ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בנצנץ הנרות ;">

בית מדרש חגים וזמנים חנוכה חנוכה בראי דורנו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כסלו התשס"ו

בנצנץ הנרות


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

מברכים על הרעה
שוב דולקים נרות חנוכה על פתח הבית או על אדן החלון. שוב מברכים אנו בלב רוטט "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם" ומודים אנו לא-ל בורא כל "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". אך, הַכֵּנָה ברכתנו...? כלום מודים אנו באמת על "חיי הזמן הזה"?

הבה נטה אוזן לנרות, נשמע מה בפיהם על חיי השנה הקשה שחלפה עלינו מחנוכה התשס"ה ועד חנוכה התשס"ו.

הנרות לוחשים: לא טובה היתה השנה מן השנה שקדמה לה. לא בישרה גאולה ולא הביאה בכנפיה ישועה. צמאה הארץ לדם - דם יהודי טהור הרווה אדמת מולדת ואדמת גולה. צעקת ישראל עלתה מן האדמה, ותנסר בחלל.

עברה עלינו שנה כואבת וקשה, ידה של ממשלת ישראל היתה בעקירת עשרות ישובים יהודיים מאדמתה של ארץ הקודש. צה"ל - פאר מדינת ישראל - נוצל בכוח השליט, למשימה בזויה זו, שחיללה את קדושתו המיוחדת.

אלפי פליטים יהודים, נודדים בארצם, ושוכנים ב"עיר אוהלים" בבתי-מלון ובאכסניות עראי - כבודם נרמס ופרנסתם נגזלה מהם.

על מצב כזה הורונו חז"ל לברך ברכת "ברוך דיין האמת", וכך עשינו. קשה מאוד לברך בלב שלם ברכת "שהחיינו". בכל זאת, כך נעשה כמאמינים בני מאמינים, נברך גם אותה, כי חייבים אנו להודות לבורא עולם, על כל רגע ורגע, ולהתפלל לשנה טובה יותר.

בפתח הבית ועל אדן החלון מהבהבים הנרות. הם מספרים על ציון שבין החומות ועל הר-הבית המושפל והנתון למשיסה. הם מספרים על להבת השחרור, הבניין וההתיישבות, על ההתנחלות בארץ הקודש, שאורה מכוסה עפר, אך פורץ החוצה.

אורות מאופל
אש הנרות מלאה גם זעם. היא לוחשת ביקוד כאב על מנמיכי הקומה וממעיטי הדמות, אשר חזרו למשול בנו, אחרי שדומה היה כי תקופה חדשה באה לציון ופועם בקרבה רוח חדשה, זו היא רוח הנרות, רוח של אמונה ושל מסירות-נפש.

השנה אין הודיה של שמחה בליבנו על מה ש"זכינו" לו ב"חיי הזמן הזה", מחנוכה התשס"ה עד התשס"ו. השנה לא נברך על הטובה, כי כבר ברכנו על הרעה, וקיבלנו עלינו דין שמים באהבה, מתוך אמונה כי גם זו לטובה תהיה בעז"ה. השנה, כבכל שנה, נברך בחנוכה "על הנסים" מתוך שמחה על הנס שאירע, ולא רק לאבותינו אלא גם לנו - בימים ההם בזמן הזה.

כן, נברך כולנו, העם כולו, את יוצר הכול, על שהחיינו וקיימנו מתקופת החשמונאים ועד היום הזה, על שעשה נסים עם אבותינו ואתנו. על שלא משה גבורת החשמונאים מקרב ישראל עד היום הזה.

נברך על ניצוצות האור הדולקים גם באופל התקופה. נברך על גילויי הגבורה. נברך על גבורת ישראל, על גבורת חיילי ישראל ועל גבורת מחונני אדמתה בכל רחבי הארץ הקדושה המובטחת מפי הגבורה, לנו ולבנינו עד עולם. נברך על ראשית זקיפת הקומה - אשר מקורה בחג החנוכה, שלפני מאות דורות. נתפלל ונייחל לישועת ד' על עמו ונחלתו.

האהבה תנצח

הנרות לוחשים. הם מספרים על גאון יעקב - שלא נשבר. הם מספרים על הטוהר שנשמר ועל אש הקודש שלא פסקה ולא כבתה מעולם. הם מייצגים את "התנוצצות אורו של משיח", גם בארצות הגולה.

אכן, כל נצח ישראל, כל פרשת חייו, סבלו וענותו, כל סוד ייעודו ורז תורתו, גנוז בנרות - ועל כך אנו מודים. ברוך ד' שעשה נסים לאבותינו ולנו - בימים ההם ובזמן הזה. ברוך ד' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לחזות בסוד הנרות, להבין ולקיים. כך לימדונו רבותינו: מעט מן האור - מפזר הרבה מן החושך! ברוכים יהיו מדליקי הנרות, אוהבי תורת ישראל, אוהבי ארץ-ישראל ואוהבי עם ישראל. בסופו של דבר אהבה זו תנצח. ברוכים יהיו אוהבי השלום האמיתי - שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שלום בין ישראל לעמים ושלום בין כל חלקי האומה והעם.

על כך אנו מברכים ומתפללים: מי שעשה נסים לאבותינו ולנו, וגאל אותם ואותנו מעבדות לחרות, הוא יגאל אותנו גאולה שלמה בקרוב, ויקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ. חברים כל ישראל ונאמר אמן.

-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il