ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש הלכה פסוקה

עמותה שאספה כספים לטובת משפחת נפטר

הרב עקיבא כהנאאייר תשע"ט
מוקדש לעלוי נשמת
שלמה בן יעקב
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה: בעקבות פטירת שני הורים במשפחה והעברת היתומים לאימוץ, הוקם ועד ציבורי למען המשפחה (להלן, הועד). הועד ועמותה מסוימת (להלן העמותה) הקימו קרן עבור היתומים. בהקמת הקרן נקבע כי העמותה תתייעץ עם הועד בכל העברת כספים, וכן יהיה אדם שיבדוק את הוצאות האם המאמצת. התובעים הם חברי הועד, והנתבעים הם חברי העמותה שאספה את הכסף.
לטענת התובעים, בסופו של דבר הועברו כספים לאם המאמצת בלא התייעצות עם הועד וללא אישור של הבודק מטעם הנתבעת. לפיכך, התובעים חברי הועד דורשים מהעמותה לשלם מכיסה מאות אלפי ₪, כדין שומר שפשע, כיוון שהעבירה את הכספים ללא אישור ואלה בוזבזו באופן בלתי מושכל.
לטענת הנתבעת כעמותה המחזיקה בכספים שנאספו עבור משפחה מסוימת, היא איננה יכולה לסרב כאשר המשפחה מבקשת את הכסף. כמו כן, לטענת הנתבעת היא התייעצה עם אחד מחברי הוועד לפני העברת הכסף, ואף שהוא הסתייג הוא לא התנגד למהלך.

פסק הדין: התביעה נדחית, האגרה תשולם מסכום הקרן שנאספה עבור היתומים.

נימוקים בקצרה:
1. סמכות התובעים לתבוע בשם היתומים
התובעים תובעים מכוח היותם נציגי ציבור שנרתמו לצורך המשפחה. לדברי שו"ת הרשב"א (ג, רצד) כשיש גבאי צדקה, אדם פרטי אינו יכול לתבוע את זכות העניים. במקרה זה, הועדה היתה יוזמה פרטית וחברי הועד לא הוגדרו כאפוטרופוסים של היתומים, ולכן אין להם זכות תביעה בשם היתומים.
לכאורה, היה מקום לומר שכיוון שאחד מחברי הוועד התובעים הוא רב המקום שבו היו גרים בני הזוג, היתה לו סמכות תביעה כפי שנכתב בשו"ע (יו"ד רנח, ה) שיש סמכות לטובי העיר. אלא שסמכות טובי העיר הוא רק במקרה של גביית כספים בכפייה ולא בנוגע לכספי תרומות מרצון, כפי שהיה במקרה זה. לפיכך, גם לרב היישוב אין סמכות תביעה.

2. סמכות בית הדין לדון בהיעדר תובעים
לאור הקביעה שלתובעים אין סמכות תביעה, עסק בית הדין בשאלה האם הוא יכול לדון בממון יתומים מבלי תובע. זאת, על בסיס סמכותו של כל בית דין למנות אפוטרופוס ליתומים (שו"ע חו"מ רצ, א). כמו כן על בסיס מה שנפסק בפד"ר (ב, עמוד 34, וכן ערעור תשי"ד /36) שאין צורך לתובע על מנת לדון בהקדשות, משום שבית הדין הוא אחראי לפיקוח על האפוטרופוסים של ההקדשות.
אמנם הרמ"א כתב על פי דברי שו"ת הרא"ש (כלל פה, סימנים ה-ו) שסמכות זו מסורה רק לבית הדין הממונה בעיר או לגדולי הדור. אולם, הרשב"א (שו"ת ב, רלד) כתב שאדם שקיבל עליו בקניין את סמכותו של בית הדין, בית הדין יכולים לנדות אותו. מכך ניתן להסיק שהסכמת הנתבע לדיון מעניקה לבית הדין סמכות של בית דין חשוב. ממילא, יש לבית הדין סמכות כיוון שהנתבעת הסכימה לקבל על עצמה את סמכותו , וזאת אף שלתובעים אין מעמד בתביעה זו. לפיכך, למרות שמצד חוק הבוררות התביעה נדחית, בית הדין דן בדברים במישור ההלכתי.

3. האם היתה סמכות לעמותה להעביר כספים?
המחלוקת המהותית שבין הצדדים היא בשאלה האם לגבאי צדקה יש זכות לשנות את ייעוד כספי הצדקה. בעניין זה ישנם שתי מקורות: הגמרא בבבא בתרא (ח ע"ב) כתבה שבני העיר רשאים לשנות את ייעוד הצדקה, ואילו המשנה בשקלים (ב, ה) כתבה ש"מותר העניים – לעניים", ומשמע שלא ניתן לשנות את ייעוד הצדקה.
הרא"ש (בבא בתרא א, כט) הסביר שיש הבדל בין גבייה חד פעמית לצורך מסוים שאותו לא ניתן לשנות, לבין גביית צדקה קבועה שאת יעודה ניתן לשנות. המהרי"ק (ה) והחכמת אדם (קמח, יא) כתבו שהסיבה לכך היא שכשאוספים לעניים מסוימים הם זכו בכסף, ויש בשינוי הייעוד משום גזל.
עקרון זה שעניים זכו בצדקה שנאספה עבורם נפסק גם ברמב"ם (שאלה ופקדון ה, א) שעוסק בדיני שמירה על כסף שאספו לעניים. וכן כתב הט"ז (יו"ד רנו, ס"ק ד), מזה עולה שמגבית שיועדה לצרכי עניים מסוימים נמצאת בבעלות העניים. ולכן יש לקבל את טענתם העקרונית של הנתבעים שהכסף שייך ליתומים ולא היתה סמכות ביד הוועדה להתנות את העברת הכספים באישורה.

4. האם העברת כספים שלא ניתנה באופן מושכל מחייבת את העמותה?
מדברי המהרי"ק (ה) נראה שאם נאספו תרומות עבור קרן לטווח ארוך יש ללכת אחרי אומדן דעת התורמים, ולכן העניים לא זוכים מיד בכל הכסף, ויש ביד הגבאים אפשרות להחליט מה ייעשה בו. אלא שהיעב"ץ (מור וקציעה) חלק עליו, ולדעתו גם במקרה זה העניים זכו, בנוסף, קשה לדעת כמה מהכספים יכולים היו להיחסך אילו היה נעשה בהם שימוש מושכל יותר. כמו כן לעמותה יש תקנון, ובו כתוב שהאחריות מוטלת על הממונים מטעם המשפחה על הקרן. מכל הטעמים האלה יש לפטור את העמותה.
למרות זאת בית הדין מתח ביקורת על העמותה שלא ביקרה מספיק את העברות הכספים ואת השימוש המושכל בהם, וקרא לה לבדוק את עצמה ולהפיק לקחים. בית הדין הוסיף שגם התובעים היו צריכים להיות מעורבים יותר כבר בתחילת העברות הכספים.
עוד בנושא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il