ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שולמית בת צביה
אי אפשר להתכחש לכך שתקופת הרווקות היא תקופה קשה, אבל אסור שהתחושה הזאת תגלוש למחוזות אפלים, שכביכול כל עוד אנחנו לא נשואים אין טעם לחיים או שאלוקים לא נמצא כעת בחיים שלנו. בכל רגע נתון האדם נפגש עם אלוקים. במילים אחרות, בכל רגע נתון בחיי האדם אפשר לחוש תחושות סיפוק, שמחה ויצירה.
בניסוח זהיר אפשר לומר כי ההבדל בין החיים לפני הנישואין ובין החיים אחרי הנישואין הוא הבדל כמותי. מבחינה איכותית – גם לפני הנישואין וגם אחריהם אנחנו באותו מקום – בעבודת ה'. זה לא שכעת בעת הרווקות אנחנו אומללים, ואילו אחרי הנישואין נהיה תמיד מאושרים. כבר כעת אנחנו מאושרים ושמחים במה שיש לנו, ושואפים להשלים את מה שאין לנו, ואחרי החתונה נהיה מאושרים עוד יותר ממה שיש ונשאף להשלים עוד יותר את מה שאין לנו.
למען האמת זו גישה שאמורה ללוות את האדם בכל רגע מחייו. ישנו משפט לא כל כך ידוע של הרב קוק, אבל בשבילי הוא מוטו לחיים: "הבקשה בעצמה היא התכונה המבוקשת, לא המציאה, שהיא תמיד בלתי אפשרית, כי הננו צועדים מגודל אל גודל, ומבקשה לבקשה, מבהירות לבהירות ומוודאות לוודאות יותר עליונה" (עולת ראיה א, רא). מאז ומתמיד הדרך המהירה הייתה הדרך הקורצת. האדם מטבעו נמשך אל התוצאה המיידית, הזמינה והעכשווית. החושים הגסים תובעים סיפוק מיידי: משהו שאפשר למשש, לחוש, לראות. בקיצור - תכל'ס. תהליכיות, קרי, הבנה שתוצאה מבשילה לאט לאט, גם אם כעת אין הדבר ניכר בעין – היא תובנה שדורשת יכולת הפשטה ומבט רוחני.
התרבות המערבית היא תרבות המבוססת על חומרנות חושנית. בהתאם לכך זוהי תרבות שמקדשת את הכאן והעכשיו. לתקשורת, כדוגמה, אין סבלנות לסקר תהליכים ארוכים. מה שלא נוצץ, אקזוטי, מרגש או פרובוקטיבי – לא עובר מסך. הרב קוק מחנך אותנו למבט אחר: אין "יעד סופי" בעבודת אלוקים. אי אפשר לתפוס את אלוקים, אי אפשר להגיע לשלמות. ברגע שהגענו לאלוקים ולשלמות – זהו כבר אינו אלוקים וזו כבר אינה שלמות. אלוקים ושלמות הם מושגים שחלק מובנה ממהותם הוא שהם אינם ניתנים להשגה מלאה. אפשר להתקדם אל אלוקים ולהתקדם אל השלמות, ועצם התהליך הוא ההשגה.
לפעמים אנחנו מציינים נקודות ציון בגרף ההתקדמות האינסופי ומדברים עליהן במושגים מושאלים של הגעה למטרה: "הגעתי לתפקיד שבו חשקתי", "הצלחתי להתגבר על חוסר השליטה שלי במידת הכעס", "הגעתי לחוויה רוחנית", "הוקמה מדינת ישראל". זה טוב ויפה, אבל מה הלאה? האם זהו סוף החיים? אין יותר שלמויות אחרות? ואף בתוך ההישג הנוכחי - אין מה לשפר? תמיד יש. תמיד יש שלמות בלתי מושגת, או נכון יותר: השלמות מושגת כל עוד יש שאיפה להתקדמות. מגיעים לאלוקים ולשלמות בכך שכל העת משתלמים. ההתמקדות צריכה להיות בתהליך ולא בתוצאה. תמיד להיפתח לעוד. המטרה אינה להגיע ליעד אלא לחיות את ההווה כמה שיותר.
