ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ואולם בן ישיבה שיוצא לצבא צריך לשאוף להיות חייל כפי הדרכת התורה, לקיים תורה ומצוות דווקא בצבא בהידור ובשלמות. ואנשים כאלה המשרתים בצבא הם באופן אמיתי עיקר הצבא, ליבו ויסודו. צדיק - יסוד עולם, וחייל צדיק - יסוד הצבא. הוא שייך ליסוד לשורש שעליו עומד ומתקיים ומצליח הצבא. אילו זכינו היה סדר יום האימונים הצבאי מתחיל בתפילה ומתוך כך כל האימונים היו חלק מעבודת ה', ובערב לאחר האימונים היו קובעים עיתים לתורה ומפעם לפעם עורכים סדרת חינוך תורנית. חיילי הצבא היו אז חדורים ברוח של מוטיבציה עמוקה לשרת את צבא ישראל, שהוא צבא ה' אלוקי ישראל, ה' צבא ות שמו.
הנח"ל החרדי
כעת, שהוקם הנח"ל החרדי, מבחינה מסויימת הוא דגם של הצבא האידיאלי. זמני התפלות אינם נקבעים בדיעבד אלא לכתחילה, הכשרות נשמרת לכתחילה ולא צריך להתפשר ולחפש קולות, השבת נשמרת בכל מה שאינו פיקוח נפש, הצניעות נשמרת כראוי. כל אלו נעשים באופן היותר נכון ושלם.
אך כדי שהרוח הזו תהיה בכל שלמותה, צריך שגם הבאים לשרת במסגרת הנח"ל החרדי יהיו בני תורה לכתחילה, לא כאלה שבאים בדיעבד מפני שלא מצאו את עצמם בישיבה ומפני שנפלו למשברים רוחניים ולחולשות רוחניות. ככל שירבו במסגרת זו חיילים שבאים מתוך חוזק של אמונה, מתוך אהבת תורה, ויחד עם זה חפץ נפשי לשרת את עם ישראל במסגרת הצבא, כך יצא אל הפועל הדגם של הצבא האידיאלי העתידי, צבא ישראל שמקיים "והיה מחניך קדוש", שמקדש את ה' בכל מעשיו.
מה שהוקם כביכול בדיעבד, כדי לאפשר לנוער הדתי החרדי להתגייס לצבא בלי לפגוע באמונתו, הוא בעצם לכתחילה, זו יחידה שבונה את הדגם האידיאלי של צבא ישראל העתידי.
כשם שתקומת מדינת ישראל נראתה למנהיגי הציונות כהכרח וצורך להקים בית מקלט לעם היהודי מפני רודפיו, ובאמת מדינת ישראל אינה בדיעבד, ואינה רק מקום בטוח מפני הצרות, אלא מהלך היסטורי א לוהי של התקדמות בדרך לגאולה השלמה. לא בריחה מהגלות, אלא שאיפה לגאולה לבנין האומה ולתיקון עולם במלכות שמים - כך גם יש לראות את הגדוד של הנח"ל החרדי. לא בית מקלט לדתיים שאינם מסתדרים ביחידות אחרות, אלא דגם של צבא יהודי אמיתי אידיאלי. בתחילה, ככל התחלה, יש לפעמים מעידות וסיבוכים אבל הדגם הזה הולך ומתקדם לקראת מילוי תפקידו.
חיילי ישיבות ההסדר
המקום השני בצבא, שהוא אמנם אינו באותה דרגת שלמות כמו הנח"ל החרדי, הוא ההסדר של ישיבות ההסדר. היציאה יחד לצבא בקבוצות גדולות - שאמנם אינן לעצמן ממש אלא מחלקות בתוך גדוד - מאפשרת לשמור על רמת חיים תורנית מסוימת, לא שלמה, כי עדיין סדר היום אינו נקבע מתוך מבט של אמונה אלא מתוך גישה חילונית שמתחשבת בצרכים הדתיים של החיילים, וכיון שהם רבים הם יכולים להשיג התחשבות רבה יותר בצרכיהם ממה שיחידים יכולים להשיג.
