ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

להעבירם מחוקי רצונך - שבת,חודש ומילה ;">

בית מדרש חגים וזמנים חנוכה עניינו של חג Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


להעבירם מחוקי רצונך - שבת,חודש ומילה


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
איטה בת משה יהודה
ואפרים בן יואל צור הי"ד

בתפילת "על הניסים" אנו אומרים שהיוונים ביקשו "להעבירם מחוקי רצונך". ביטוי זה מלמד, שמאבקם של היוונים היה נגד קיום המצוות כחוק וכרצון ה'. הם לא לחמו בעצם מעשי המצוות, אלא בכך שמעשים אלו נעשים רק מפני שכך הוא רצון הקב"ה, כחוק.

ועל מנת להילחם במצוות אלו גזרו היוונים על השבת, על ראש החודש ועל המילה, כפי שמובא במגילת אנטיוכוס (ז-יא): "ויען אנטיוכוס ויאמר לשריו... הבה נעלה עליהם ונבטל מהם את הברית אשר כורתה להם: שבת, ראש חודש ומילה" וגו' 1 . והסיבה למלחמתם של היוונים דווקא כנגד שלש המצוות הללו היתה, שמצוות אלו הן שורש התורה.

במקומות רבים 2 עומד המהר"ל על כך, שראשית הופעתו של כל דבר - הוא שורשו ותכליתו של אותו הדבר, ובו כלול כל הדבר. עיקרון זה נכון ביחס לכל דבר, וכמובן גם לגבי התורה. תחילת הופעתה של התורה היא בשלוש המצוות הללו, שניתנו עוד קודם לקבלת התורה: מצוות המילה ניתנה לאברהם אבינו, מצוות קידוש החודש ניתנה לבני ישראל במצרים: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" 3 , ומצוות השבת ניתנה במרה. כל שלוש המצוות הללו מהוות שורש התורה ותכליתה, ולכן נלחמו נגדן היוונים.

היוונים רצו להילחם בהקדמה של התורה, ועל ידי כך לגרום לנתק בין ישראל לתורה, שכן בלא הקדמה והכנה לתורה - אין אפשרות לגשת אליה. הם לא רצו להשמיד ולאבד את כל היהודים, אלא לאבד את ייחודו של עם ישראל. ואם כי הם לא הרסו את ההיכל, אלא רק פרצו בו פרצות, כדברי הפייטן "ופרצו חומות מגדלי", אומר המדרש 4 ש"'וחשך' - זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל" וכו'. וכן אומר שם המדרש בהמשך דבריו 5 לגבי הפסוק "והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו" 6 . שכן הם נלחמו נגד התורה, ורצו לגרום לנתק בינה לבין עם ישראל.

ובניצחונם של המכבים על היוונים היה משום ניצחון התורה וניצחון בני התורה על מלכות יוון, ולשם כך נקבע חג החנוכה.
חג החנוכה - חגם של בני התורה
כיון שכך, חג החנוכה הוא חגם של בני התורה, והדבר מרומז בשני מקומות.
ראשית מרומז ניצחונם של בני חשמונאי בברכתו של משה רבנו לשבט לוי: "ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה, מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון" 7 , שם כותב רש"י:
ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים, והתפלל עליהם, לפי שהיו מועטין - י"ב בני חשמונאי ואלעזר - כנגד כמה רבבות, לכך נאמר: 'ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה'.

וכידוע, ברכתו של משה רבנו לשבט לוי מובטחת לכל המפריש עצמו מענייני העולם לשם לימוד התורה, וכפי שכתב הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל:
ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ-ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'" וכו'.

ושנית מרומז הדבר בדברי הגמרא במסכת שבת 8 , האומרת ש"הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים", ומבאר שם רש"י ש"על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה". ודברים אלו של הגמרא מהווים אף בסיס לפסקו של הרמב"ם. הרמב"ם כותב 9 :
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.

לכאורה, אין זה מובן מדוע הוא כותב שדווקא מצוות נר חנוכה היא מצוה חביבה? הרי לכאורה אין היא שונה מכל שאר המצוות! מסביר זאת ה"מגיד משנה", שמקורו של הרמב"ם הוא בדברי הגמרא הללו. דברי הגמרא הללו ש"הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידיחכמים" אינם מליצה, אלא הם מהווים בסיס לפסקו של הרמב"ם, והם מלמדים שבניגוד לכל המצוות, ששכרם ניתן לעתיד לבוא, הרי במצוות נר חנוכה ניתן השכר מיד, ואם בניו של האדם הזהיר בנר חנוכה ילמדו תורה, הם יהפכו לתלמידי חכמים. והסיבה לכך היא כפי שבארנו למעלה, מהות חג החנוכה היא נצחון התורה ובני התורה על מלכות יון, שביקשה לעקור את יסוד התורה ואת הקשר בין התורה לישראל.

-------------------------
שיעור זה לקוח מתוך הספר "שיעורי הרב אברהם שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר.


^ 1 ועיין עוד ב'שפת אמת' לפרשת מקץ תרס"ב, ולחנוכה תרמ"ז ותרמ"ח.
^ 2 ראה ב'נצח ישראל' פרק ג, וב'גור אריה' לבראשית א, א, ועוד.
^ 3 שמות יב, ב.
^ 4 בבראשית רבה, פרשה ב, אות ד.
^ 5 בפרשה מד, אות יז.
^ 6 בראשית טו, יב.
^ 7 דברים לג, יא.
^ 8 כג ע"ב.
^ 9 הלכות חנוכה ד, יב.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il