ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך קרח
1.00x

הפרשה בראי הרמב"ם

מאחורי הקלעים של המחלוקת

--- ---סיוון תשע"ט
38
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
נושא המחלוקת עומד במרכזה של פרשתנו. המחלוקת שנואה וכאובה היא ורבים חללים הפילה, גם כפשוטו לצערנו. אבל יש מחלוקת טובה, מחלוקת שאינה מפוררת את המציאות לחלקים, אלא מגלה את המגוון והעושר הגנוז בתורה,היא דבר ה' ורצונו. כדברי חכמינו: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים" (אבות ה.יז). נראה שאחר חתימת התלמוד אין מחלוקת יותר מפורסמת ויותר מתקיימת ממחלוקת הרמב"ם הראב"ד.

האם מחלוקת הרמב"ם והראב"ד היא מקרית? או שמא מסתתרת כאן שיטה שלמה ומאחורי כל נקודות המחלוקת הנפרדות נמצאות שתי שיטות ושתי תפיסות עולם? קוראינו הנאמנים יודעים שזוהי שאלה רטורית. כמובן שנצעד בדרך השנייה...

מקוצר היריעה, נתבונן בכמה מחלוקות יסודיות: נפתח בשאלה, האם יש מציאות גופנית בעולם הבא?

לרמב"ם (תשובה ח.ב): "העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת... זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל". רבינו שולל כל מציאות של קיום גופני בעולם השלם, אדרבא הגוף מונע ומעכב את ההשגה, לכן בעולם הבא שבו ההשגה בשיאה פשוט שאין בו גוף.

על כך משיג הראב"ד, בחריפות כדרכו: "דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד, וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה... לא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגוייתם". ומה בדבר הגוף שמעכב? הקב"ה יכול להסתדר אפילו עם הבעיה הזו: "אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב". הראב"ד מודה לרמב"ם שיש עיכובים הנגרמים כתוצאה מהגוף, אבל בעולם מושלם, בו ה' מתגלה במלא עוזו, יתפתח גוף חדש, בעל טבע רוחני מלאכי.

עניין ההתחדשות על ידי הקב"ה בעולם הבא, אינו מקרי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד. כמה הלכות לאחר מכן מבאר הרמב"ם: "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך
יבא אותו העולם... אלא הרי הוא מצוי ועומד...".
לפי הרמב"ם עולם הבא הוא עולם "עומד", כלומר נצחי שאינו משתנה. משום כך הוא מתקיים במקביל לעולם הזה.
לעומתו הראב"ד מדגיש את השינוי וההתחדשות המופיעים יחד עם ההתגלות: "נראה כמכחיש שאין העולם חוזר לתהו ובהו והקב"ה מחדש עולמו ואמרו שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב ונמצא שהוא עולם חדש".

אליבא דהראב"ד החידוש שמגיע יחד עם ההופעה האלהית איננו נחלת העתיד בלבד. התחדשות זו יכולה להופיע בבית המדרש כמתן תורה בזעיר אנפין. והוא אומר זאת, מניסיונו האישי... "וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים... ומקום הניחו לי מו השמים ו "כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו" .

הראב"ד חולק בכמה מקומות על הרמב"ם מתוקף ההתגלות. מתן תורה לדידו לא מוגבל להר סיני. מכאן גם נובעת ביקורתו על שיטת הלימוד של רבינו : "כל מה שכתב [הרמב"ם] בזה, הרבה יגיעות שאין הדעת מקבלת ואין השכל מודה ואין הלב מתיישב עליו..." כתחליף מציע הראב"ד: "אבל עשה אזנך כאפרכסת ושמע דבר ה'... ברוך ה' אשר גילה סודו ליראיו...".

לעומתו, דעת הרמב"ם היא, שבמתן תורה נתגלתה התורה השלמה והנצחית. היא מייצגת את השלמות האלהית שהיתה ועודנה ללא שינוי. אותה שלמות שקדמה לבריאה מושגת על ידי הצדיקים שזכו לה – בעולם הבא. בדומה לתורה, העולם
הזה גם הוא פעולה אלהית שלמה ולכן אין בו שינוי לעולם: "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצ"ב... ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן".

ברוח זו אף כתב הרמב"ם את ספרו, "משנה תורה": "כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם".
עוד בנושא קרח

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il