אך כאן כבר נפגשים עם מצבים בעייתיים שיש לסמוך על שיקולי מפקד ביחס לגדרי פקוח-נפש, בלי שהדבר נבחן תמיד על-ידי תלמיד חכם פוסק שבוחן את הדבר על-פי ההלכה. כשם שאין אנו סומכים על דעת רופא שאינו שומר מצוות בהוראות הנוגעות לפקוח-נפש, אלא מקבלים את דעתו המקצועית, ובוחנים את הדבר על-פי גדרי ההלכה, כך צריך להיות גם בצבא. אך זה לא נעשה כך, אלא במסגרת הנח"ל החרדי.
ניתן לשפר את המצב על-ידי יוזמות לכתחילה של ישיבות ההסדר, שמציעות סדר יום צבאי מותאם להסדרניקים, שבו משוקללים כל הצרכים הצבאיים בכל המצבים השכיחים, יחד עם הצרכים הדתיים והמיוחדים, כגון בזמן מסעות. גם ביחידות המובחרות יש להכין תוכניות של סדר יום, שיש בו הזמן מלכתחילה לתפילות, וכן פתרונות מלכתחילה בעבור שבת, כשרות וצניעות וכו', על-מנת לצמצם את התקלות.
בן ישיבה ביחידות הרגילות
חיילים שיוצאים לצבא שלא במסגרת דתית כמו ההסדר של הישיבות הגבוהות, או חיילים שיוצאים מהישיבה לשרת בצבא ביחידות רגילות - אליהם בעיקר אני רוצה לפנות ולהורות דרך כיצד עליהם לגשת לשרות בצבא. כבר הקדמנו שהשרות בצבא הוא אינו חובה אזרחית גרידא, השרות בצבא הוא מצווה, ומצווה גדולה מאד. תקומת מדינת ישראל היא קידוש ה', לעומת חילול ה' הנורא שהיה בהיותנו בגלות. שמירה על קיומה של מדינת ישראל וחוזקה, זו השתתפות בקידוש ה' כללי מתוך הכרה שהצבא עניינו צבא עם ה'.
וכך צריכה להיות התנהגותו של חייל דתי בצבא. על כן עליו לעמוד איתן בשמירה על קיום מצוות, ואם אמנם בדרך כלל רוב חבריו ביחידה אינם שומרים מצוות, אין הוא צריך לרצות לכפות אותם לקיים מצוות, כי לא זו הדרך לקרוב רחוקים, אבל גם אינו צריך לוותר על זכותו וחובתו לקיים המצוות ולחיות בצבא כיהודי שומר מצוות. לשמור על חברות אמיתית עם החברים ביחידה, מבלי לכפוף את עצמו ומבלי לרדת מרמתו הרוחנית. עמידה על עקרונות אינה יוצרת חציצה, אלא אדרבא, יוצרת הערכה. הוא לא צריך לקצר את התפילה בשביל להיות יותר עם החברים, אינו צריך להקל בהלכות כשרות בשביל להיות ביחד, ומאידך אין עליו לכפות את עצמו על אחרים, יוותר על אוכל שאינו ברמת כשרות שהוא רוצה, לא ישתתף בבילויים שאינם מתאימים לו, אבל מאידך תמיד יסייע לאחרים גם פיזית גם נפשית, תמיד יהיה ער לסביבה, ויתנהג באופן שמוסיף כבוד לתורה מוסיף כבוד שמים.
בלי רגשי נחיתות עטופים באידיאולוגיה של ענוה והתחשבות באחרים, ובלי גאווה אישית והתנשאות על אחרים. אלא בבריאות ובביטחון עצמי בדרך, באמונה חזקה, ביראה ובאהבת ה' שנותנת כוח ללכת נגד הזרם. וכגודל ההכרה שנותנת כוח לעמוד על הנדרש, כך גם הכרה עמוקה ביסוד המשותף שיש לכל מי שנקרא בשם ישראל - ראיית המעלות, המידות וההתנהגות היפה שיש גם אצל תינוקות שנשבו, והכרה שכל מעלותיהם נובעות מאור ה' המאיר בתוך תוכי נפשם. בן ישיבה היוצא לצבא צריך לפתח באופן מיוחד את המידות הטובות שנדרשות לעבודת ה'. "הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". עליו להיות מוכן לשלם על עקרונותיו. אם יקבל פקודה שנוגדת את ההלכה, עליו לעמוד בניסיון ולשמור על ההלכה, וזאת גם במקרה שיוטל עליו בשל כך עונש מאסר, וגם אם העונש יהיה הדחה. ומדובר בכל פקודה שהיא בניגוד להלכה, בין אם הפקודה היא בניגוד להלכות שבת, כשרות, צניעות, ובין אם היא בניגוד להלכות א"י.
