ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בשביעי של פסח, בזמן התפילה, ראה רבי פנחס שנגזר על הבעש"ט שיסתלק בזמן הקרוב, והתחיל להשתדל מאד בתפילה, אך ללא הועיל. הצטער מאד רבי פנחס שלא הלך אתמול למקווה, כי אלו ראה זאת כבר במקווה, היה מועיל בעניין.
אחרי התפילה, שאל אותו הבעש"ט הקדוש, אם הלך אתמול למקווה. וכשהשיב שלא הלך, אמר לו הבעש"ט – 'כבר נעשה מעשה, ואין אחר מעשה כלום'... (שבחי הבעש"ט את רטז').
סיפור עמוק זה רומז על נקודה מיוחדת שיש בשביעי של פסח, נקודה העומדת גם ביסוד כל תהליך הגאולה האחרונה, וכידוע שלפי המסורת החב"דית הבעש"ט תיקן לאכול סעודת משיח בשביעי של פסח. (בסעודה זו יש זווית מיוחדת המאחדת כמה זרמים בישראל – הגאון מוילנא היה אוכל סעודה שלישית בחג זה, למרות שבדרך כלל ביום טוב לא חייבים לאכול סעודה שלישית, כדי להיפרד ממצוות אכילת המצה, וכך גם המתנגדים אוכלים זאת מפני חיבוב מצווה. בברסלב וחסידויות נוספות קוראים לסעודה זו – סעודת הבעש"ט, כי אירע לבעש"ט נס גדול ביום זה במהלך ניסיון עלייתו לארץ. וגם לציבור הדתי - לאומי יש קשר ליום זה, מפני הרמז המיוחד של הא"ת ב"ש לפסח, שבו כנגד כל יום מימי הפסח יש חג המתחיל באותו יום בשבוע, ו – ז' של פסח הרי בסימן זה הוא – ז"ע, ובאותו יום בשבוע יצא לעולם יום העצמאות המתחיל ב- ע'. וכידוע, אחרי כל המחלוקות, כולנו נתאחד בגאולה השלימה, ימי המשיח).
בסיפור זה, בשביעי של פסח מונח הגרעין של חג השבועות, אך גרעין זה צריך שמירה וטהרה מיוחדת. רק אם הולכים למקווה, הרי אפשר לפעול בחג זה שבשבועות ימשיך אורו של הבעש"ט.
וכך כל שנה בשביעי של פסח. יש המבארים שלחג השבועות אנו מטפסים במשך מט' יום של ספירת העומר, המחולקים לשבעה שבועות, שהם שבע יחידות של שבעה ימים. שביעי של פסח, שהוא סיום של השבוע שמתחיל בחג הפסח, משלים מבחינה מסוימת יחידה ראשונה.
לכן, ביום זה כבר זכינו להתגלות השכינה הגדולה של נס קריעת ים סוף, שבו "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". בשונה מיציאת מצריים עצמה בה הכל היה במתנה מה', כי עוד היינו שקועים ב – מט' שערי טומאה, כאן כבר נטהרנו מעט, ונטלנו חלק מסויים בנס – "דבר אל בני ישראל, ויסעו!". קפצנו לים, ורק אז הוא נבקע.
אך זה עדיין תחילת הדרך. עדיין נדרשנו להשלים מהלך של עלייה בת מט' יום עד להתגלות השלימה של חג השבועות ומעמד הר סיני. ובשביעי של פסח, מהלך העלייה מצוי עדיין בחיתוליו. כידוע, תינוק קטן הוא רגיש יותר, ולכן זקוק לשמירה מעולה. וכך גם מבחינה רוחנית, כשעניין מצוי בתחילת הדרך, עליו להישמר טוב יותר.
כך שביעי של פסח, הוא יום חשוב שבו האור הגדול של שבועות ושל הגאולה השלימה מתחיל לזרוח, אך כיוון שהוא בתחילת הדרך עלינו לשמור עליו טוב. ובאופן דומה, בקשר לתהליך שיבת ציון של דורנו אותו אנו מציינים ביום העצמאות, המקביל לשביעי של פסח, האריכו גדולי ישראל לבאר שהתהליך מצוי בחיתוליו ולכן הוא זקוק לשמירה מיוחדת. ומטעם זה, כך הסבירו, הגאולה החלה גם על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, כדי שכביכול כוחות הקדושה יעברו דרכם בצורה סמויה, ולא יופרעו בידי המקטרגים. וכך ביאר, למשל, בעל 'אם הבנים שמחה', שזה הכוונה בדברי חז"ל על כך שבשורת הגאולה תבוא על ידי עופות טמאים, כי כך הבשורה נשמרת ללא קטרוג.
ומיום זה עלינו ללמוד, שכשעניין רגיש מצוי בתחילת דרכו, עדיף לשמור עליו בסוד, ולא לגלות לכל אחד, כי בתחילה 'אין הברכה שרוייה אלא בדבר הסמוי מן העין'. ובאמת, כל אדם שבקיא קצת בעשייה מורכבת ורגישה (למשל, בפוליטיקה...) יודע שעניינים רבים חשוב לשמור עליהם בסוד עד לרגע המתאים, ואם יגלו אותם טרם זמנם, הם עלולים חלילה להתבטל. רק בהמשך, כשהעניין כבר חזק ומבורר יותר, טוב להפיץ ולשתף יותר ויותר אנשים.
ויהי רצון שנזכה לקבל את האורות הגדולים של שביעי של פסח וחג השבועות בשלימות, בטהרה ובקדושה. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
