ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך א'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שלמה בן עליזה
חכמת המדיניות שלו התבססה גם על קשרי משפחה עם בתי מלכות אחרים, ולכן, הובאו אל בית המלך נשים נוכריות, כבת פרעה מלך מצרים. הבניה הרחבה של בית המקדש ושל הארץ כולה, היתה אולי למעלה מכוח הסבל של העם מבחינה כלכלית. נדמה היה שאולי לשלמה מותר להרבות סוסים, נשים, כסף וזהב, בניגוד לצו התורה, מפני שהוא איננו אדם רגיל, לא היה עוד אדם כמותו. תקופתו של שלמה היא תקופה יפה מאוד, נהדרת כשלעצמה, אבל בתוכה קיימים כבר זרעי פורענות, ולא לחינם מיד לאחר מותו התפרץ החוצה כל הלחץ, כל אי שביעות הרצון, כל הציפיות שלא נתממשו על ידי שלמה. אולי העם ציפה שהמלך הבא אחריו יממש את הציפיות, והמאמץ הזה יהיה המאמץ האחרון. כפי שהמאמץ המלחמתי בימיו של דוד הסתיים בתקופת שלמה, כך יהיה גם לגבי המאמץ הכלכלי והחברתי האחרון בתקופת מלכותו של שלמה.
אך לא כך היה. בנו של שלמה, רחבעם, לא ניחן בחכמת אביו, אך ניחן בתאוות שלטון. הוא מגיע לאותה נקודה שהיא מעבר ליכולת, והממלכה מתפלגת בגלל דרישתו למיסים. כלומר, זו הטיפה האחרונה של מאמץ העם, ואי שביעות הרצון מגיעה כעת לשיאה. אותה אי שביעות רצון היתה כבושה כנראה עוד קודם לכן. רחבעם אומר זאת בעצמו: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים" 2 , כלומר, רחבעם ידע שבתקופתו של אביו השתמשו בשוטים ולא היה קל כל כך. אכן, ישנם דברים שאפשר להוציא אותם בשוט ובסופו של דבר זה לטובה (כמו שאומרת ההלכה "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"), אך גם לזה יש גבול. אי אפשר לקחת את העיקרון הזה ולמשוך אותו לאורך זמן, ואז כמובן המלקות כבר אינן מועילות וצריך עקרבים "אני איסר אתכם בעקרבים". מלקות גורמות כאב, אך עקרבים זו כבר סכנת מוות. רחבעם עבר את הגבול, ולכן התקוממותו של ירבעם, ואתו סיעה גדולה של אנשי מעלה, מצליחה.
אנו מתבוננים בתקופת מלכותו של שלמה מבחינה היסטורית, ועלינו להפיק ממנה לקחים מסויימים. הלקח הוא, שאמנם המדינה הגיעה לשיאים שלא היו קודם לכן ולאחר מכן (אולי מלבד תקופה קצרה מאוד בתחילת ממלכת חשמונאים), אולם ההישג היה על חשבון כוחו של היחיד, של כל נתין ונתין (היום משתמשים בביטוי 'על חשבון האזרח', אך אז לא היתה עדיין הגדרה משפטית כזו של אזרח). הנתינים נדרשו למקסימום כדי להאדיר את הממלכה. הם נתנו את כוחם וכספם ברצון, או באונס שסופו היה ברצון, אבל ציפיותיהם לא נתממשו. זו סוגיה חשובה מאוד שנכונה לגבי כל התקופות, כל העמים וכל הממלכות, והיא סוגיית יחסי המדינה והאזרח. עד כמה נדרש היחיד לוותר על שלו כדי להאדיר את המדינה? עד כמה הוא מזדהה עם שאיפות המדינה, וכיצד המדינה על ידי גדולתה, מפצה אותו רגשית, ואולי לא רק רגשית, על מאמציו? באיזו נקודה כבר אין יותר פיצוי לפרט, ומה מעבר לכוח ולגבול היכולת של הנתינים?
