ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי בימי עלומיו נתארח נכדו של המגיד מקוז'ניץ, ר' אלעזר מקוז'ניץ, אצל רבי נפתלי מרופשיץ. פעם אחת נסתכל בחלונות ותמה כשראה שפרושים עליהם וילונות. על שאלת מארחו, מדוע הוא תמה, אמר: ממה נפשך, אם רוצים שיביטו החוצה, המסך למה הוא בא? אם רוצים שלא יביטו החוצה, הזכוכית למה היא באה? השיב לו מארחו, ר' נפתלי, בשאלה: וכיצד אתה מבאר זאת? השיב ר' אלעזר: המבקש ליתן לאהוב לבו להביט פנימה, מסלק הוא את המסך לצדדים...
הסיפור שלפנינו מפגיש בין אדם צעיר, נצר לשושלת מפוארת לבית קוז'ניץ, ובין מארחו המבוגר ממנו - ר' נפתלי מרופשיץ. ר' אלעזר רוצה להיכנס עם ר' נפתלי בדברים. כניסה זו בדברים, כמו הביקור כולו, איננה עומדת בסימן ביקור נימוסין. המטרה המוצהרת היא כדי לעמוד על טיבו של ר' נפתלי, כדי לנסות לקבל ממנו את שיש לו לתת. ר' אלעזר נכנס עם ר' נפתלי בדברים, בדברים שעתידים לסלול את הדרך שתגרום לר' נפתלי להיפתח אליו, ללמד אותו, לתת לו מתורתו.
הנושא שסביבו מתנהלת השיחה הוא היחס בין החלונות לווילונות. לכאורה, שיחה של מה בכך - למדנות מיותרת על הצורך בווילונות ובחלונות. הורונו חכמים: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד. היחס שבין החלון והווילון הוא היחס שבין הגילוי וההעלם. הווילון בא לכסות, בעוד שהחלון בא לחשוף ולגלות.
שאלתו של ר' אלעזר היא שאלה עקרונית: אם המגמה היא לכסות או לגלות. אם המגמה היא לכסות, מדוע בכל זאת יש אפשרות של חשיפה? ואם המגמה היא לחשוף, מדוע בכל זאת יש אפשרות להסתיר? שתי המגמות משמשות בערבוביה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
74 - השדה אשר ברכו ה'
75 - בין גילוי והסתר
76 - בכל דרכך דעהו
טען עוד
ר' נפתלי מרופשיץ מבין שהעלם הצעיר איננו מדבר דברים של סתם. הוא בא על מנת להתקרב אליו, על מנת לקבל ממנו. מגמות של כיסוי וגילוי עומדות בפניו. העלם תוהה אם יחשוף ר' נפתלי לפניו את צפוני לבו, ובכך יהפוך להיות לו למורה דרך - או שמא יסתיר מפניו את עצמו, את תוכו, ובכך יהפוך המפגש ביניהם למפגש שאין בו ממש. ר' נפתלי מאפשר לעלם הצעיר לפרש את הגיגיו: את התמיהה של העלם הוא מחזיר אליו, ומבקש ממנו שיענה בעצמו על השאלה ששאל, משל היתה זו שאלה רטורית.
ר' אלעזר הופך את נקודת ההסתכלות של הדיון. אם השאלה עסקה ברצון של האדם להביט החוצה דרך החלונות, והווילונות הסתירו את החוץ מעיניו של האדם, הרי שההסבר שבו בוחר ר' אלעזר עוסק דווקא בנקודת המבט מבחוץ פנימה.
לכל אדם יש חלונות ולכל אדם יש וילונות. לכל אדם ישנה האפשרות להיחשף, אם רק ירצה בכך. אז יוכלו הסובבים אותו להביט אליו פנימה, ללמוד ממנו, לעמוד על סוד אישיותו, להתקרב אליו. ובהיפוך, לכל אדם יש וילונות על גבי חלונותיו: לכל אדם ישנה האפשרות להיחסם, להסתיר, להתכנס בתוך עצמו ולמנוע מהסובבים אותו לחוש מה מתחולל בקרבו פנימה.
במצב זה לא ידעו כלל מהו ומיהו. ר' אלעזר מסביר לר' נפתלי כי הוא בא אליו על מנת שיוכל להביט אליו פנימה. הוא רוצה את החלונות, ולא את הוילונות. תמיהתו היא: אם חלונות, לשם מה וילונות? ואם וילונות, לשם מה חלונות?
התשובה היא שאכן, בדרך כלל מסתגר האדם מאחורי הווילונות שהוא עצמו פרש על גבי חלונותיו. יחד עם זאת, במפגש עם אהוב לבו מסלק האדם את הווילונות, על מנת שהאהוב יוכל להציץ פנימה אל המתרחש בחדרי לבבו. הווילונות והחלונות משלימים למעשה זה את זה. הווילון אומר שהצצה פנימה אסורה, אבל בעצם קיומו של חלון מועבר מסר הפוך, והוא שבמקרים מסוימים יוסט הוילון לצדדים והתוכן הפנימי ייראה לחוץ.
במידה מסוימת אפשר אולי אף לומר שקיומו של וילון על גבי חלון מזמין ומושך אליו את הרצון להציץ פנימה. הווילון המוגף על גבי החלון מלמד כי יש משהו שם בפנים, יש מה לראות, אלא שהווילון מסתיר. ההסתרה הזו מביאה אנשים להתקרב אל הווילון ולהניע את העומד מאחוריו להסיט אותו ולאפשר להם להתקרב אליו.
זה מה שרצה ר' אלעזר לומר לר' נפתלי. ר' אלעזר יודע שר' נפתלי מסתיר את עצמו ממנו מאחורי הוילון, אלא שהיא גופא - במקום שבו יש וילון יש גם חלון; ואם כן הדברים, הרי שבאה העת שיסיט ר' נפתלי את הווילון המכסה את חלונותיו ויאפשר לר' אלעזר את ההצצה פנימה. ר' אלעזר רוצה להתקרב לר' נפתלי.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
