ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. ספרי זוטא יט' - ושרף את הפרה לעיניו, שיהיו עיניו בה.. רמב"ם הלכות פרה אדומה פ"ג - אין שורפין את הפרה אלא חוץ להר הבית.. ובהר המשחה היו שורפין אותה, וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה.. והפרה והשורף וכל המסעדין בשריפתה יוצאין מהר הבית להר המשחה ע"ג כבש זה.. ועצים מסודרים היו שם ארזים אלונים וברושים ועצי תאנה חלקה, ועושין מערכה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות כדי שתהיה האור מלבבת בהן, ומראה המערכה במערב.. הכהן עומד במזרח ופניו למערב, שוחט בימינו.. ויורד מן המערכה והצית את האש בעצים קטנים והכניסן תחת עצי המערכה והתחיל האש בה והכהן עומד ברחוק ומשמר לה עד שיצת את האור ברובה.. ואח"כ נוטל עץ ארז ואזוב.. וצמר צבוע בתולעת.. והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר הדומים לגרעיני החרובים.. כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן.. ואינו משליך קודם שיצית האור ברובה ולא אחר שתעשה אפר.. והעשירית יעשה המלך המשיח.. אכי"ר.
ג. דברים ד' - כי ד' אלוקיך אש אכלה הוא אל קנא. רש"י - מקנא לנקום.. מתחרה על רוגזו להפרע מעובדי עבודה זרה. רמב"ן - אש אכלה הוא כאשר ראיתם בראש ההר.. ומן הכתוב הזה תבין בכל הנזכר במשנה תורה תמיד "ה' א-להיך". ויקרא ט' - ותצא אש מלפני ד'.. וירא כל העם וירנו.. ויקרא י' - ותצא אש מלפני ד' ותאכל אותם וימתו.. במדבר טז' - ואש יצאה.. ותאכל.. מקריבי הקטרת. ילקו"ש חקת תשנט' - ושרף את הפרה לעיניו, וישרוף את בית ה'.
ד. אוה"ק ד' הענוה האצילית יא' - שורש הגאוה הוא בקדושה גדולה היא הגאוה הקדושה. מתגאים אנו בד', בא-להים הגדול חרב גאותנו, מתגאים אנו ביחד עם כל העולמים עם כל היצורים כי כולנו יצורי א-להים חיים אנו, כולנו הננו קשורים באור החיים השלמים העליונים, כי סוף הכל להאגד בחיי כל. מה רבה היא ההארה המפוארת של מקור חיי העולמים ההולכת ושוטפת על הכל. מתגאים אנו בגאות ד'.. היא מקור הענוה מקור השלום, אש אוכלה המכלה את כל הזוהמא של גסות והפרדה של כל טומאת רעיון של כל חולשה וטמטום, אור ד' ויאר לנו, עזי וזמרת י'ה ויהי לי לישועה.
ה. אסתר ה' - ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית. ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט.
ו. תהלים סב' – אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי.. עקבי הצאן – דעת א-להים - כל חזיון, בין מוחשי בין שכלי, הבא להתיצב במצב של פגישה יחושית, אצל כל חש, וכל משכיל, מיד הוא מעורר רגש או מחשבה, שהיא כפולה, אחת שהיא שתים, מצד עצמו של החזיון ומצד תאריו המתיחשים אל הנושא העסקן באותם הדברים. מובן הדבר שבדרך האומד של המחשבה הרמה יהיה עיקר החשיבות של יקרת החזיון תלוי בעצם ענינו, ובזה תתאים המחשבה היותר רוממה, דוקא להמחשבה היותר ילדותית, שגם המחשבה הנמוכה והשטחית לא תכניס בקרבה שום רעיון המעתיק אותה מעל עצם חזיונה.. המחשבה הראשית של האדם בדבר הא-להים.. המחשבה הילדותית, שהיא גם הנשאה מכל גם הנמוכה מכל, אינה יודעת לעסוק רק בעצם, והעצם הלא לפי מושגה הוא נכר וזר לה.. ובזה מתחילים נטיות הדרכים, עם צרופי הדמיונות וערבובי האור והחושך, ולמות של עבודה זרה ושל כפירה תוצאות.. דעת א-להים שבדרכי ד', הנשאים והנצחיים.. זהו כחו של ישראל! בעת החדשה בשורש שרשה פגשה כל המהומה האלילית, את חלק מנחשלי עמנו, עד שמצאה מקום ע"י שפינוזה.. שהרעיון היסודי שלו הוא.. לצאת חוץ ממקור החיים של האידיאלים הא-להיים, שהם עז וגבורה לישראל עדי עד, לחזור לנקודת הקטנות והילדות, והוא דוקא למה שמופלא ומכוסה - לעצמות הא-להים.. להשכיח את האידיאליות של הקריאה בשם ד', ע"י הקריאה המהממת לעצמיות.. שהיא באמת רק קריאה לאל נכר..
ז. מאמרי הראי"ה 507 – ראשית דבר צריך אני להגיה בלשונך, שכתבת מהתמצית אשר קלטת מאשר קראת בדברי, שחטיבתם המיוחדת של ישראל היא בתור עם המתיחש לא-להות "לא לעצמיותו כי אם לדרכיו". השלילה של "לא לעצמיותו" איננה צודקת. אנכי הנני רגיל להבליט רק את החסרון העצום, הנמצא בהקטנות של הרעיון הא-להי, כשהוא פונה רק אל העצמיות בלא האידיאליות. אבל לפנות אל האידיאל הא-להי בלא קשור לעצמיות אור אין סוף, זהו אבסורד גמור ואי אפשר. כי באין אור חיים הכל נופל ונובל, אין שום אידיאל חי וקים במציאות בלא שפע החיים של אור העצמיות הא-להית.
ח. כוזרי מאמר ראשון – כא. אמר החבר: ..אילו באו אליך מלאכי המלך ההוא בתשורות אשר אין להטיל ספק בדבר, כי נמצאות הן אך ורק בארמנות מלכי הודו.. האם לא היית חייב אז לסור למשמעתו? כב. אמר הכוזרי: אמנם כן.. כג. אמר החבר: ואם ישאלך אז השואל למלך זה, במה תתארהו? כה. אמר הכוזרי: ראשונה באותם התארים אשר נתבררו אצלי מתוך מה שראו עיני, ואחריהם בתארים שהטלתי בהם ספק לפני זה, אך אחרי כן נתבררו לי על ידי אלה.
ט. קובץ ה' קלג' - והקירוב ללימודי האצילות, הוא הוא הקירוב לאין סוף באמת. ונמצא שהתורה היא יסוד כל קרבת
א-להים באמת, והיא תמיד עולה על התפילה. ומה שיציל מסרך עבודה זרה, הוא המדע שהכל אור אין סוף, הכל חיי א-להי אמת, בעומק האמת, בגודל האמת שלמעלה מכל הגיון, מכל מחשבה וסתר חביון.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
אוי ויי!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