אין זה פלא שכל הדברים שנדמה היה שכבר נכבשו ואינם, פורצים בכוח אדיר. שלושה דורות חי עם ישראל בממלכה אחת, ונדמה היה שהממלכה מאוחדת, ושהחלוקה השבטית כבר אינה חשובה. והנה במרד המוצלח של ירבעם, לצערנו, כל הדברים הללו פורצים החוצה. ישנו קרע, והשבטים, שבטי ישראל לעומת יהודה ובנימין, מתפלגים. ויותר מזה, הם מערערים על בית המקדש ועל ארון ברית ה', מקימים מרכזים רוחניים אלטרנטיביים בבית אל ובדן, ובונים שם את עגלי הזהב. כלומר עדיין לא נדמו לגמרי קולות העם המרקדים לפני הפסל במדבר. אותן האצבעות שהצביעו "אלה אלוהיך ישראל", עדיין לא השלימו מבחינה נפשית עם כך שהפסל נכתש וניתן במים על ידי משה. הכל פורץ החוצה. אל לו לכל שליט ולכל מלך לסמוך על כך שרגשות מסויימים, בין אם הם שבטיים, אידאיים או דתיים, נעלמו מן השטח, אפילו אם עברו מאות שנים. בקונסטלציה מסויימת, במצב מסויים, הכל יכול להתחדש ולעלות שוב על פני השטח, ויהיו לזה צידוקים ונימוקים שונים. בודאי אמרו העם: 'היו שני אחים מנהיגים, משה ואהרן, משה לא רצה פסל, אך אהרן רצה בו, אז אנחנו עם אהרן, כי מי אמר שדווקא משה הוא הצודק? לכן צריך להקים עגל בבית אל. ודווקא בבית אל, כי בית אל חשובה יותר מירושלים. שם היה יעקב אבינו. ירושלים היא המצאה של דוד ושל שבט יהודה'. הכל יכול להתהפך, אפילו דברים שנראה היה שהם כבר מיושרים ואין שום ערעור עליהם. זהו הלקח מממלכת שלמה הנאדרת, ומהפילוג שנוצר לאחר מותו של האיש המיוחד במינו, שידע בחכמתו לנווט את הממלכה עשרות שנים, וידע לקחת את המקסימום מבלי לעבור את הגבול. אלא שהכל היה שברירי מדי ועמד כל הזמן בין חיים ומוות. הפיצוי של גודל הממלכה וגדולת השליט לא סיפק עוד את העם.
עם התפלגות הממלכה אנו חוזרים לכל אותן בעיות שהיו בימי השופטים: שוב מאבק נורא בעבודה זרה, שוב קיום בריתות כאלה ואחרות עם העמים והממלכות מסביב ופיצול פנימי שהביא למלחמת אחים בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. שוב נסיגה אחורנית מבחינה דתית, רוחנית ולאומית שנמשכת עד לחורבן בית המקדש. השושלות בממלכת ישראל התחלפו כל מספר שנים. לא היתה שושלת אחת. לעומת זאת, ביהודה היתה שושלת אחת, שאמנם נתנה יציבות מסויימת, אך היא היתה עניה יותר, משום שנקרעו ממנה חבלי הארץ העשירים של השומרון, הגליל ועבר הירדן, והממלכה חלשה על שטחים לא כל כך פוריים מבחינה חקלאית. מעמדם של היהודים יורד פלאים. זו הדרדרות שנמשכת והולכת עד לחורבן בית המקדש הראשון.
זוהי תקופה של עליה שמסתיימת במותו של שלמה, ותקופה של ירידה שסיומה בחורבן בית המקדש. בתוך הירידה ישנם גם שיאים רוחניים, אישים גדולים שאין יותר כמותם, אך אפילו הם לא הצליחו למנוע את החורבן. חשוב מאוד להבין דבר זה מבחינה היסטורית. זו תקופה בה פעלו אליהו, ישעיהו, יחזקאל וירמיהו וכל הנביאים שאנו מכירים, ועוד רבים שאין אנו מכירים. זו תקופה נפלאה מבחינת הנבואה, אך לא היה די בכך, כי בני ישראל ככלל לא השלימו עם דברי הנביאים והתנהגו שלא כראוי: לא המלך בארמונו, ולא הכהן בבית המקדש ולא עם הארץ בחיי החולין. רק בעידן הבא - בגלות, נהפך המתח שבין הנבחרים הנפלאים - הנביאים, לבין כלל הציבור, ליסוד שיוצר מציאות שונה. לאחר חורבנה של ממלכת ישראל, חורבן בית המקדש והגליית השבטים לבבל, התוכחה והנחמה שבנבואה משנה את פני העם ומגבשת את תפישתו הרוחנית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
