ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אחת השאלות שעולות לקראת חנוכה היא - האם מאבק המכבים נגד היוונים הסתיים או לא? התשובה היא, כמובן, שלא. כלומר, מלכות יוון עם כל תרבותם נמשכת גם היום. תרבות המערב היא המשך תרבות יוון - לרדוף אחרי היופי החיצוני ללא ערכים אמיתיים - והמאבק נגד זה, מאבק האור נגד החושך, מאבק תורת ישראל נגד יוון, עדיין לא הסתיים. חשיבותו של נס חנוכה הוא בזה שהוא נתן לעם ישראל זריקת חיסון נגד כל מיני תרבויות. בזמן המכבים היתה התרבות האלילית ואחר כך הנצרות והאיסלאם, ובימינו גם הקומוניזם והחומרנות על כל תאוותיה. ודאי שהמאבק הזה נמשך, ובחנוכה אנחנו שואבים את כוחות הנפש מעוצמות הרוח ומאורה של תורה - לעמוד מול כל אותן הרוחות השליליות שנושבות בעולם והולכות נגד תורת ישראל. לכן אנחנו צריכים להפיץ את קדושת ישראל ואת אורה של תורה. העובדה שאנחנו מחנכים דור של בני תורה, מחזקת את כושר עמידתנו מול כל אלה שקמים עלינו אידיאולוגית.
תורת חיים
בתפילה בחנוכה מוזכר "בימי מתתיהו... כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" - איך אפשר להשכיח תורה, הרי הספר כתוב ונמצא עמנו?
אלא שלרשעים הללו לא היה אכפת עצם לימוד התנ"ך, הפריע להם היחס שבין התורה לשמים. גם היום באוניברסיטאות רבות לומדים תנ"ך כספר תיאולוגי לא מחייב, ואולם כשאנחנו לומדים מהתורה או מהנביאים אנחנו לומדים בעצם איך להתנהג וכיצד לנהוג. וכשם שכותב הרמב"ן, מכל פרק שאנו לומדים אנחנו צריכים לדעת מה השלכתו הלכה למעשה בכל התחומים: בחשיבה, בהתנהגות ובעשייה.
"להשכיחם תורתך" - אם מנתקים את התנ"ך מנותן התורה, אי-אפשר ללמוד מהתנ"ך שום דבר.
היום משתמשים בביטוי "מוסר הנביאים". פוחדים להגיד "מוסר משה רבנו" כי זה מוסר מחייב. הם הטיפו לישרות, לשוויון נגד ניצול, דיברו דיבורים כלליים על מוסר, ואילו תורת משה מתפשטת על כל תחומי חיינו המעשיים והיא מחייבת מאוד.
מעלים את ארץ-ישראל על נס
בתפילה בפורים אומרים: "בימי מרדכי ואסתר... כשעמד עליהם המן הרשע", ובחנוכה כתוב "על עמך ישראל", מדוע יש שינוי? אלא שבפורים הנס היה בחו"ל, לא היה להם מושג של הכרה לאומית, אבל נס חנוכה היה בארץ ועם ישראל בארץ נחשב עם, מה שאין כן בחו"ל. וכותב הרמב"ן בשירת האזינו "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" - כשאנחנו מפוזרים בארצות אנחנו מושבתים מעם; אבל "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - כשאנחנו בארץ אנחנו אחד, לכן חז"ל הדגישו את זה בתפילה.
הצגה ושמה "תרבות"
חיזוק כוח ישראל נגד כל התרבויות מחזיק אותנו גם היום. בני תורה מתחנכים לקדושה ולטהרה, לדבקות בערכי נצח לעומת כל הזוהמה שבחוץ. המאבק נגד התרבות היוונית ממשיך גם היום. היום קוראים לזה אחרת, אבל הכול אותו המשך. כנגד זה יש למלא את חיינו בתוכן אמיתי.
יש אומרים שבחנוכה יש להתעסק בתרבות ולהעלות אותה לקודש, לעשות הצגות של קדושה, אבל ברור הוא שדבר זה אינו שייך לבני תורה, שכן הם צריכים לתגבר את לימודם. אומנם לציבור הרחב שלא מבין זה בבחינת "לחם לפי הטף", שמכיוון שלא מסוגלים לדברים אחרים, צריכים לתת להם דברים כאלה, אבל אין בזה איזשהו ערך מצד עצמו. הצגות הן מעין השלמה, אבל זה לא המצב האידיאלי.
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
