ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
לטענת התובעים, בסופו של דבר הועברו כספים לאם המאמצת בלא התייעצות עם הועד וללא אישור של הבודק מטעם הנתבעת. לפיכך, התובעים חברי הועד דורשים מהעמותה לשלם מכיסה מאות אלפי ₪, כדין שומר שפשע, כיוון שהעבירה את הכספים ללא אישור ואלה בוזבזו באופן בלתי מושכל.
לטענת הנתבעת כעמותה המחזיקה בכספים שנאספו עבור משפחה מסוימת, היא איננה יכולה לסרב כאשר המשפחה מבקשת את הכסף. כמו כן, לטענת הנתבעת היא התייעצה עם אחד מחברי הוועד לפני העברת הכסף, ואף שהוא הסתייג הוא לא התנגד למהלך.
פסק הדין: התביעה נדחית, האגרה תשולם מסכום הקרן שנאספה עבור היתומים.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
211 - הלוואה לאח לצורך רכישת דירה
212 - עמותה שאספה כספים לטובת משפחת נפטר
213 - השבת אביזרים שניתנו לגן ילדים
טען עוד
1. סמכות התובעים לתבוע בשם היתומים
התובעים תובעים מכוח היותם נציגי ציבור שנרתמו לצורך המשפחה. לדברי שו"ת הרשב"א (ג, רצד) כשיש גבאי צדקה, אדם פרטי אינו יכול לתבוע את זכות העניים. במקרה זה, הועדה היתה יוזמה פרטית וחברי הועד לא הוגדרו כאפוטרופוסים של היתומים, ולכן אין להם זכות תביעה בשם היתומים.
לכאורה, היה מקום לומר שכיוון שאחד מחברי הוועד התובעים הוא רב המקום שבו היו גרים בני הזוג, היתה לו סמכות תביעה כפי שנכתב בשו"ע (יו"ד רנח, ה) שיש סמכות לטובי העיר. אלא שסמכות טובי העיר הוא רק במקרה של גביית כספים בכפייה ולא בנוגע לכספי תרומות מרצון, כפי שהיה במקרה זה. לפיכך, גם לרב היישוב אין סמכות תביעה.
2. סמכות בית הדין לדון בהיעדר תובעים
לאור הקביעה שלתובעים אין סמכות תביעה, עסק בית הדין בשאלה האם הוא יכול לדון בממון יתומים מבלי תובע. זאת, על בסיס סמכותו של כל בית דין למנות אפוטרופוס ליתומים (שו"ע חו"מ רצ, א). כמו כן על בסיס מה שנפסק בפד"ר (ב, עמוד 34, וכן ערעור תשי"ד /36) שאין צורך לתובע על מנת לדון בהקדשות, משום שבית הדין הוא אחראי לפיקוח על האפוטרופוסים של ההקדשות.
אמנם הרמ"א כתב על פי דברי שו"ת הרא"ש (כלל פה, סימנים ה-ו) שסמכות זו מסורה רק לבית הדין הממונה בעיר או לגדולי הדור. אולם, הרשב"א (שו"ת ב, רלד) כתב שאדם שקיבל עליו בקניין את סמכותו של בית הדין, בית הדין יכולים לנדות אותו. מכך ניתן להסיק שהסכמת הנתבע לדיון מעניקה לבית הדין סמכות של בית דין חשוב. ממילא, יש לבית הדין סמכות כיוון שהנתבעת הסכימה לקבל על עצמה את סמכותו , וזאת אף שלתובעים אין מעמד בתביעה זו. לפיכך, למרות שמצד חוק הבוררות התביעה נדחית, בית הדין דן בדברים במישור ההלכתי.
3. האם היתה סמכות לעמותה להעביר כספים?
המחלוקת המהותית שבין הצדדים היא בשאלה האם לגבאי צדקה יש זכות לשנות את ייעוד כספי הצדקה. בעניין זה ישנם שתי מקורות: הגמרא בבבא בתרא (ח ע"ב) כתבה שבני העיר רשאים לשנות את ייעוד הצדקה, ואילו המשנה בשקלים (ב, ה) כתבה ש"מותר העניים – לעניים", ומשמע שלא ניתן לשנות את ייעוד הצדקה.
הרא"ש (בבא בתרא א, כט) הסביר שיש הבדל בין גבייה חד פעמית לצורך מסוים שאותו לא ניתן לשנות, לבין גביית צדקה קבועה שאת יעודה ניתן לשנות. המהרי"ק (ה) והחכמת אדם (קמח, יא) כתבו שהסיבה לכך היא שכשאוספים לעניים מסוימים הם זכו בכסף, ויש בשינוי הייעוד משום גזל.
עקרון זה שעניים זכו בצדקה שנאספה עבורם נפסק גם ברמב"ם (שאלה ופקדון ה, א) שעוסק בדיני שמירה על כסף שאספו לעניים. וכן כתב הט"ז (יו"ד רנו, ס"ק ד), מזה עולה שמגבית שיועדה לצרכי עניים מסוימים נמצאת בבעלות העניים. ולכן יש לקבל את טענתם העקרונית של הנתבעים שהכסף שייך ליתומים ולא היתה סמכות ביד הוועדה להתנות את העברת הכספים באישורה.
4. האם העברת כספים שלא ניתנה באופן מושכל מחייבת את העמותה?
מדברי המהרי"ק (ה) נראה שאם נאספו תרומות עבור קרן לטווח ארוך יש ללכת אחרי אומדן דעת התורמים, ולכן העניים לא זוכים מיד בכל הכסף, ויש ביד הגבאים אפשרות להחליט מה ייעשה בו. אלא שהיעב"ץ (מור וקציעה) חלק עליו, ולדעתו גם במקרה זה העניים זכו, בנוסף, קשה לדעת כמה מהכספים יכולים היו להיחסך אילו היה נעשה בהם שימוש מושכל יותר. כמו כן לעמותה יש תקנון, ובו כתוב שהאחריות מוטלת על הממונים מטעם המשפחה על הקרן. מכל הטעמים האלה יש לפטור את העמותה.
למרות זאת בית הדין מתח ביקורת על העמותה שלא ביקרה מספיק את העברות הכספים ואת השימוש המושכל בהם, וקרא לה לבדוק את עצמה ולהפיק לקחים. בית הדין הוסיף שגם התובעים היו צריכים להיות מעורבים יותר כבר בתחילת העברות הכספים.
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
