ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך א'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שלמה בן עליזה
חכמת המדיניות שלו התבססה גם על קשרי משפחה עם בתי מלכות אחרים, ולכן, הובאו אל בית המלך נשים נוכריות, כבת פרעה מלך מצרים. הבניה הרחבה של בית המקדש ושל הארץ כולה, היתה אולי למעלה מכוח הסבל של העם מבחינה כלכלית. נדמה היה שאולי לשלמה מותר להרבות סוסים, נשים, כסף וזהב, בניגוד לצו התורה, מפני שהוא איננו אדם רגיל, לא היה עוד אדם כמותו. תקופתו של שלמה היא תקופה יפה מאוד, נהדרת כשלעצמה, אבל בתוכה קיימים כבר זרעי פורענות, ולא לחינם מיד לאחר מותו התפרץ החוצה כל הלחץ, כל אי שביעות הרצון, כל הציפיות שלא נתממשו על ידי שלמה. אולי העם ציפה שהמלך הבא אחריו יממש את הציפיות, והמאמץ הזה יהיה המאמץ האחרון. כפי שהמאמץ המלחמתי בימיו של דוד הסתיים בתקופת שלמה, כך יהיה גם לגבי המאמץ הכלכלי והחברתי האחרון בתקופת מלכותו של שלמה.
אך לא כך היה. בנו של שלמה, רחבעם, לא ניחן בחכמת אביו, אך ניחן בתאוות שלטון. הוא מגיע לאותה נקודה שהיא מעבר ליכולת, והממלכה מתפלגת בגלל דרישתו למיסים. כלומר, זו הטיפה האחרונה של מאמץ העם, ואי שביעות הרצון מגיעה כעת לשיאה. אותה אי שביעות רצון היתה כבושה כנראה עוד קודם לכן. רחבעם אומר זאת בעצמו: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים" 2 , כלומר, רחבעם ידע שבתקופתו של אביו השתמשו בשוטים ולא היה קל כל כך. אכן, ישנם דברים שאפשר להוציא אותם בשוט ובסופו של דבר זה לטובה (כמו שאומרת ההלכה "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"), אך גם לזה יש גבול. אי אפשר לקחת את העיקרון הזה ולמשוך אותו לאורך זמן, ואז כמובן המלקות כבר אינן מועילות וצריך עקרבים "אני איסר אתכם בעקרבים". מלקות גורמות כאב, אך עקרבים זו כבר סכנת מוות. רחבעם עבר את הגבול, ולכן התקוממותו של ירבעם, ואתו סיעה גדולה של אנשי מעלה, מצליחה.
אנו מתבוננים בתקופת מלכותו של שלמה מבחינה היסטורית, ועלינו להפיק ממנה לקחים מסויימים. הלקח הוא, שאמנם המדינה הגיעה לשיאים שלא היו קודם לכן ולאחר מכן (אולי מלבד תקופה קצרה מאוד בתחילת ממלכת חשמונאים), אולם ההישג היה על חשבון כוחו של היחיד, של כל נתין ונתין (היום משתמשים בביטוי 'על חשבון האזרח', אך אז לא היתה עדיין הגדרה משפטית כזו של אזרח). הנתינים נדרשו למקסימום כדי להאדיר את הממלכה. הם נתנו את כוחם וכספם ברצון, או באונס שסופו היה ברצון, אבל ציפיותיהם לא נתממשו. זו סוגיה חשובה מאוד שנכונה לגבי כל התקופות, כל העמים וכל הממלכות, והיא סוגיית יחסי המדינה והאזרח. עד כמה נדרש היחיד לוותר על שלו כדי להאדיר את המדינה? עד כמה הוא מזדהה עם שאיפות המדינה, וכיצד המדינה על ידי גדולתה, מפצה אותו רגשית, ואולי לא רק רגשית, על מאמציו? באיזו נקודה כבר אין יותר פיצוי לפרט, ומה מעבר לכוח ולגבול היכולת של הנתינים?
