ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
דו"ח חדש של ארגון חותם הנשען על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 2012-2002, שאותם בדק עורך המחקר מיכאל זלבה, מגלה כי למרות שחילונים יולדים פחות, יורדים מהארץ יותר ואפילו חוזרים בתשובה לא מעט, שיעורם באוכלוסייה נותר יציב ועומד על 43 אחוזים. זלבה הסתמך על 'הסקר החברתי' של הלמ"ס, אשר מחלק את האוכלוסייה היהודית הבוגרת לחמש קטגוריות: חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי וחילוני. מתוך 580,818 שגדלו בבית דתי, כמבוגרים – רק 254,574, שהם 46 אחוזים, נשארו דתיים. חלק קטן מהם, 5.5 אחוזים, הפכו לחרדים, והיתר התפזרו בין רמות דתיות נמוכות יותר, כשרבים נדדו לעבר ההגדרה "מסורתי לא כל כך דתי". אם כן, עולה השאלה מדוע יש התרופפות בשמירת תורה ומצוות בקרב הציבור הדתי-לאומי.
כמובן, שניתנו לכך תשובות רבות, וגם תשובות אלו הן נכונות. אולם נראה לי, שיש נקודה שלא נותנים עליה את הדעת, והיא קשורה לסיפור שהוצג לעיל וגם באה לידי ביטוי בבחירות שבאו עלינו לטובה ויבואו עלינו שוב בקרוב. כוונתי היא שבבחירות האחרונות ראינו שהציבור הדתי-לאומי מוצא את עצמו בכמה מפלגות שבהן ראש המפלגה אינו שומר תורה ומצוות, ואפילו אם הוא שומר תורה ומצוות הוא אינו מתייעץ ברבנים בעניינים הלכתיים. נוסף על כך, נראה שענייני תורה ומצוות לא עומדים בראש מעייניו. אני לא מתכוון לשמירת תורה ומצוות של היחידים, אלא שמירת תורה ומצוות במרחב הציבורי. דאגה לשמירת תורה ומצוות כראוי בצבא, בתחבורה הציבורית וכן הלאה.
לא מזמן קראתי את דבריו של הרב בני פרל שטען שמיכאל בן ארי לא שייך לציבור הדתי-לאומי: "הדרך של כל פלוגת ההסדר, הייתה דרכו של הרב צבי יהודה או של הראי"ה. זו דרך של דרך ארץ היסטורית, של הבנות עדינות ומורכבות, מסובכות או מסתבכות, מתפתלות ובעיקר בעלות סבלנות של נצח וחלומות על שלמות וזיכוך ואהבה עיוורת". השאלה היא מנין שזו הקביעה להגדרת ציבור דתי-לאומי?
חבר מפלגה מסוימת טען ש"הציונות הדתית ניצבת כיום בפני הכרעה קשה, האם פניה לבדלנות והתחרד"לות או לשותפות ופתיחת שורות". מדוע אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות כהלכה, אך הם אנשי ימין וממלכתיים, נחשבים כחלק מהציבור הדתי-לאומי ואפשר לשבת איתם באותה מפלגה? לעומת זאת, אנשים ששומרי תורה ומצוות אבל אינם ממלכתיים או אינם ימניים, אינם נחשבים כחלק מהציבור הדתי-לאומי?
לאחרונה אני מקבל את הרושם העז שיש רבים שסוברים שכדי להיות חלק מהציבור הדתי-לאומי יש חשיבות מרובה ללאומיות ולדמוקרטיה, אך לא ברור שיש חשיבות לדתיות. לשמירת תורה ומצוות יש ערך פחות חשוב.
למה רק ימין?
