בימים ההם בזמן הזה | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
חנוכה בראי דורנו

קטגוריה משנית

ספריה
קומי אורי
א

5109

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בין דורנו לבית שני
בימים אלה מתנהלת מלחמת תרבות בארץ בין יהדות לנוכריות, ומייצגי התרבות הנוכרית הנם אחים יהודים - עצמנו ובשרנו.

קשה שלא לראות את ההקבלה בין דורנו לבין אותו הדור שחי בימי בית שני. כזכר להישגים של אז אנו מודים ומהללים את נפלאות ה' והצלתו אותנו בימי החנוכה. גם אז התנהלה מלחמת תרבות ורוח בין שומרי התורה והמאמינים בקדושתה לבין הנוהים אחרי תרבות יוון, שזכתה להישגים גדולים בעולם הנוכרים ובעצם השתלטה על עולם הרוח במזרח ובמערב. חלק גדול מבני מרום שהם עם-הארץ נסחף אחרי דרכי יוון, הן מצד הסממנים החיצוניים של תחרויות ספורט ושאר תענוגות סביב הנאות הגוף, והן מהצד הבידורי הנוגע ברוח האדם. בקרקסים ובמגרשים שהוקמו לצורך העניין התקיימו תחרויות ומשחקים הישגיים שסבבו סביב כושר גופני. שחקנים על בימת התיאטרון הציגו הצגות שבעיניהם נראו כהישגים תרבותיים, כיוון שעסקו בניתוח רגשות האדם והצגת יצריו וצרכיו בדרך אומנותית. אותם המתייוונים של אז פרקו מעליהם את עול השבת ועבודת המקדש, את כשרות המאכלים וצניעות החיים - כל אלה המצוות העוצרות בעד משחקי הגימנסיה והאצטדיון, הקרקס והתיאטרון.

בהתבוננות על המתרחש בארץ כיום, ניתן לשמוע מאותו ציבור של עוזבי התורה את אותם השמות והמטרות, כאילו לא קרה דבר במשך אלפיים שנה. גם היום קיימים בתי תיאטרון ואצטדיונים שבהם נעשים משחקים הכרוכים בחילול השבת, ונשמעים שם דברים בגנותם של ערכי הקודש בישראל.

הזיקה שעדיין קיימת
אמנם קצת טובה אפשר לראות בזה שבראשות מערכת השלטון בארץ עומדים אחינו בני ישראל ולא נוכרים אשר טובת ישראל איננה חשובה בעיניהם כלל ועיקר. דא עקא, בצד הרוחני הלוחם בימים אלה במסורת האמונה של ישראל, הנמשכת אתנו מאז, עומדות מערכות שלטון חזקות שמנסות בכוח הזרוע ובעזרת צבא, בתי-משפט ומשטרה לכפות את דעתם ולרוקן כל תוכן יהודי מישראל.

למרות כל האמור, נחטא לאמת אם נזהה את היהודים פורקי העול של היום, אלה המכונים "חילונים", עם המתייוונים של אז. ראשית, רוב רובם של אחינו אלה החיים בישראל אינם מוכנים בשום אופן להתפרק כליל מכל זיקה לתורה ולשם ישראל, למרות שידוע כי החיים בארץ הנם קשים וכרוכים לא אחת גם בסכנת נפשות. לפורק עול קל להשיג את מאווייו באמצעות ירידה מן הארץ והתבוללות בעמי אירופה או באמריקה, עמים בעלי אותה התרבות הנערצת, לכאורה, על-ידי אחינו ה"חילוניים". ככל שמוסדות השלטון מאפשרות התפרקות שלוחת רסן כנגד התורה והמצוות, עדיין נשארו מסגרות חוק העוצרות בעד התפרקות ללא גבול. יום השבתון בארץ הוא יום השבת, עובדה הכרוכה בסגירת משרדי ממשלה ושאר שירותים, כמו תחבורה ציבורית, המקשים לכאורה על אותם רחוקים. חוק נישואים וגירושין הקיים במדינה איננו מכיר בתוקפם של נישואים האסורים על-פי ההלכה, ומזהה ילדים הנולדים מחיים פרוצים כילדים בעלי נחיתות משפחתית לצורך בניינם בעתיד. חגי ישראל מוכרים בחוק ומשרים את אווירת תורת ישראל גם ברחובות ובמקומות הצריכה שבהם נמכרים מצות בפסח, ארבעת המינים בסוכות ועוד. חוסר הלגיטימיות של החגים הנוכריים בציבוריות הישראלית, מאלצת גם את הרחוקים לכפוף את דעתם לפי מסורת ישראל. גם המערכות הפוליטיות, שאינן יכולות להתעלם מדרישות הציבור הדתי, תורמות את חלקן, ברצון או שלא ברצון, להכרה שמדינת ישראל איננה יכולה להיות מדינה ככל המדינות.