אין זה פלא שכל הדברים שנדמה היה שכבר נכבשו ואינם, פורצים בכוח אדיר. שלושה דורות חי עם ישראל בממלכה אחת, ונדמה היה שהממלכה מאוחדת, ושהחלוקה השבטית כבר אינה חשובה. והנה במרד המוצלח של ירבעם, לצערנו, כל הדברים הללו פורצים החוצה. ישנו קרע, והשבטים, שבטי ישראל לעומת יהודה ובנימין, מתפלגים. ויותר מזה, הם מערערים על בית המקדש ועל ארון ברית ה', מקימים מרכזים רוחניים אלטרנטיביים בבית אל ובדן, ובונים שם את עגלי הזהב. כלומר עדיין לא נדמו לגמרי קולות העם המרקדים לפני הפסל במדבר. אותן האצבעות שהצביעו "אלה אלוהיך ישראל", עדיין לא השלימו מבחינה נפשית עם כך שהפסל נכתש וניתן במים על ידי משה. הכל פורץ החוצה. אל לו לכל שליט ולכל מלך לסמוך על כך שרגשות מסויימים, בין אם הם שבטיים, אידאיים או דתיים, נעלמו מן השטח, אפילו אם עברו מאות שנים. בקונסטלציה מסויימת, במצב מסויים, הכל יכול להתחדש ולעלות שוב על פני השטח, ויהיו לזה צידוקים ונימוקים שונים. בודאי אמרו העם: 'היו שני אחים מנהיגים, משה ואהרן, משה לא רצה פסל, אך אהרן רצה בו, אז אנחנו עם אהרן, כי מי אמר שדווקא משה הוא הצודק? לכן צריך להקים עגל בבית אל. ודווקא בבית אל, כי בית אל חשובה יותר מירושלים. שם היה יעקב אבינו. ירושלים היא המצאה של דוד ושל שבט יהודה'. הכל יכול להתהפך, אפילו דברים שנראה היה שהם כבר מיושרים ואין שום ערעור עליהם. זהו הלקח מממלכת שלמה הנאדרת, ומהפילוג שנוצר לאחר מותו של האיש המיוחד במינו, שידע בחכמתו לנווט את הממלכה עשרות שנים, וידע לקחת את המקסימום מבלי לעבור את הגבול. אלא שהכל היה שברירי מדי ועמד כל הזמן בין חיים ומוות. הפיצוי של גודל הממלכה וגדולת השליט לא סיפק עוד את העם.
עם התפלגות הממלכה אנו חוזרים לכל אותן בעיות שהיו בימי השופטים: שוב מאבק נורא בעבודה זרה, שוב קיום בריתות כאלה ואחרות עם העמים והממלכות מסביב ופיצול פנימי שהביא למלחמת אחים בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. שוב נסיגה אחורנית מבחינה דתית, רוחנית ולאומית שנמשכת עד לחורבן בית המקדש. השושלות בממלכת ישראל התחלפו כל מספר שנים. לא היתה שושלת אחת. לעומת זאת, ביהודה היתה שושלת אחת, שאמנם נתנה יציבות מסויימת, אך היא היתה עניה יותר, משום שנקרעו ממנה חבלי הארץ העשירים של השומרון, הגליל ועבר הירדן, והממלכה חלשה על שטחים לא כל כך פוריים מבחינה חקלאית. מעמדם של היהודים יורד פלאים. זו הדרדרות שנמשכת והולכת עד לחורבן בית המקדש הראשון.
זוהי תקופה של עליה שמסתיימת במותו של שלמה, ותקופה של ירידה שסיומה בחורבן בית המקדש. בתוך הירידה ישנם גם שיאים רוחניים, אישים גדולים שאין יותר כמותם, אך אפילו הם לא הצליחו למנוע את החורבן. חשוב מאוד להבין דבר זה מבחינה היסטורית. זו תקופה בה פעלו אליהו, ישעיהו, יחזקאל וירמיהו וכל הנביאים שאנו מכירים, ועוד רבים שאין אנו מכירים. זו תקופה נפלאה מבחינת הנבואה, אך לא היה די בכך, כי בני ישראל ככלל לא השלימו עם דברי הנביאים והתנהגו שלא כראוי: לא המלך בארמונו, ולא הכהן בבית המקדש ולא עם הארץ בחיי החולין. רק בעידן הבא - בגלות, נהפך המתח שבין הנבחרים הנפלאים - הנביאים, לבין כלל הציבור, ליסוד שיוצר מציאות שונה. לאחר חורבנה של ממלכת ישראל, חורבן בית המקדש והגליית השבטים לבבל, התוכחה והנחמה שבנבואה משנה את פני העם ומגבשת את תפישתו הרוחנית.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מכינים תה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חכמת התורה וחכמות החול
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