ההרגשה היא, ונראה שבכך נעוצה הבעיה בציבור הדתי-לאומי, שאנחנו מרגישים בבית אצל החילוני ולא אצל החרדי. אנחנו יכולים לנהל שיח עם חילוני, אך לא כך הם פני הדברים כלפי הציבור החרדי. אפשר לומר שהמגרש הביתי שלנו הוא פוליטיקה, תרבות, צבא, כדורגל וכן הלאה. ענייני תורה ומצוות הם אינם השיח היומיומי שלנו. אין כוונתי לעיונים בקצות החושן וכיוצא בזה. אפילו בנושאים אמוניים ומחשבתיים אנחנו לא עוסקים ביומיום, הם אינם עומדים בראש מחשבותינו. לאור זה, שלא נתפלא מדוע יש צעירים מהציבור הדתי-לאומי שעוזבים את הדרך או יש אצלם התרופפות בשמירת תורה ומצוות. הם רואים ומרגישים שהערך החשוב הוא להיות איש שתורם למדינה ופועל במדינה. הלאומיות חשובה יותר מההקפדה על שמירת תורה ומצוות.
הדברים אמורים גם לגבי המגעים לחיבור מפלגות הימין - בית יהודי, איחוד לאומי, עוצמה יהודית, הימין החדש וזהות. אני שואל את עצמי, מה מחבר את כל המפלגות הללו? וכי רק ימין או שמאל הוא העיקר? מה עם ענייני דת ומדינה? בבחירות האחרונות רבנים ואישי ציבור רבים טענו שמפלגה זהות מסוכנת ויש לה דעות שמנוגדות לדרך התורה. איך אפשר עכשיו להתחבר איתם? יש במצע שלה יסודות רבים שעומדים בניגוד להשקפת העולם של הציבור הדתי-לאומי. אוסיף שיש נקודה נוספת שכאבה לי בבחירות האחרונות, והיא השם "איחוד מפלגות הימין". מדוע לא הוזכר עניין הדתיות?
צריך להבין, הנוער קולט שאצל הוריהם הנקודה החשובה היא ענייני דמוקרטיה, ענייני לאומיות, ימין וכו', אבל הדתיות תופסת מקום פחות חשוב. אפילו אם הם שומרי תורה ומצוות בכל עניין ועניין, השאלה מה המסר שעובר אל הנוער.
חבר הכנסת יוסף בורג ז"ל נשאל: מה יותר חשוב, הדתיות או הלאומיות? הוא השיב: המקף שבאמצע. בעיקרון אני מסכים עם דבריו. השאלה היא מה עושים במקרה שיש סתירה. נראה לי, שבוודאי יש להעדיף את הדתיות על פני הלאומיות. רבים לא עושים כך, והם מדגישים את הלאומיות על פני הדתיות ובכך נעוצה הבעיה.
כמובן, יש שיטענו שגם בקרב משפחות ששומרות תורה ומצוות כדת וכדין ומדגישים את התורה כעיקר בחייהם יש ילדים שעזבו את הדרך. על כך אשיב, פעם שמעתי מתלמיד יקר שיש אנשים שמוצאים מקרה יוצא דופן ואז מפריכים תיאוריה שלמה. תמיד אפשר למצוא מקרים יוצאי דופן, אבל צריך להסתכל היכן אנחנו מוצאים בעיקר את אלו שפורקים עול תורה ומצוות. האם הם נמצאים בעיקר אצל אלו שמדגישים נקודות אחרות ולא את התורה כעיקר בחייהם?
עוד יטענו שההתרופפות בשמירת תורה ומצוות לא התחילה עכשיו, אלא היא כבר שנים על גבי שנים. אכן, אני מסכים עם זה. נראה לי שהיסוד של הדגשת הלאומיות על פני הדתיות נעשה כבר שנים על גבי שנים, ויש לו קשר גדול עם הירידה בשמירת תורה ומצוות בקרב הציבור הדתי-לאומי. טענתי היא שלאחרונה הדברים הגיעו לידי ביטוי ביתר שאת.
אסיים בדבר יפה ששמעתי מעו"ד דובי וינרוט בשם אביו עו"ד יעקב וינרוט ז"ל. החברה רגילה לקטלג אנשים לכל מיני קטגוריות: חרדים, אברכים, מודרניים, פא"יניקים, ליטאים, חסידים. תדע לך שהכול שטויות, החלוקה היא לשניים בלבד: אלו שהתורה היא החיים שלהם, ואלו שהתורה אינה החיים שלהם.
מתוך העיתון בשבע
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