במה נוגסים בנו?
למרות כל האמור, אי-אפשר להעלים עין מן המאבק הקשה שמתנהל בארץ, כמעט בכל שדרות החיים, בין נאמני התורה ובין מתנגדיה. מערכת המשפט מנסה במצח נחושה, פעמים גם כנגד ממשלה וחוקי כנסת שנתקבלו, לפגוע בערכי התורה ובערכי היהדות, ואפילו להשוות את זכויות הגויים על אדמת ישראל לזכותם של ישראל שלמענם הוקמה המדינה.

פגיעה בשבת, בחוקי הנישואין, במעמד הרבנות ובכבוד התורה, נעשית צעד אחרי צעד במטרה לכרסם עד תום כל צורה יהודית בארץ. גם במערכת החינוך ניכרת מגמה לצמצם ולדכא את ערכה הגדול של תורת ישראל ומסורתו, לא רק בסקטור החילוני הנקרא "כללי" אלא גם תוך חדירה לסקטורים הדתיים ואפילו התורניים.

התקשורת מזמן כבר נשמעת ונראית כנוכרית לכל דבר, ופעמים גם נדמית כשונאת ישראל. גם הפגיעה בכשרות מקבלת חיזוק ממערכות המשפט, ומשרדים ממשלתיים עושים בדרכים שונות לצמצם את הצביון היהודי בארץ. ואם אמנם רב המרחק בין שלטון נוכרי, חלילה, לבין שלטון יהודי מתנכר, אף-על-פי-כן רב הכאב וגדולה הציפייה לישועה ולפעמים גם לנסים מלמעלה שישנו את מצב העניינים לטובה.

אמנם תפילה וציפייה לישועה מעוגנות באמונתנו במשך הדורות, אך כפי שנראה ברוב דברי רבותינו הראשונים והאחרונים - האמונה בישועת ה' איננה משחררת אותנו מן החובה להתאמץ ולעשות את אשר ניתן בידינו. אם כן, למרות שרב המרחק בין דורות המתייוונים ולהבדיל החשמונאים של אותו הדור, שאת ימיו אנו זוכרים עד היום, יש מקום ללמוד ולעשות מה שבידינו גם בימינו אלה על-פי מה שנעשה על-ידי גיבורי ישראל וקדושיו.

מסירות בדרך לנס
למדונו חז"ל שגם הנסים אינם נעשים בכדי. במסכת ברכות דף כ שאל רב פפא את אביי מדוע זכו דורות ראשונים לנסים גלויים ואילו בדורנו נראה כאילו אנחנו צועקים ואיננו נענים. השיב לו אביי, כי דורות ראשונים מסרו את עצמם על קדושת ה' ולכן זכו לנסים. כדוגמה לאותה מסירות ציינה הגמרא כי בדורות ראשונים היו מחפשים דרכים להתחייב במצוות, לעומת דורות אחרונים שחיפשו דרך כיצד להתחמק מקיומן של המצוות, אף-על-פי שההתחמקות היתה מעוגנת בהלכה. סיפור נוסף שהובא בגמרא הוא על רב אדא שראה נוכרית בלבוש שאינו ראוי לישראל. רב אדא, שחשב אותה לישראלית, קרע את הבגד שראה בו חרפה לישראל, למרות שידע כי יצטרך לשלם את מחירו. מכאן שהמסירות איננה דווקא כניסה לסכנת חיים, אלא דבקות בתורה ומצוותיה בכל מחיר וללא חשבון פרטי שעוצר בעדה.

