ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
(עיינו חמדת ימים פרשת פקודי תשע"ט).
הוכחנו גם כי צאצאיו של כלב טענו כי המלכות מגיעה להם, כצאצאיו של חצרון בן פרץ בן יהודה.
(חמדת ימים פרשת ויקרא תשע"ט).
ננסה להוכיח כי כלב בן יפונה נהג גינוני מלכות עוד בימי יהושע בן נון. לכן, צאצאיו, שגרו באזור חברון, לא היו מוכנים להכיר במנהיגותו של דוד בן ישי והיו מוכנים להסגירו לשאול (אנשי קעילה), הלשינו עליו (אנשי זיף) ולא היו מוכנים לשלם לו מיסים (נבל הכרמלי איש מעון).
חז"ל זיהו את כלב בן יפונה עם כלב בן חצרון, וז"ל הגמרא בסוטה: "ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכתיב: ודוד בן איש אפרתי וגו'. וכלב בן חצרון הוליד (נשא) את עזובה אשה (היא אפרת) ... - בן חצרון? בן יפנה הוא! בן שפנה מעצת מרגלים" (דף יא ע"ב).
בספר יהושע מוזכר פעמיים ענין כיבוש חברון וסביבותיה, בידי כלב ואחיו עתניאל שנשא את בתו עכסה (י"ד ו-טו, ט"ו יג-יט).
גם בתחילת ספר שופטים חוזר הכתוב שוב לעסוק בנושא זה (א' ח-טז). תביעתו של כלב, להיות מי שכובש את חברון ובנותיה, משמעותה תביעת שותפות בהנהגה של עם ישראל, ומלכות לפחות על שבט יהודה.
לכן, אין זה פלא כי דוד ואנשיו לא זכו לקבלת פנים נלהבת, בלשון המעטה, כאשר נעו ונדו בדרום הר חברון, בברחם מפני שאול. בני משפחת כלב היו מוכנים להסגירם ואפילו להלשין עליהם מיוזמתם.
רצונו של כלב לקבל הכרה לפחות כמלך יהודה, בא לידי ביטוי ברשימות היחס בדברי הימים פרק ב'. וז"ל הכתוב:
"וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל (בן חצרון בן פרץ) מֵישָׁע בְּכֹרוֹ הוּא אֲבִי זִיף (שהלשינו על דוד) וּבְנֵי מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן: וּבְנֵי חֶבְרוֹן קֹרַח וְתַפֻּחַ וְרֶקֶם וָשָׁמַע:... וְעֵיפָה פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב יָלְדָה אֶת חָרָן ... פִּלֶגֶשׁ כָּלֵב מַעֲכָה יָלַד שֶׁבֶר וְאֶת תִּרְחֲנָה: וַתֵּלֶד שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה אֶת שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְעָא וּבַת כָּלֵב עַכְסָה (אשת עתניאל בן קנז השופט הראשון): אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה ..." (מב-נ).
מבואר כי לכלב היו שתי פילגשים.
כבר הזכרנו פעמים רבות כי לשיטת הרמב"ם רק למלך מותר לקחת פילגש כחלק מניהול משרדי הפנים והחוץ.
למרות הכל, דוד מסר את נפשו על הגנת היהודים תושבי דרום הר חברון, ונלחם במסירות נפש להצילם מן השוסים (עיינו שמו"א כ"ה טו-טז, כ"ז ז-יא) ואף חלק עמם בשלל שלקח מהם (ל' כו-לא).
דווקא בימים אלה נעודד ונחזק את מגיני ארצנו - ארץ חמדתנו, נמסור תנחומים למשפחות השכולות
ונעלה על נס את מסירות הנפש והגבורה של הרב אחיעד אטינגר ובני משפחתו.
נמשיך ונתפלל למנהיגות שרואה את טובת הכלל לפני טובת הפרט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