לא לחיות בהמתנה
המצב הנפשי התקין איננו לחץ וציפייה חסרת סבלנות לשלב הבא בחיים, אלא התמקדות בהווה, ואז באופן טבעי מגיע השלב הבא. במסכת סנהדרין (צז, א) אומרים חכמים כי יש שלושה דברים שמגיעים בהיסח הדעת: מציאה, עקרב ומשיח. בעת שבה אובדת לאדם אבידה יש שלב מסוים שהחיפוש אחריה הופך לאובססיה, ולכן ההמלצה היא להרפות ובשלב זה או אחר תימצא האבידה (או שלא). גם דריכות יתרה מפני עקרבים מסוגים שונים שעלולים להפתיע אותנו בחיים יכולה להיהפך לפרנויה, ובסופו של דבר האשליה שאם נשבית את חיינו ונצפה למשיח שיופיע ויגאל אותנו מסבלנו גם היא איננה נכונה. "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח שאף על פי שיתמהמה אחכה לו שיבוא" - כלומר, בכל יום אני מאמין שמגיע עוד קצת משיח. המשיחיות היא תהליך אינסופי שהולך ומתקדם בעולם, ובתוכו יש נקודות שחכמים ציינו אותן כרגעי שיא, כדוגמת שיבת עם ישראל לארצו, הגעת דמות מלכותית מבית דוד, בניין בית המקדש וכו'. אולם גם לאחר הגעת המשיח ובניין בית מקדשנו – אנחנו נמשיך ונתקדם בתהליך המשיחי עוד ועוד.
אם נחזור לנושא שלנו, הנגזרת המעשית היא שבמקביל לזיהוי גורמים שמפריעים לנו להתחתן, עיקר האנרגיה בזמן הרווקות אמורה להיות מופנית לחיי ההווה. מציאת שמחה וסיפוק בחיינו כעת - בלימודים, בעבודה ובחברתיות. לא לחיות בהמתנה לחתונה. אל תגידו "אני עובד כדי להרוויח כסף כדי שאוכל לקנות דירה לאחר שאתחתן", או "אני יוצאת עם חברות לבית קפה כדי לא להשתגע לבד הערב בדירה", אלא "אני עובד כי אני מאמין, מוכשר ושמח בעבודה שלי, ובעזרת ה' הכסף הזה גם ישמש אותי בעתיד", "אני יוצאת לבית קפה כי אני נהנית לבלות עם החברות, ומי יודע? אולי מישהי שם תציע לי להכיר מישהו".
בהערה אישית אוסיף שגם אני ביליתי בשוק הרווקוּת כחמש שנים עד שהתחתנתי, פרק זמן לא מבוטל (אומנם לא כמו אלה שנמצאים שם עשרים שנה, אבל בכל זאת). במהלך התקופה הלא פשוטה הזאת שמתי לב שאין דבר יותר מרתיע מבן או בת זוג שמשדרים מסכנות ביחס לחייהם הנוכחיים ותלותיות בהצלחת הקשר. מה שמכונה בל"חים או בל"חיות (בחור לחוץ חתונה או בחורה לחוצת חתונה). לעומת זאת, כשאדם שמח בחייו, פעלתן, אופטימי, משוחרר מלחצים ובא ליהנות מעצם הקשר (או במילים אחרות, אדם שיש אלוקים בחייו) – אזי באופן טבעי מחליקים לשלב החתונה.
ועוד הערה, שאולי קצת קשה לעיכול. יש כאלה שמסיבות אלה ואחרות לא זכו, ואולי גם לא יזכו, למצוא את בן או בת זוגם בעולם הזה. למרבה הצער יש גם תופעות כאלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא. תפקידו של האדם שמוצא עצמו במקום כזה, ולא פחות מזה גם תפקידה של החברה שסביבו, הוא למצוא את אלוקים גם כאן. קרי, לקבל את המציאות ולהתייחס באופן טבעי ופשוט אל החיים הלא טבעיים והלא פשוטים הללו. בחור רווק או בחורה רווקה הם חברים מלאים בקהילה גם אם הם לא יתחתנו לעולם. טיול משותף של משפחות עם רווקים ורווקות (בהקפדה המתבקשת על דיני הצניעות) הוא דבר מתבקש. הזמנה של רווקים ורווקות מבוגרים לסעודת שבת אינה רק מתוך רחמים או כדי להכיר להם שידוך, הם פשוט חברים שלנו לכל דבר ועניין.
הקדוש ברוך נמצא איתנו תמיד. ולכן תפקידנו פשוט לחיות כמיטב היכולת בהווה, וה' יעשה הטוב בעיניו. והוא תמיד עושה טוב – בעולם הזה או בעולם הבא.
מתוך העיתון בשבע
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