ניתן לראות את המסירות כסיבה ישירה להצלחה נסית כבר בגאולתנו הראשונה ממצרים. התורה מספרת כי בטרם לידת משה היו שתי מיילדות שהתנגדו לגזרת פרעה גם במחיר סיכון חייהם. תכף לאותו סיפור מתוארת לידתו הנפלאה של משה רבנו, גואל האומה. אין התורה מתכוונת בסיפור המיילדות לציין אנשים מיוחדים, כי אפילו את זהותן של אותן גיבורות הסתירה מאתנו והן נותרו עלומות. ואולם אותו אומץ של אלה אשר צמחו מתוך האומה ואין רוחם נשברת או מתכופפת תחת הלחץ הכבד של העריצות המשפטית והשלטונית - אומץ זה מגלה כי העצמאות הישראלית קיימת בתוכנו פנימה והיא ראויה להופעתה גם כלפי חוץ, בסיוע א-לוהי שאין גבול ליכולתו.

בדרך דומה מסופרים בספרי המכבים סיפורי גבורה והקרבה מזעזעים לב ונפש, כגון סיפורה של חנה ושבעת בניה, סיפור אלעזר הזקן ועוד. רק בהמשך התגלה כי מעשי ההקרבה הצמיחו מתוכנו את גיבורי הכוח - המכבים. למדנו כי הופעת הגבורה ותפיסת ההנהגה הלאומית מתאפשרת בזכות חדירת האמונה וקדושת התורה בשדרות העם הפשוטות. אמונה מושרשת עממית זו היא שהצמיחה את המנהיגים הנשגבים, המרוממים את העם כולו מבור תחתיות למגדלי ההצלחה.

בדרך ההפוכה אפשר לראות את חזקיהו מלך יהודה, שגילה את אוצרותיו לעיני עבדי מלך בבל מתוך הערכה פנימית לחשיבותם של הגויים והרגשת נחיתות כלשהי בערכנו, הזקוק להערכתם. תגובת הנביא הודיעה לו כי במעשיו הוא גרר את שעבודה וכניעתה של מלכות יהודה לפני מלכות בבל. כאז כן עתה, רק אומץ ההכרה הפנימית בגדולת ישראל, קדושת תורתו, צדק עמדתו והמסירות ללא גבול הראויה לקודש א-לוהי זה ששוכן בתוכנו - הם השורשים שמהם עתידה לצמוח הנהגה גואלת ומרוממת את העם מבירא עמיקתא לאגרא רמה.

