ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ואולם בן ישיבה שיוצא לצבא צריך לשאוף להיות חייל כפי הדרכת התורה, לקיים תורה ומצוות דווקא בצבא בהידור ובשלמות. ואנשים כאלה המשרתים בצבא הם באופן אמיתי עיקר הצבא, ליבו ויסודו. צדיק - יסוד עולם, וחייל צדיק - יסוד הצבא. הוא שייך ליסוד לשורש שעליו עומד ומתקיים ומצליח הצבא. אילו זכינו היה סדר יום האימונים הצבאי מתחיל בתפילה ומתוך כך כל האימונים היו חלק מעבודת ה', ובערב לאחר האימונים היו קובעים עיתים לתורה ומפעם לפעם עורכים סדרת חינוך תורנית. חיילי הצבא היו אז חדורים ברוח של מוטיבציה עמוקה לשרת את צבא ישראל, שהוא צבא ה' אלוקי ישראל, ה' צבא ות שמו.
הנח"ל החרדי
כעת, שהוקם הנח"ל החרדי, מבחינה מסויימת הוא דגם של הצבא האידיאלי. זמני התפלות אינם נקבעים בדיעבד אלא לכתחילה, הכשרות נשמרת לכתחילה ולא צריך להתפשר ולחפש קולות, השבת נשמרת בכל מה שאינו פיקוח נפש, הצניעות נשמרת כראוי. כל אלו נעשים באופן היותר נכון ושלם.
אך כדי שהרוח הזו תהיה בכל שלמותה, צריך שגם הבאים לשרת במסגרת הנח"ל החרדי יהיו בני תורה לכתחילה, לא כאלה שבאים בדיעבד מפני שלא מצאו את עצמם בישיבה ומפני שנפלו למשברים רוחניים ולחולשות רוחניות. ככל שירבו במסגרת זו חיילים שבאים מתוך חוזק של אמונה, מתוך אהבת תורה, ויחד עם זה חפץ נפשי לשרת את עם ישראל במסגרת הצבא, כך יצא אל הפועל הדגם של הצבא האידיאלי העתידי, צבא ישראל שמקיים "והיה מחניך קדוש", שמקדש את ה' בכל מעשיו.
מה שהוקם כביכול בדיעבד, כדי לאפשר לנוער הדתי החרדי להתגייס לצבא בלי לפגוע באמונתו, הוא בעצם לכתחילה, זו יחידה שבונה את הדגם האידיאלי של צבא ישראל העתידי.
כשם שתקומת מדינת ישראל נראתה למנהיגי הציונות כהכרח וצורך להקים בית מקלט לעם היהודי מפני רודפיו, ובאמת מדינת ישראל אינה בדיעבד, ואינה רק מקום בטוח מפני הצרות, אלא מהלך היסטורי א לוהי של התקדמות בדרך לגאולה השלמה. לא בריחה מהגלות, אלא שאיפה לגאולה לבנין האומה ולתיקון עולם במלכות שמים - כך גם יש לראות את הגדוד של הנח"ל החרדי. לא בית מקלט לדתיים שאינם מסתדרים ביחידות אחרות, אלא דגם של צבא יהודי אמיתי אידיאלי. בתחילה, ככל התחלה, יש לפעמים מעידות וסיבוכים אבל הדגם הזה הולך ומתקדם לקראת מילוי תפקידו.
חיילי ישיבות ההסדר
המקום השני בצבא, שהוא אמנם אינו באותה דרגת שלמות כמו הנח"ל החרדי, הוא ההסדר של ישיבות ההסדר. היציאה יחד לצבא בקבוצות גדולות - שאמנם אינן לעצמן ממש אלא מחלקות בתוך גדוד - מאפשרת לשמור על רמת חיים תורנית מסוימת, לא שלמה, כי עדיין סדר היום אינו נקבע מתוך מבט של אמונה אלא מתוך גישה חילונית שמתחשבת בצרכים הדתיים של החיילים, וכיון שהם רבים הם יכולים להשיג התחשבות רבה יותר בצרכיהם ממה שיחידים יכולים להשיג.
אך כאן כבר נפגשים עם מצבים בעייתיים שיש לסמוך על שיקולי מפקד ביחס לגדרי פקוח-נפש, בלי שהדבר נבחן תמיד על-ידי תלמיד חכם פוסק שבוחן את הדבר על-פי ההלכה. כשם שאין אנו סומכים על דעת רופא שאינו שומר מצוות בהוראות הנוגעות לפקוח-נפש, אלא מקבלים את דעתו המקצועית, ובוחנים את הדבר על-פי גדרי ההלכה, כך צריך להיות גם בצבא. אך זה לא נעשה כך, אלא במסגרת הנח"ל החרדי.
ניתן לשפר את המצב על-ידי יוזמות לכתחילה של ישיבות ההסדר, שמציעות סדר יום צבאי מותאם להסדרניקים, שבו משוקללים כל הצרכים הצבאיים בכל המצבים השכיחים, יחד עם הצרכים הדתיים והמיוחדים, כגון בזמן מסעות. גם ביחידות המובחרות יש להכין תוכניות של סדר יום, שיש בו הזמן מלכתחילה לתפילות, וכן פתרונות מלכתחילה בעבור שבת, כשרות וצניעות וכו', על-מנת לצמצם את התקלות.
בן ישיבה ביחידות הרגילות
חיילים שיוצאים לצבא שלא במסגרת דתית כמו ההסדר של הישיבות הגבוהות, או חיילים שיוצאים מהישיבה לשרת בצבא ביחידות רגילות - אליהם בעיקר אני רוצה לפנות ולהורות דרך כיצד עליהם לגשת לשרות בצבא. כבר הקדמנו שהשרות בצבא הוא אינו חובה אזרחית גרידא, השרות בצבא הוא מצווה, ומצווה גדולה מאד. תקומת מדינת ישראל היא קידוש ה', לעומת חילול ה' הנורא שהיה בהיותנו בגלות. שמירה על קיומה של מדינת ישראל וחוזקה, זו השתתפות בקידוש ה' כללי מתוך הכרה שהצבא עניינו צבא עם ה'.
וכך צריכה להיות התנהגותו של חייל דתי בצבא. על כן עליו לעמוד איתן בשמירה על קיום מצוות, ואם אמנם בדרך כלל רוב חבריו ביחידה אינם שומרים מצוות, אין הוא צריך לרצות לכפות אותם לקיים מצוות, כי לא זו הדרך לקרוב רחוקים, אבל גם אינו צריך לוותר על זכותו וחובתו לקיים המצוות ולחיות בצבא כיהודי שומר מצוות. לשמור על חברות אמיתית עם החברים ביחידה, מבלי לכפוף את עצמו ומבלי לרדת מרמתו הרוחנית. עמידה על עקרונות אינה יוצרת חציצה, אלא אדרבא, יוצרת הערכה. הוא לא צריך לקצר את התפילה בשביל להיות יותר עם החברים, אינו צריך להקל בהלכות כשרות בשביל להיות ביחד, ומאידך אין עליו לכפות את עצמו על אחרים, יוותר על אוכל שאינו ברמת כשרות שהוא רוצה, לא ישתתף בבילויים שאינם מתאימים לו, אבל מאידך תמיד יסייע לאחרים גם פיזית גם נפשית, תמיד יהיה ער לסביבה, ויתנהג באופן שמוסיף כבוד לתורה מוסיף כבוד שמים.
בלי רגשי נחיתות עטופים באידיאולוגיה של ענוה והתחשבות באחרים, ובלי גאווה אישית והתנשאות על אחרים. אלא בבריאות ובביטחון עצמי בדרך, באמונה חזקה, ביראה ובאהבת ה' שנותנת כוח ללכת נגד הזרם. וכגודל ההכרה שנותנת כוח לעמוד על הנדרש, כך גם הכרה עמוקה ביסוד המשותף שיש לכל מי שנקרא בשם ישראל - ראיית המעלות, המידות וההתנהגות היפה שיש גם אצל תינוקות שנשבו, והכרה שכל מעלותיהם נובעות מאור ה' המאיר בתוך תוכי נפשם. בן ישיבה היוצא לצבא צריך לפתח באופן מיוחד את המידות הטובות שנדרשות לעבודת ה'. "הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". עליו להיות מוכן לשלם על עקרונותיו. אם יקבל פקודה שנוגדת את ההלכה, עליו לעמוד בניסיון ולשמור על ההלכה, וזאת גם במקרה שיוטל עליו בשל כך עונש מאסר, וגם אם העונש יהיה הדחה. ומדובר בכל פקודה שהיא בניגוד להלכה, בין אם הפקודה היא בניגוד להלכות שבת, כשרות, צניעות, ובין אם היא בניגוד להלכות א"י.
ואולם היוצא לצבא אינו מחויב רק לשמור על רמתו הדתית האישית, אלא עליו לשאוף לקרב את חבריו לשמירת מצוות. כל ישראל ערבים זה לזה, וחובה על כל אחד להשתדל שכל מי שיש לו השפעה עליו - גם הוא יקיים את המצוות. אם אדם יוצא לצבא מתוך שאיפה לקרב רחוקים, השאיפה הזו נותנת לו כוח כפליים לשמור על רמתו הרוחנית. כמובן הדרך לקרב אינה בלחץ חיצוני, אלא בראש ובראשונה בדוגמא אישית, שכל הרואה יתרשם שמי שהוא בן תורה, הוא מתוקן במצוות, במידות ובמעשים טובים, הוא אדם עם ערכים רוחניים. כאשר נבנה יחס של הערכה כלפיו, יש בסיס להשפעה ואפשר לעורר את הרחוקים לרצון להיפגש עם העולם הדתי היהודי. אין הזדמנות טובה יותר להשפעה כמו השרות יחד בצבא. אך כמובן צריך לעשות את זה בחכמה.
היוצא לצבא צריך לזכור שאם אמנם לכל אחד מישראל בעומק לבו יש סגולה א-לוהית, גם אצל הרחוקים מקיום מצוות, הרי שהדעות של הרחוקים שונות לגמרי ואין לצפות לבנות קשרים חברתיים מתמשכים עם בעלי דעות שונות ומנוגדות, כי גדר האהבה הוא שיווי הדעות. יכול להיות חיבור בין אנשים כאשר יש נושאים משותפים שמענינים את שניהם. אם מתחברים למטרה משותפת, כגון חברים בגוף העוסק במאבק בתאונות בדרכים או מאבק בשחיתות, בסמים וכדומה, הנושאים האלה עשויים לחבר בין האנשים, אבל כשאין חיבור בנושאים משותפים לא יכולה החברות להימשך. חברות בצבא שהמשותף בה הפעילות הצבאית, חברות לנשק, יכולה להיות מאד חזקה בתקופת הצבא, אבל אחריה היא לא יכולה להימשך, אם אין דעות משותפות, שמחברות ביניהם ונושאים משותפים, שמעניינים את שניהם.
אסיים בספור. בן ישיבה יצא לגיבוש ביחידה מובחרת מאד. בתרגיל נדרשו המועמדים לרוץ זמן ממושך לבחון את הכושר הגופני וגם את הכוח הנפשי. והנה רואה הבחור שזמן התפילה עומד להסתיים, והוא ניגש תוך כדי מרוצה למפקד ומבקש להרשות לו לעצור להתפלל. המפקד השיב לו, שאם הוא רוצה לעבור את המבחן, שימשיך לרוץ. לחייל היה חשוב מאד להצליח, זה היה חלום חייו להיכנס ליחידה המובחרת הזו, והוא המשיך לרוץ. והנה סוף זמן התפילה מתקרב, והוא מבקש שוב ונענה בסירוב. בסופו של דבר הוא החליט לוותר על הגיבוש ולהתפלל.
לאחר מכן ניגש אליו המפקד ואמר לו: עברת את המבחן והתקבלת. דע לך שאילו לא היית נעצר להתפלל, הייתי פוסל אותך, אבל בגלל שראיתי שאתה נאמן לערכיך התקבלת.
לא תמיד במציאות הסיפור אמור להסתיים כך, אבל בשמים תמיד הוא תמיד יעבור את המבחן בהצטיינות.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
עבודה שאין לה סוף
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