ואולם היוצא לצבא אינו מחויב רק לשמור על רמתו הדתית האישית, אלא עליו לשאוף לקרב את חבריו לשמירת מצוות. כל ישראל ערבים זה לזה, וחובה על כל אחד להשתדל שכל מי שיש לו השפעה עליו - גם הוא יקיים את המצוות. אם אדם יוצא לצבא מתוך שאיפה לקרב רחוקים, השאיפה הזו נותנת לו כוח כפליים לשמור על רמתו הרוחנית. כמובן הדרך לקרב אינה בלחץ חיצוני, אלא בראש ובראשונה בדוגמא אישית, שכל הרואה יתרשם שמי שהוא בן תורה, הוא מתוקן במצוות, במידות ובמעשים טובים, הוא אדם עם ערכים רוחניים. כאשר נבנה יחס של הערכה כלפיו, יש בסיס להשפעה ואפשר לעורר את הרחוקים לרצון להיפגש עם העולם הדתי היהודי. אין הזדמנות טובה יותר להשפעה כמו השרות יחד בצבא. אך כמובן צריך לעשות את זה בחכמה.
היוצא לצבא צריך לזכור שאם אמנם לכל אחד מישראל בעומק לבו יש סגולה א-לוהית, גם אצל הרחוקים מקיום מצוות, הרי שהדעות של הרחוקים שונות לגמרי ואין לצפות לבנות קשרים חברתיים מתמשכים עם בעלי דעות שונות ומנוגדות, כי גדר האהבה הוא שיווי הדעות. יכול להיות חיבור בין אנשים כאשר יש נושאים משותפים שמענינים את שניהם. אם מתחברים למטרה משותפת, כגון חברים בגוף העוסק במאבק בתאונות בדרכים או מאבק בשחיתות, בסמים וכדומה, הנושאים האלה עשויים לחבר בין האנשים, אבל כשאין חיבור בנושאים משותפים לא יכולה החברות להימשך. חברות בצבא שהמשותף בה הפעילות הצבאית, חברות לנשק, יכולה להיות מאד חזקה בתקופת הצבא, אבל אחריה היא לא יכולה להימשך, אם אין דעות משותפות, שמחברות ביניהם ונושאים משותפים, שמעניינים את שניהם.
אסיים בספור. בן ישיבה יצא לגיבוש ביחידה מובחרת מאד. בתרגיל נדרשו המועמדים לרוץ זמן ממושך לבחון את הכושר הגופני וגם את הכוח הנפשי. והנה רואה הבחור שזמן התפילה עומד להסתיים, והוא ניגש תוך כדי מרוצה למפקד ומבקש להרשות לו לעצור להתפלל. המפקד השיב לו, שאם הוא רוצה לעבור את המבחן, שימשיך לרוץ. לחייל היה חשוב מאד להצליח, זה היה חלום חייו להיכנס ליחידה המובחרת הזו, והוא המשיך לרוץ. והנה סוף זמן התפילה מתקרב, והוא מבקש שוב ונענה בסירוב. בסופו של דבר הוא החליט לוותר על הגיבוש ולהתפלל.
לאחר מכן ניגש אליו המפקד ואמר לו: עברת את המבחן והתקבלת. דע לך שאילו לא היית נעצר להתפלל, הייתי פוסל אותך, אבל בגלל שראיתי שאתה נאמן לערכיך התקבלת.
לא תמיד במציאות הסיפור אמור להסתיים כך, אבל בשמים תמיד הוא תמיד יעבור את המבחן בהצטיינות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
