ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
"לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים" (מדרש)
בין הפגעים המרובים אשר לקינו בהם באבדן ארצנו ועצמאותנו, ללא ספק הפגע הגדול ביותר הוא רגש נחיתות כלפי הגויים, שמוליד רצון לחקות את מעשיהם, ולסגל לעצמנו את דעותיהם והלך מחשבותיהם. כלשונו של הרמב"ם בס' המורה: "כאשר איבדו טובותינו רשעי אנשי האומות ואיבדו חכמתנו וחבורנו והמיתו חכמינו עד ששבנו סכלים וכו' ונעתקו אלינו דעותיהם כמו שנעתקו אלינו מדותיהם ופעולותיהם. וכמו שאמר בדמיון המעשים: 'ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם', כן אמר בהעתק דעות הסכלים אלינו: 'ובילדי נכרים ישפיקו'". כתוצאה מזה אין מתענינים כלל לדעת הקיים מהלך מחשבה יהודי שהוא שונה מאחרים, ואף אם נתקלים בזה במקרה משתדלים להתעלם מזה ולטשטש זאת כליל.
אחת הסגולות החשובות ביותר שנחלשה אצלנו בהשפעת הגויים היא רגש האמונה בבורא עולם ומנהיגו. מקובל בידינו: "ישראל מאמינים בני מאמינים", לעומת זאת: "כל הגויים שכחי אלקים". שכחת אלקים של הגויים לא ילידת העת החדשה היא, אם כי לעתים חושבים כך. כבר הפילוסופיה היונית העתיקה ראתה את הכפירה כמהלך מחשבה מתקדם. והנה רואים אנו שהיהדות של אותה תקופה, למרות שבאה במגע עם היונות, התעלמה לגמרי מהבעיות שזו האחרונה העמידה, ולא ניסתה לגמרי להשיב מלחמה באותם כלי נשק של המתנגד. אין ביהדות מסכת פילוסופית בשאלות אלוקות, ואם אנו מוצאים משהו מעין זה הרי זה אצל פילון באלכסנדריה של מצרים. היהודי העצמאי שגדל בארץ ישראל העצמאית היה מאמין מעצם טבע ברייתו . הוא הסתכל בתמהון על כל אותו סבך מחשבתי שבו התלבט העולם הגויי ללא מוצא. בשבילו לא היתה קיימת שאלה, ממילא היה פטור מלחפש אחרי תשובה. ובעוד שהוויות אביי ורבא תפסו את כל המחשבה היהודית וקושיות ופירושים והררי הרים נטחנו זה בזה בסברא בבתי המדרש בא"י ובבבל, הרי נקודת המוצא של כל אותו מאמץ שכלי כביר, שאין דוגמתו בספרות העולם לעומק ולהיקף, היא התורה שיסוד היסודות שלה הוא "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"
גם הנחמה בכפלים תהיה לנו, רק אם בד בבד עם התקומה הפיסית, נדע לשוב אל מקור הויתנו, נשתחרר מאותם כבלים של התרבות האירופית ושל הלך מחשבה שלה שכבלנו בהם את עצמנו תוך התבטלות מוחלטת ואמירת "קדוש" לכל מה שתרבות זו העריצה והקדישה.
כשנדע לחזור לאמונה כרגש הטהור והטבעי ביותר שלנו, כשנבין שאותן דעות של שכחת אלקים הנפוצות באירופה הן תולדה מהלך רוח של שכחת אלקים שקדם להם. הנחמה המלאה תהא רק אז לכשיאמר לערי יהודה: "הנה אלקיכם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
