ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי פעם אחת בא איש אל הרבי ר' שלום מבעלז והתלונן לפניו שמחשבות זרות מבלבלות אותו באמצע התפילה. אין כוונתו למחשבות מעיני טרדות הזמן וכדומה, אלא כוונתו לדמיונות רעים ומאוימים. ביקש החסיד מר' שלום מבעלז לרפא את נפשו. אמר הרבי לחסיד: אל תבוש מפני, ספר לי כל מה שמפריע אותך ומערבב את דעתך. מיד התחיל החסיד לספר כל פחד וכל חשק שתקף עליו. בשעה שהיה החסיד מספר היה הרבי עוצם את עיניו, וניכר היה בו שמחשבותיו הקדושות מרימות את המחשבות הזרות מעמקי נפשו של החסיד. כשסיים החסיד לדבר אמר הרבי: ה' יושיעך שלא יבואו עוד אליך. משעה זו ואילך לא חשב יותר החסיד את אותן המחשבות הזרות.
נושא הסיפור שלנו הוא הטיפול במחשבות הזרות. נושא זה העסיק רבות את ספרות העיון של החסידות בראשיתה. הבעיה היא שהאדם העומד בתפילה לפני קונו נתקף בדרך כלל במחשבות שונות ומשונות, הנושאות אותו מהמקום שבו הוא נמצא ומההקשר של התפילה להקשרים אחרים, לעניינים אחרים. כך עוברת לה התפילה כשהאדם ממלמל את מילות התפילה, אך בעצם אינו מתכוון להן. הוא עסוק כל העת במחשבות אודות עניינים אחרים.
במקרים רבים יש למחשבות הזרות גם קשר עמוק ופנימי לנושא התפילה שבו הן מתעוררות. ברכת 'ברך עלינו' תוביל אותנו אל עולם העסקים, ומשם בהקשרים אסוציאטיביים לכל מיני עיסוקים ורווחים פיננסיים. ברכת 'רופא חולי עמו ישראל' תוביל אותנו אל מסדרונות בתי החולים, ומשם אל פנקסי הקבלות של הרופאים למיניהם. כך זורמת לה התפילה מן הפנים אל החוץ.
שיקוף להמלצה זו ניתן למצוא בהלצה העממית, המספרת על הרבי שניגש בגמר התפילה לאחד מחסידיו ונתן לו ברכת 'שלום עליכם' כדרך שנותנים לאדם השב מן הדרך. לתמיהתו של החסיד לפשר ה'שלום עליכם' הזה, השיב הרבי כי מכיוון שמחשבותיו נדדו בכל מרחבי העולם בעת התפילה, ועם סיומה חזר למקומו, מגיעה לו ברכת 'שלום עליכם'.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
76 - בכל דרכך דעהו
77 - תיקון המחשבה
78 - נשמה של תוהו
טען עוד
המענה שנתנה החסידות לבעיה זו נקרא העלאת המחשבות הזרות. משמעות הדברים היא שבעצם לכל מחשבה זרה יש שורש שממנו היא באה. האדם אינו חושב סתם, המחשבות הן לבוש למאוויים פנימיים, לתהליכים נפשיים ולרצונות כמוסים שטרם נתגלו. המחשבות המשוטטות הן עולם של אסוציאציות המסתיר תחתיו אמיתות נפשיות עמוקות.
ראשוני החסידות לימדו את החסידים כיצד יש לנתח ולהבין את המשמעות הנפשית שיש לכל מחשבה ומחשבה, לנסות להבין מנין היא באה בנפש. כשהאדם עומד על מקור תהליכי הנפש שלו הוא מתקן את המחשבות הזרות, ואז המחשבות הללו כבר אינן זרות; הן חלק מתהליך נפשי פנימי העובר עליו.
על-פי העיקרון הזה יגיעו מחשבות אודות דאגות פרנסה ובריאות כמעטפת לשאלות קיומיות עמוקות יותר; ומחשבות אודות חסר זה או אחר בעולם הגשמי יגיעו כמעטפת לכמיהה פנימית וגעגועים נפשיים בבחינת "צמאה לאלקים, לא-ל חי".
החסיד בסיפור שלנו מבקש תיקון למחשבות הזרות שלו אצל הרבי. הוא עצמו אינו מסוגל לטפל בהן. הן גם אינן קשורות לכאורה בשום קשר ענייני למה שעובר עליו ביום יום. הוא מדגיש בפני הרבי שאין המדובר במחשבות אודות טרדות הזמן, אלא בדמיונות למיניהם. הוא אינו מסוגל למצוא את המצוקה האמיתית שלו, זו המסתתרת תחת מעטה הדמיונות והמחשבות המשונות הבאות עליו. הוא זקוק לעזרה מבחוץ.
כאן בא מקומו של הרבי. הוא מבקש מן החסיד לספר לו הכל, להיכנס לכל המבוכים הנפשיים, לגעת בכל הנקודות - וגם הכואבות ביותר. והחסיד, על-פי מצוות רבו, חושף את הכל. הדברים עולים מן הלב, מן הדמיון ומן המחשבה אל הפה, והרבי מאזין, מאזין ומתקן. הוא מתקן בעצם ההקשבה, בעצם ההתייחסות.
החסיד מבין שהדמיונות אינם אלא מעטפת. הוא עובר ככל הנראה משהו פנימי, וזו הסיבה לכל המחשבות הללו. הרבי מלמד אותו שיש משמעות לכל מה שעובר בראשו. הוא איננו יודע את המשמעות עדיין, אבל דבר אחד הוא יודע: והוא שיש לכל זה משמעות, והיא איננה דמיונות חיצוניים מאיימים. המעבר מן הדמיון אל הפה, ומשם אל האוזן הקשובה של הרבי, הוא בעצם תהליך ההעלאה של המחשבות הזרות המתרוצצות בדמיונו של החסיד.
--------------------------
פורסם גם במדור "חסידים מספרים" בעיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
