ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
ובכל זאת, לצערנו, בעיני רבים בעם ישראל, יש עיר אחת שמהווה לה 'קונטרה' ומהווה כביכול 'עיר בירה' של זרם תרבותי הפוך, הלא היא תל – אביב.
עם יד על הלב, למרות מחאותינו בעניין, מבחינה מציאותית, המטרופולין הגדול של 'גוש דן' הוא בפועל מרכז האוכלוסין של מדינת ישראל הן מבחינה מספרית והן מבחינה כלכלית. הוויכוח נסוב בעיקר מבחינה תרבותית ורוחנית.
וכאן עולה השאלה הרוחנית – מדוע דווקא בדורנו, גוש דן הפך להיות האזור המאוכלס בארץ ישראל? הרי בימי התנ"ך דווקא איזורי יהודה והשומרון היו מרכזי האוכלוסיה, בימי התנאים והאמוראים היה הגליל מרכז האוכלוסיה היהודית, ומדוע זכה גוש דן, שבעבר נדחקנו ממנו, ליטול בימינו חלק בראש?
התשובה נעוצה במהותו של שבט דן, שעל שמו נקרא הגוש כולו, וברמז שרמזה לכך פרשתנו. בעת שמחנה ישראל יוצא בואכה ארץ ישראל, נוסעים כל הדגלים והשבטים, איש על מחנהו ואיש על דגלו. והנה, התורה מפרטת את מיקומם של כל השבטים במחנה, אך דגל מחנה בני דן מקבל גם תפקיד ייחודי – "מאסף לכל המחנות לצבאותם" (י, כה). רש"י במקום מבאר שלא רק מיקום יש כאן, אלא גם תפקיד, לפי ששבט מרובה באוכלוסין הוא היה מוצא את כל מה שכולם היו מאבדים ומשיב להם. דן הוא המאסף, משיב האבידות.
וכאן אנו למדים על מהותו של שבט דן. כוחו של דן מתגלה תמיד בקצה, בסוף. הוא תמיד האחרון. אחרון במסע המחנות. כשכל השבטים קיבלו נחלה בארץ, הוא נחל האחרון (יהושע יט, מ).
השופט מבני השבט הוא השופט האחרון – שמשון, וגם כוחו של שמשון התגלה בסוף חייו, בעת מותו, "ויהיו המתים אשר המית במותו, רבים מאשר המית בחייו" (שופטים טז, ל).
ואכן, סמלו של שבט דן בברכת יעקב הוא הנחש, הנושך עקבי סוס. הנחש גם הוא מכה בקצה גוף האדם, בעקב. וכך יש לעם ישראל את השבט המוביל ראשון – יהודה הנמשל לאריה, ואת השבט המוביל בסוף, דן המאסף. גם מאסף הוא סוג של מנהיג, השאלה אם הוא דוחף את כל הקבוצה קדימה לעבר מי שהולך בראש, או שהוא מחליט למשוך לכיוון הנגדי ואז הוא מהווה מנהיגות אלטרנטיבית ושלילית.
וכך קרה לדן. בתורה הוא מנהיג חיובי, מאסף לכל המחנות, שמשיב את כל האבידות ודוחף את כולם לכיוונו של יהודה. וכך גם בבניית המשכן, יש שני אומנים – בצלאל משבט יהודה, ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, כדי שכל ישראל יהיו שותפים, הפחות שבבני השפחות עם שבט המלוכה. ואף משה בברכתו, בפרשת 'וזאת הברכה' מעניק לדן את סמלו של יהודה שבט המלכות, האריה, 'דן גור אריה, יזנק מהבשן'.
אך עם כניסתנו לארץ, המצב מסתבך. דן, המקבל את נחלתו בשפלה, בואכה נמל יפו, השער לעולם ולמגע עם הגויים, נדחק בידי הפלישתים. הוא עולה לחפש לו נחלה נוספת, ומגיע לליש השוכנת בקצה הארץ, מכה אותה וקורא לה דן על שם אבי השבט. (למעשה, התורה מתנבאת מראש שכך יקרה, שהרי משה רומז לכך בברכתו כשאומר שדן יזנק מן הבשן, כנגד המעיינות הנובעים באזור ופורצים מהבשן – הגולן. וגם בתקופה שדן יושב שם, נוהגת מצוות היובל, הנוהגת רק כשכל שבט יושב במקומו, נמצא שהמקום מיועד מראש בדבר ה' לדן). מאז הופך דן לגבול הצפוני של הארץ, "מדן עד באר שבע".
אולם, ביחד עם ההליכה לקצה הארץ, דן מחליט גם להפוך למנהיג הפונה לכיוון ההפוך מהמנהיג ההולך בראש. שבט דן נוטל עימו את פסל מיכה, והופך לסמל העבודה הזרה, המתריסה ומהווה 'קונטרה' לירושלים שבה מולכים מלכי יהודה. כך הוא הופך מנחש לאריה השואג הפוך מהאריה הירושלמי.
וסוף העונש לבוא. דן המאסף שהפך לראש, הוא גם הראש לקרב המאסף של מלכות ישראל, החלק הצפוני של השבט הוא גם מי שגולה ראשון מהארץ. הראשון לסוף העצוב.
... עוברים דורות, ואנו שבים לארצנו. מתגלים דורות המאסף של דורות הגלות בואכה דורות הגאולה. עת עקבתא דמשיחא. דור העקב, הרומז לשבט דן, הנמשל לנחש האוחז בעקב. עם ישראל שב דווקא לגוש דן, כי שם מצוי התיקון. כעת הזמן לתקן ולשוב מליש לנחלת דן המקורית.
ושוב צפים הקשיים הנושנים, האם דן יהווה הכוח המאסף הדוחף את כל העם לירושלים או שיתיימר להיות הכוח המוביל תרבות נגדית לתרבותה של ירושלים? האם יחבור לאריה הירושלמי או שיתיימר להיות אריה אלטרנטיבי?
ובטוחים אנו, שבעת גאולה זה, יבוא שבט דן לתיקונו, ומדינת תל אביב תנחיל לעם כולו את קדושתה של ירושלים, במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
