ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר פתחי אמונה

איך הסדר המוכתב מהווה חירות?

מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
ליל הסדר
פתחי אמונה
הרב אלישיב קפקה
1 - להתיחס בכבוד
2 - מי אתה עם ישראל?
3 - תורה מן השמים
טען עוד
הסיבה שליל הסדר נקרא כך היא על שום הסדר המוגדר של הסעודה אותה תיקנו לנו חכמים. חמישה עשר שלבים מקדש ועד נרצה.
טעם נוסף לכך כותב הרב חרל"פ והוא שבלילה זה אנו לומדים על כך שיש סדר בבריאה, ובעיקר שיש מסדר ומשגיח. בלימוד וזכרון היציאה ממצרים אנו מתוודעים שוב ליד ה' המכוונת את ההיסטוריה דרך כל הבריאה כולה אל המגמה השלימה של 'ונשגב ה' לבדו'.
בהתבוננות בהלכות שקבעו לנו חכמים בלילה קדוש זה עולה תמיהה – כיצד החירות מתגלה בכך שמחייבים אותנו לגלותה דווקא בסדר ואופן מסוים? דווקא ד' כוסות, ודווקא בהסיבה. מאכלים מאד מסוימים. הבאת ילדינו לשאול שאלות באופן ספונטני דרך התנהגות ידועה מראש. וכל זה במשך זמן מאד תחום לא לפני צאת הכוכבים ולא לאחר חצות?!
ניתן לענות באופן נקודתי על כל פרט אך נאיר מבט אחד שיכול להסביר את המהלך כולו.
הסברנו (חג החירות) שהחירות היא הופעת החיים באופן המתאים והנכון. הדרך לעשות כל מהלך שהוא, בכל תחום עובר דרך צמצום להגדרות מאד מדויקות. במדע ובתכנון מכונות הדבר בולט שכל סנטימטר וכל גרם משמעותיים ולא עושים בערך. אפילו בדברים שיותר נתונים לזרימה נפשית כריקוד ונגינה יש כללים ידועים ומדודים. ובכל זאת, אין זה סותר את היופי וההרמוניה בהם.
הדבר נכון גם ביחס לעבודת ה'. את רבש"ע אנו עובדים לפי כללים והגדרות שבאו מלמעלה אלינו דרך משה רבינו ובהמשך דרך חכמי ישראל במהלך הדורות. הצמצום למעשים המסוימים באופן מוגדר הוא מה שיקרב אותנו אל ה' יתברך, ורק הוא מה שיגלה את התוכן הרצוי לאורך הדורות כולם.
עניין זה היה חידוש לפרעה מלך מצרים. כאשר משה בא לפניו הוא אומר (שמות י, יא): לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה:
אך משה רבינו עונה 1 (שם כו): וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת ה' עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה:
כלומר, עבודת ה' לא מתחילה משכלנו אלא מהוראה מלמעלה ולכן אנו צריכים להתכונן לכל האפשרויות. עם זאת, בתוך כל הדינים והמעשים יש מקום לנדבת הלב: לדיוק, לכוונה ולשמחה פנימית. ובדבר זה יש מקום גדול לכל אחד ואחד לבטא את הכוחות והתכונות הייחודיות לו.

סדר לחוקים
מעבר לאותה עבודת הלב אישית, אפשר וצריך לראות את התמונה הכוללת של קיום ההלכה בלילה זה ובכלל, ואז מתגלה הרמוניה מפליאה ביפיה.
ישנה אמירה בשם הרב זצ"ל: כשם שיש חוקים לשירה כך יש שירה לחוקים.
חשבתי שהוא מה שדוד המלך אומר זמירות היו לי חקיך. ומסביר המלבי"ם שדווקא את החוקים אותם איננו מבינים בטעם אנושי, בהם דוד הרגיש כמזמר זמירות בשמחה.
כאשר מתרוממים למבט עמוק ומקיף של תוכן המעשים, והבנת המגמה אליה הם מובילים מתמלאים בשמחה על טוב חלקנו ומודים על כך לרבש"ע ומקיימים באימה וביראה רצון קוננו.
כך בליל הסדר, מתוך התבוננות בפרטי ההלכות, והמבט המקיף של עניין החירות המתגלה בלילה זה ניתן לחוות את החירות גם דרך הסדר המוכתב.




^ 1.לא תשובה מיידית לפסוק הקודם אך העקרון נכון לשאלה.
עוד בנושא פתחי אמונה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il