ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בשביעי של פסח, בזמן התפילה, ראה רבי פנחס שנגזר על הבעש"ט שיסתלק בזמן הקרוב, והתחיל להשתדל מאד בתפילה, אך ללא הועיל. הצטער מאד רבי פנחס שלא הלך אתמול למקווה, כי אלו ראה זאת כבר במקווה, היה מועיל בעניין.
אחרי התפילה, שאל אותו הבעש"ט הקדוש, אם הלך אתמול למקווה. וכשהשיב שלא הלך, אמר לו הבעש"ט – 'כבר נעשה מעשה, ואין אחר מעשה כלום'... (שבחי הבעש"ט את רטז').
סיפור עמוק זה רומז על נקודה מיוחדת שיש בשביעי של פסח, נקודה העומדת גם ביסוד כל תהליך הגאולה האחרונה, וכידוע שלפי המסורת החב"דית הבעש"ט תיקן לאכול סעודת משיח בשביעי של פסח. (בסעודה זו יש זווית מיוחדת המאחדת כמה זרמים בישראל – הגאון מוילנא היה אוכל סעודה שלישית בחג זה, למרות שבדרך כלל ביום טוב לא חייבים לאכול סעודה שלישית, כדי להיפרד ממצוות אכילת המצה, וכך גם המתנגדים אוכלים זאת מפני חיבוב מצווה. בברסלב וחסידויות נוספות קוראים לסעודה זו – סעודת הבעש"ט, כי אירע לבעש"ט נס גדול ביום זה במהלך ניסיון עלייתו לארץ. וגם לציבור הדתי - לאומי יש קשר ליום זה, מפני הרמז המיוחד של הא"ת ב"ש לפסח, שבו כנגד כל יום מימי הפסח יש חג המתחיל באותו יום בשבוע, ו – ז' של פסח הרי בסימן זה הוא – ז"ע, ובאותו יום בשבוע יצא לעולם יום העצמאות המתחיל ב- ע'. וכידוע, אחרי כל המחלוקות, כולנו נתאחד בגאולה השלימה, ימי המשיח).
בסיפור זה, בשביעי של פסח מונח הגרעין של חג השבועות, אך גרעין זה צריך שמירה וטהרה מיוחדת. רק אם הולכים למקווה, הרי אפשר לפעול בחג זה שבשבועות ימשיך אורו של הבעש"ט.
וכך כל שנה בשביעי של פסח. יש המבארים שלחג השבועות אנו מטפסים במשך מט' יום של ספירת העומר, המחולקים לשבעה שבועות, שהם שבע יחידות של שבעה ימים. שביעי של פסח, שהוא סיום של השבוע שמתחיל בחג הפסח, משלים מבחינה מסוימת יחידה ראשונה.
לכן, ביום זה כבר זכינו להתגלות השכינה הגדולה של נס קריעת ים סוף, שבו "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". בשונה מיציאת מצריים עצמה בה הכל היה במתנה מה', כי עוד היינו שקועים ב – מט' שערי טומאה, כאן כבר נטהרנו מעט, ונטלנו חלק מסויים בנס – "דבר אל בני ישראל, ויסעו!". קפצנו לים, ורק אז הוא נבקע.
אך זה עדיין תחילת הדרך. עדיין נדרשנו להשלים מהלך של עלייה בת מט' יום עד להתגלות השלימה של חג השבועות ומעמד הר סיני. ובשביעי של פסח, מהלך העלייה מצוי עדיין בחיתוליו. כידוע, תינוק קטן הוא רגיש יותר, ולכן זקוק לשמירה מעולה. וכך גם מבחינה רוחנית, כשעניין מצוי בתחילת הדרך, עליו להישמר טוב יותר.
כך שביעי של פסח, הוא יום חשוב שבו האור הגדול של שבועות ושל הגאולה השלימה מתחיל לזרוח, אך כיוון שהוא בתחילת הדרך עלינו לשמור עליו טוב. ובאופן דומה, בקשר לתהליך שיבת ציון של דורנו אותו אנו מציינים ביום העצמאות, המקביל לשביעי של פסח, האריכו גדולי ישראל לבאר שהתהליך מצוי בחיתוליו ולכן הוא זקוק לשמירה מיוחדת. ומטעם זה, כך הסבירו, הגאולה החלה גם על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, כדי שכביכול כוחות הקדושה יעברו דרכם בצורה סמויה, ולא יופרעו בידי המקטרגים. וכך ביאר, למשל, בעל 'אם הבנים שמחה', שזה הכוונה בדברי חז"ל על כך שבשורת הגאולה תבוא על ידי עופות טמאים, כי כך הבשורה נשמרת ללא קטרוג.
ומיום זה עלינו ללמוד, שכשעניין רגיש מצוי בתחילת דרכו, עדיף לשמור עליו בסוד, ולא לגלות לכל אחד, כי בתחילה 'אין הברכה שרוייה אלא בדבר הסמוי מן העין'. ובאמת, כל אדם שבקיא קצת בעשייה מורכבת ורגישה (למשל, בפוליטיקה...) יודע שעניינים רבים חשוב לשמור עליהם בסוד עד לרגע המתאים, ואם יגלו אותם טרם זמנם, הם עלולים חלילה להתבטל. רק בהמשך, כשהעניין כבר חזק ומבורר יותר, טוב להפיץ ולשתף יותר ויותר אנשים.
ויהי רצון שנזכה לקבל את האורות הגדולים של שביעי של פסח וחג השבועות בשלימות, בטהרה ובקדושה. חג שמח!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
