ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ללמוד ממידותיו של אברהם אבינו ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית וירא Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (42 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (42 ד')

ט"ז חשוון תשס"ח

ללמוד ממידותיו של אברהם אבינו


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

לנגד עיני עומדת דמותו של מורנו ורבנו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב. אחת המידות הבולטות אצלו היתה מידת הזריזות. הוא היה זריז בכל מעשיו - זריז בהליכתו זריז בדיבורו. וכך התורה מעידה על אברהם אבינו ע"ה, ומתארת כיצד הוא מקיים מצות הכנסת אורחים בזריזות:
"..וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, וירא וירץ לקראתם וגו'. וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח וגו'. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו" .
כך גם נוהגת רבקה כאשר עבד אברהם מבקש ממנה מים:
"הגמיאיני נא מעט מים מכדך וגו' ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו: ..ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות... ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאוב וגו'".
הזריזות, המהירות והמרוצה אינם רק כדי להפיק יותר, כדי לנצל יותר טוב את הזמן, אלא הן באות מפני חשיבות המעשה , חשיבות הכנסת אורחים וגמילות חסדים. הזריזות לא רק מרבה את כמות המעשים ומביאה להספק רב יותר, שזה כשלעצמו דבר גדול, אלא מעשה שעושה אדם בזריזות נעשה באיכות שונה, בדבקות, באהבה, בחיבוב עמוק למצווה. על כן אמרו חכמים: הוי רץ לדבר מצווה, זאת גם כדי שלא תאחר, וגם כדי לעשות את המצווה בחשק, באהבה, בהתלהבות ובשלמות.
אברהם אבינו נקרא אברהם אוהבי. מידתו היא מידת האהבה, ומתוך אהבת ה' ואהבת הבריות, הוא מקיים את המצוות בזריזות. מדת הזריזות אינה רק עשייה במהירות, אלא עשייה בשלמות . כוהנים זריזים הם, ועל כן אפשר לסמוך עליהם שלא יטעו, ולכן אין שבות במקדש. אין צורך לגזור עליהם גזרות דרבנן, כדי למנוע מהם להיכשל בשל תורה, כי הם עושים את מעשיהם בשלמות, כפי שרש"י בשבת (דף כ') מפרש: "כהנים זריזים הם, שכולם בני תורה וחרדים ונזהרים ולא יבואו לחתות משתחשך" (האש במזבח בשבת בשביל אברים ופדרים). על אברהם נאמר שהוא היה בבחינת כהן וגם מו"ר היה כהן.
במסכת ברכות (דף ו') נאמר: "אמר ר' יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר מצווה אפילו בשבת. שנאמר - 'אחרי ד' ילכו כאריה ישאג'". מבאר המהר"ל בנתיב הזריזות: אמנם בשבת ראוי שתהיה מנוחה ושביתה, ולא ראוי לצאת מהסדר ולעשות דברים שיש בהם יגיעה, אבל בעבודת ה' זה הסדר, לעשותה בזריזות. אין כאן יציאה מהסדר כאשר אדם רץ לדבר מצוה בשבת. המצוות הן אלוקיות, ועומדות מעל הזמן, ולכן יש לעשותן בלי עצלות וכבדות הבאה מהגוף, אלא בזריזות הבאה מהרוח, מהנשמה האלוקית שאין בה כבדות. ונאמר שם עוד בגמרא: "אמר ר' זירא - אגרא דפירקא ריהטא", כלומר, השכר על ההשתתפות בדרשה הוא על הריצה לדרשה. הריצה מראה על הקישור לתורה, על קיום המצווה בשלמות. על מידה זו וכיוצא בה נאמר: חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם וכו'. עלינו לשאוף ללכת בדרכי האבות ובדרכי רבותינו.
________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il