ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת ישבו חסידים לפני ר' יצחק מוורקי ודנו לפניו במדרש העוסק במשה רבנו. כך אמרו במדרש: "בשעה שאמר הקב"ה למשה 'כתב לך את הדברים האלה' התחילו מלאכי השרת אומרים לפני הקב"ה: 'אתה נותן רשות למשה שיכתוב מה שהוא מבקש? שמא יאמר לישראל אני נתתי לכם את התורה, אני הוא שכתבתי ונתתי לכם?' אמר להם הקב"ה: 'ח"ו שמשה עושה את הדבר הזה, ואפילו עושה נאמן הוא, שנאמר: "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא"'".
שאלו החסידים את ר' יצחק מוורקי להסברו של מדרש זה. השיב להם הרבי במשל: סוחר אחד רצה לילך למסעיו. נטל לו עוזר והעמידו בחנות, ואילו הוא עצמו שהה על הרוב בחדר הסמוך. בשנה הראשונה היה שומע לפרקים שהעוזר אומר בחנות לאחד הקונים: 'בזול כל-כך לא יוכל האדון למכור'. ולא יצא הסוחר לדרך. בשנה השנייה שמע לפעמים בתוך חדרו: 'בזול כל-כך לא נוכל למכור'. דחה עוד הסוחר את נסיעתו. אבל בשנה השלישית שמע: 'בזול כל-כך לא אוכל למכור'. אז יצא הסוחר למסעיו.
שאלו החסידים את ר' יצחק מוורקי להסברו של מדרש זה. השיב להם הרבי במשל: סוחר אחד רצה לילך למסעיו. נטל לו עוזר והעמידו בחנות, ואילו הוא עצמו שהה על הרוב בחדר הסמוך. בשנה הראשונה היה שומע לפרקים שהעוזר אומר בחנות לאחד הקונים: 'בזול כל-כך לא יוכל האדון למכור'. ולא יצא הסוחר לדרך. בשנה השנייה שמע לפעמים בתוך חדרו: 'בזול כל-כך לא נוכל למכור'. דחה עוד הסוחר את נסיעתו. אבל בשנה השלישית שמע: 'בזול כל-כך לא אוכל למכור'. אז יצא הסוחר למסעיו.
המדרש שמעלים החסידים לדיון בפני ר' יצחק מוורקי תמוה ביותר. החשש הגדול מפניו של משה הוא שיכתוב כי הוא בעצם נותן את התורה, ולא הקב"ה. זהו חשש אמיתי, חשש לייחוסה של התורה הקדושה ליצירה של בשר ודם, ולא ליצירה אלוקית.
על-פי המדרש מרגיע הקב"ה את המלאכים ואומר להם כי אין חשש שמשה יעשה כך. ההבנה הפשוטה היא שהקב"ה בוטח כל-כך במשה שהוא יודע בוודאות כי לעולם לא יגיע לידי אמירה שכז,ו שהוא כתב את התורה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
71 - הרבי הוא הלב
72 - זכרו - תורת משה
73 - עזות דקדושה
טען עוד
כאן בא משלו של ר' יצחק מוורקי ומאיר את המדרש באור עמוק הרבה יותר. מטרתו של הסוחר במשל היא לצאת לדרך. רוצה הוא בעוזר שימלא את מקומו. מילוי מקום זה צריך שייעשה מתוך מעורבות, מתוך תחושת אחריות, מתוך הזדהות.
שלושה שלבים עובר העוזר עד שנמצא ראוי להיות עוזר לסוחר. בראשית הוא נוהג בהכנעה ובהתבטלות כלפי אדונו הסוחר. הוא אומר: "בזול כל-כך לא יוכל האדון למכור". לאחר מכן הוא אומר: "בזול כל-כך לא נוכל למכור", כלומר הוא חש את עצמו שותף שווה ערך לאדונו, ומתייחס אל עצמו ואל אדונו כאל שניים העוסקים באותו מסחר. בשלב השלישי יוצא האדון כליל מן המשחק. העוזר אומר: "בזול כל-כך לא אוכל למכור". כאן העוזר חש עצמו כבעל העסק, כמי שהכל תלוי בו, כמי שנטל את האחריות המלאה לנעשה בבית המסחר. רק אז חש הסוחר בטוח דיו להפקיד את מסחרו בידי עוזרו. רק אז יכול הוא לצאת לדרך.
תורה היתה לו לקב"ה בבית גנזיו, וביקש ליתנה לבניו. משמעותה של נתינת התורה איננה רק משמעות טכנית, של שינוי מקום, אלא גם משמעות מהותית, של העברת התורה לאחריות בני ישראל. התורה היתה ותהיה תורת אלוקים, תורה שניתנה לבני ישראל.
שלושה שלבים יש בהעברה זו: בשלב ראשון מעמיד ה' את משה ואת עם ישראל בעמדה של מקבלים. התורה היא תורת האדון, ומשה וישראל אינם אלא שכיריו. חובתם היא לעסוק במסחרו של האדון, בתורתו של האדון. השלב השני מעמיד את משה ואת ישראל בעמדה של שותפים: התורה היא של האדון, אבל גם שלנו. השלב השלישי מעמיד את משה ואת ישראל בעמדה של בעלים גמורים על התורה.
בעלות זו אין עניינה כפירה בבעלותו של האדון על בית המסחר. אין עניינה כפירה באלוקיותה של התורה; ההיפך הוא הנכון. בעלות זו יוצרת התחברות של משה וישראל עם התורה, עם בית המסחר. משה וישראל חשים שהתורה הזו היא תורתם, ומתוך כך הם יוצרים הזדהות עם נותן התורה. זהו השלב שבו יכול בעל בית המסחר לצאת לעסקיו. זהו השלב שבו הקב"ה רואה את התחברותם של משה וישראל עם תורתו.
הרעיון המובע בדבריו של ר' יצחק מוורקי מובא בקצרה בדברי המדרש על הפסוק בתהילים "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". דרשו במדרש: אמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, שנאמר 'בתורת ה' חפצו' ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר 'ובתורתו יהגה יומם ולילה'".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד גמרא?

איך ללמוד אמונה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

עבודה שאין לה סוף

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

אנחנו קודש למענך

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

למה תמיד יש מחלוקת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















