ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי אחרי פטירת הרבי ר' משה מקוברין נזדמן אחד מתלמידיו לפני ר' מנדלי מקוצק. שאל אותו הצדיק: איזה דבר היה העיקר אצל רבך? התלמיד הרהר שעה קלה, והשיב: מה שנתעסק בו באותה שעה היה אצלו העיקר.
עיקרו של הסיפור שלפנינו חוזר על עצמו בסיפורים רבים, והוא הניסיון לנסח במילים קצרות תורת חיים שלמה שהועברה מפיו של הרב ללבו של התלמיד, במהלך שנים רבות. לאחר מותו של הרב לא נותרים כי אם הזיכרונות, וכאן מתעורר הצורך לנסות לשמר את עיקרי תורתו. למרות שקשה לכווץ תורת חיים שלמה לתוך מאמרים בודדים, עדיין יש צורך לנסות לעשות כך, משום שאם לא יועברו הדברים הלאה, בניסוחים קצרים - עם מות הרבי תמות גם תורתו.
מתוך כך מובנת שאלת ר' מנדלי מקוצק לאותו חסיד: איזה דבר היה העיקר אצל רבך. יש כאן ניסיון להכיר את העיקר, מתוך הנחה שאם אוחז אתה בידך את העיקר, מה שמסתעף מאותו עיקר נקנה לך כבר ממילא.
נטייה זו לניסוח עיקרים מצויה גם בספרות הראשונים, שבאו לנסח עיקרים לתורת משה - שאף היא תורה שלמה היא. יסודם של הדברים אף לפני כן, בתלמוד: "בא דוד והעמידן (כלומר את עיקרי המצוות) על אחת עשרה... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
75 - בין גילוי והסתר
76 - בכל דרכך דעהו
77 - תיקון המחשבה
טען עוד
התלמיד מהרהר שעה קלה לפני שהוא עונה. הדברים קשים עליו. והוא הרי שמע מרבו אמירות רבות כל-כך; איזו יבחר? איזו משקפת באמת את רבו? לרבו היתה אישיות רבת אנפין, האם מימרה אחת תוכל לכלול את הכל? קשה להכניס אדם פורה לתוך הגדרה של משפט אחד.
לבסוף מנסח התלמיד את עיקר תורתו של רבו: מה שנתעסק בו באותה שעה היה אצלו העיקר. יסוד זה מקפל בתוכו אמת חסידית עמוקה. אילו היינו יכולים להכניס את כל החסידות לתוך משפט מרכזי אחד, היינו אומרים שעיקרה הוא "לית אתר פנוי מיניה", לאמור: אין מקום פנוי ממנו יתברך. כל ההוויה כולה, כל מחשבה, כל ישות, כל נברא - כולם אינם אלא גילוי של מציאותו יתברך.
אם זוהי הגישה אל העולם שמסביב, ברור מדוע אצל ר' משה מקוברין אותו דבר שנתעסק בו היה העיקר, שכן בכל דבר שבו עוסק האדם יש גילוי של הנוכחות האלוקית, יהיה הדבר אשר יהיה. אם הוזקק האדם לעסוק בדבר מה, החסידות מלמדת אותו כי הוא יכול להשיג את גילוי ה' מתוך אותו דבר שהוא עסוק בו כרגע.
בספרות החסידית, ובספרו של הרב קוק 'מוסר אביך' נקשרה גישה זו בפסוק "בכל דרכיך דעהו". דרכים רבות צריך האדם ללכת במהלך ימי חייו. חלק מבני האדם מרגישים לפעמים שבעצם "הם לא היו צריכים להיות כאן". האמת של חייהם נמצאת במקום אחר. כל מעשיהם מוחתמים בחותם של דיעבד, מה יעשה האדם שנאלץ לעסוק בעניינים כאלו.
החסידות לימדה את האדם לחפש את אלוקיו ולדעת אותו בכל דרך ודרך שבה הוא הולך. אדם צריך להתייחס לכל דבר שהוא עושה כאילו בדבר זה, ורק בו, תתגלה אליו ההארה שהוא מחפש. זו היתה הסיבה לכך שר' משה מקוברין היה עוסק בכל דבר כאילו הוא העיקר אצלו עכשיו.
בהקשר לשאלתו של ר' מנדלי ותשובת התלמיד, התשובה היא מחוכמת מאד. ר' מנדלי שואל את התלמיד מהו העיקר של תורת רבו; הוא רוצה לכנס את הרעיונות של ר' משה לתוך עיקר אחד. תשובת התלמיד היא שבעצם הוא כופר בעיקרון של עיקר. עיקרון זה משמעו שהאמת נמצאת במקום אחד, בעיקר אחד, באמירה אחת, ואילו רבו היה מוצא את העיקר בכל דבר שבו היה עוסק. אין מקום לניסוח אחד של עיקר אחד כשהאמת מבצבצת מכל דבר שבו עוסקים.
בהקשר הרגשי של מה שעובר על התלמיד לאחר מות רבו גם יש לאמירה זו משמעות. רב היה לו ואיננו. יש הנוטים לשקוע במצבים שכאלו בפרץ של נוסטלגיה, להתרפק על מה שהיה, לקונן על החסר. הדבר טבעי; אבל מה שלמד אותו תלמיד אצל ר' משה מקוברין היה שיש צורך למצוא את העיקר בדבר שעוסקים בו כעת.
פעם היה העיקר מצוי בתורתו של ר' משה מקוברין. כעת, כשנסתלק ר' משה, יימצא העיקר במה שיהיה התלמיד עסוק בו מכאן ואילך. האמת מצויה בכל מקום, ומר' משה מקוברין למד התלמיד שצריך לחפשה ולמצאה בכל מקום.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