עליית הנוער
בהתבוננות על שנות חיינו מאז תקומת המדינה ועד היום ניתן לראות כי אנו זוכים לחיות בתקופה של עלייה רוחנית גבוהה ובהכרה של גדולת הקודש בערכי התורה בעיני המוני העם, בדרך שלא זכינו לראותה בשנות המדינה הראשונות. שמעתי מפי מנהל בית-ספר תיכון דתי דברים משמחים על המהפך העצום שחל ברוח הנוער הדתי-לאומי, כפי שראה בניסיונו הארוך בעבודת החינוך. הוא סיפר שבשנות המדינה הראשונות היה הנוער הדתי מתבייש בזיקתו לתורה, וביציאתו משערי בית-הספר היה מזדרז להסתיר סימנים חיצוניים של יראת שמים, בעוד שברוך ה', בעשרות השנים האחרונות אנו זוכים לראות נוער, בנים ובנות, אשר גאים באמונתם ושמחים להראות גם כלפי חוץ סימנים של שמירת תורה ומצוותיה. זכינו בימינו לראות כיצד המוני בני-נוער ואחרים נוהרים באלפיהם לשיעורי תורה. אנו רואים כיצד בימי עיון לנשים נשמעים שיעורים באולמות מלאים עד אפס מקום. כמה משמח לראות את הציבור הרחב דבק בשמירת צניעות בדרך שלא זכה לראותה בבית אבותיו, את עליית הזהירות בכשרות וההידור למהדרין שהולך ותופס מקום רחב בארץ, את פריחת הישיבות ותלמודי התורה ואת התרבות עסק התורה בכל מקצועותיה, בכמות ובאיכות שאין כדוגמתן בשנים רבות עברו. גם המסירות לתורה וליישוב הארץ הנם מן המפורסמות, בדרך שאיננה מביישת גם את מוסרי הנפש מדורות עברו. אחיזתם בארץ של יושבי גוש-קטיף ושל היישובים הנפלאים האחרים מול סכנות מחבלים בדרכים, פצצות בבתים, מול הסתה ובזיון בתקשורת ובפיהם של שרי ממשלה - יכולת עמידה זו הנה מן המופתים הגדולים של הצלחת רוח האדם לעמוד איתן בקרבו ללא חת. גם כאשר נגזרה הגזרה ונעשה שימוש מעוות ברבבות חיילים ושוטרים לעקור את בתי ישראל ויישוביהם, עמדה גבורת הרוח של המתיישבים אשר מצד אחד לא עזבו את בתיהם מרצונם ולא התקפלו עד הרגע האחרון, ומצד שני שמרו על טוהר הלב והפה, לא פגעו ולא הזיקו לאף חייל או שוטר, בצורה ובדרך שאין להם אח ורע בשום חברה ישראלית וקל-וחומר נוכרית.

סיום
אין שום ספק שהמסירות והנאמנות, מתוך גדלות רוח ועוז אמונה, עתידות להצמיח ישועה שתבוא בצדק לאלו שציפו לה ועשו הכל למענה. איננו יודעים כיצד ואיך ומהיכן ישלח ה' ישועתו, על מי מתוכנו תיראה רוח גבורתו ומי הם הנבחרים שיקומו ויאירו את המחשכים ששטפו את הארץ בשנה האחרונה. אך אין כל ספק, שכמו בכל דור ודור, וקל-וחומר בימינו, יקום הגיבור גואל העם, שרוח ה' תנחהו על במותי ארץ. ומי שנתן בנו כוח לעבור את סאת הייסורים, הוא יזכנו לראות את הופעת הגדולות והנצורות שאנו מחכים להם.

קריאתו של מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל "עם ישראל - קום וחיה!" מהדהדת בלבבות והיא תקום ותהיה. עם ישראל חי ויחיה לעולם ועד!

-------------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.

הרב דוד חי הכהן

ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

יתרו
נשמה לעם
תשע"ב
בעקבות עמונה
דור של גאולה
תשס"ו
עיונים בעניני חנוכה
אמירת הלל בחנוכה
כסלו ה'תשס"א
22 דק'
הרב אברהם שפירא
שלשה פרנסים טובים
אזכרה שלושים יום לפטירת הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
ט"ז מרחשוון תשס"ח

חנוכה בראי דורנו

רביבים
לקחים מחנוכה לימינו
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ד
חנוכה בראי דורנו
שלבים בבנין התרבות הפרטית באדם
הרב משה אליה | טבת תשס"ד
חנוכה בראי דורנו
אור החנוכה לדורות
הרב אליעזר מלמד | כ"ג בכסלו תשס"ג
חנוכה בראי דורנו
"חזרה מלכות לישראל" – בימים ההם ובזמן הזה
הרב דניאל שילה | טבת תשפ"ד

חנוכה בראי דורנו

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהושע שפירא
הרב ש. יוסף וייצן
הרב בני אלון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב מרדכי הוכמן
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב אליהו ברין
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו