ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה ... תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן:... וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (ויקרא י"ב א-ח).
התלמוד הירושלמי (מסכת שבת פ"א ה"ג) דורש את הפסוקים בכיוון החיובי של ההתעלות בקדושה.
על דברי הברייתא המפורסמת של רבי פנחס בן יאיר, ששימשה גם כבסיס לספרו של הרמח"ל "מסילת ישרים" מובא: "מיכן היה ר' פינחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות. נקיות מביאה לידי טהרה. טהרה מביאה לידי קדושה... וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה טהרה (מביאה) לידי קדושה".
כך מסבירים גם בעלי התוספות, בפירושם על התורה (ויקרא י"ב ח): "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה יש לפרשו לשון נקיון כמו ההוא דכפר ידיה בגלימא דחבריה (שניקה ידיו במעיל של חברו (בבא מציעא פרק אלו מציאות))... לפי פשטיה דקרא לא משמע שיהא קרבנה בא על חטא ואין וכפר אלא נקיות".
מכיוון שברוב המקומות בתורה, שמופיע בו הביטוי כפרה, הכוונה מעוון, הציע רבנו בחיי פירוש קצת אחר, וז"ל: "אין לשון כפרה נופל כי אם על החטא" וקשה "כי מה חטאה בזמן הלידה שתצריכנה התורה קרבן? ואם זה הקרבן הוא על שבאה בסכנה ונצלה מהמיתה, היה ראוי לה שתביא תודה, ולמה תביא עולה וחטאת". לכן, הוא מציע: "ויתכן לפרש שאין הקרבן הזה מצד חטא של עצמה רק מצד אמה שהיא היתה אם כל חי", כלומר הכפרה היא על חטא אדם וחווה, באכילה מעץ הדעת טוב ורע, ולא בגלל שהיולדת חטאה. פירוש זה הוא קצת דחוק, כי אין לו רמז בפשט הכתוב.
לכן, נמשיך הלאה בכיוון החיובי, ונביא את דבריו של הרב שמעון סופר (שרייבר) [נכדו של של החתם סופר שכיהן כרב בעירו של הרעק"א אֶגֶר שבהונגריה (בפי היהודים נקראה ערלוי, חסידות זו שוכנת ליד בית המדרש של 'ארץ חמדה' בקטמון ירושלים). כתב גם פירוש על התורה בשם "שיר מעון". נרצח באושוויץ בגיל צ"ה עם כל קהילתו בשנת תש"ד (1944)] הדורש את טעמי המקרא. וז"ל: וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה יש לפרשו: איתא בסוף פרק ב' דסוכה: "על ד' דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון ואחד מהן על גסות הרוח, והוא כנגד כולם", ומכלל לאו אתה שומע הן, שמי שנוהג בענוה ונחשב בעיני עצמו כ- לֹא, יתברֵך בנכסים, כי מדה טובה מרובה. והנה על תיבת "לֹא" יש נגינת פשטא שהיא מפסקת אותה מתיבה שלאחריה, ועל תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה יש מונח זרקא סגול שהמה נגינות המחברות, וזה פירושו ואם לֹא (כלומר) אם תהיה בבחינת לֹא (ענוה) אז תמצא ידה דֵּי שֶׂה (אז יתברכו נכסיה).
אם נחבר את כלל הפירושים שהבאנו נוכל לסכם: היולדת, שמביאה לעולם עוד ילד יהודי, תתעלה ותתקדש מבחינה רוחנית ותתעשר מבחינה רוחנית. אם תשכיל לדבוק במידת הענווה תתברך גם מבחינה חומרית.
הבה נאחל לכל בנות ישראל שיזכו לפרי בטן, יתעלו מבחינה רוחנית וידבקו במידת הענווה, ואז יתברכו גם בכל מילי דמיטב.
בהזדמנות זו, נודה לקב"ה ונשבח את כוחות הבטחון על כל יחידותיהם, על המבצע המדהים של הבאת גופתו של זכריה באומל הי"ד לקבר ישראל, והבאת נחמה פורתא למשפחתו, שסובלת כל כך הרבה שנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













