ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
כששמע הבעש"ט את שאלתם, היטה ראשו לאחוריו, ופניו נעשו להבים, כדרכו בשעת עליית נשמה. פחד גדול נפל על התלמידים, אך בקצה השולחן ישב רבי נחמן מהורודנקה, (סבו של רבי נחמן מברסלב, נאמן ביתו ומחותנו של הבעש"ט, שיום ההילולא שלו ב' תמוז), שתרדמה עזה נפלה עליו.
והנה, בשנתו, חולם רבי נחמן, שהוא הולך בחוץ ורואה המון אנשים רצים. רץ גם הוא עימהם, ושאלם לסיבת ריצתם, והשיבו לו שרבם הקדוש עומד לדרוש, אך לא אמרו לו את שם רבם. הלך אחריהם, ובא לבית גדול ומהודר מאד, שהיה מלא באנשים חשובים מאד.
והנה, בא לשם הבעש"ט ודרש בפניהם בעניין כוונת המקווה, ואיש צעיר עמד נגדו וסתר דבריו. לשאלתו, הסבירו לו שהאיש הצעיר הוא האר"י הקדוש ז"ל. נמשך הוויכוח בין האריז"ל והבעש"ט זמן רב, עד שהאריז"ל הודה לבעש"ט.
הקיץ רבי נחמן משנתו, ותיכף ישב הבעש"ט ואמר: "נחמן! לקחתי אותך לעד, ותעיד עם מי הצדק"... (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 334).
סיפור עמוק הנוגע בנסתרות, וודאי איננו מבינים את עומקו, ובכל זאת אולי נדלה ממנו משהו הנוגע לפרשת השבוע, לפי קטנות השגתנו. על הבעש"ט מסופר (כתר שם טוב, עמ' עב), שאמרו עליו "שזכה לכל הארות והמדרגות שיש לו, הכל מחמת המקוואות שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית, שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה'. ועוד יותר טוב שהכוח שהוא מניח בתענית, יתן הכוח ההוא בלימוד תורה ותפילה, שיתפלל בכל כוחו וכוונתו ובזה יבוא למדרגה".
יש כאן הדגשה חדשה בעבודת ה'. במצב שיש חטא, אפשר לבוא ולומר: הרי הנשמה היא חלק אלוק' ממעל, וממנה לא בא החטא, נמצא שהחטא בא מהגוף, לפיכך עלינו להילחם בגוף. הדרך להילחם בגוף היא להמעיט מכוחו, וזה על ידי סיגופים ותעניות. דרך זו שמה את הדגש על 'סור מרע'.
אולם, הבעש"ט בא וחידש, שעדיף לשים את הדגש על העלאת האדם. להאמין שאפשר להשיב בתשובה גם את הכוחות הנפולים, וממילא להעלות הכל אל החיוב. הדרך להגיע לכך היא על ידי המקווה.
במקווה, האדם נכנס בכל גופו למים, ואם ישאר כך לתמיד בתוך המים הרי ימות. נמצא, שכשיוצא מהמים הוא נולד לחיים חדשים. ועוד, שהעובר במעי אימו נמצא בתוך מים, וכך האדם הנמצא במי המקווה דומה לעובר, וכשיוצא מהמקווה, הרי הוא כקטן שנולד טהור ונקי מחטא. ("ושם נמתקים בסוד הלידה על ידי המים שבמקווה", כתר שם טוב, עמ' ה).
עניין זה מתאים לגלותו בסוף הגלות, לקראת הגאולה, ולפיכך זכה לגלותו הבעש"ט שבא להטעים את העולם מתורת הגאולה. כי לאורך כל הגלות, אנו עדיין מקולקלים ועלינו להילחם בגוף ובקלקולו, אולם לאחר כל המלחמות וסיגופי הדורות, אנו עולים כבר למצב של טהרה, ובידינו לטבול ולהיטהר במקווה לקראת הגאולה, והעלות את כל הכוחות הנפולים.
זו הסיבה, שהבעש"ט בנה בכך מדרגה נוספת על האריז"ל שקדם לו. ובתחילה נראים הדברים כוויכוח, אך באמת כל אחד דיבר לפי מה שמתאים לדורו, והאריז"ל הודה בסוף לבעש"ט. זו גם הסיבה שהבעש"ט צריך להביא עימו אחד מתלמידיו שיהיה לו לעד, כי התלמיד מבטא את ההמשכיות – דור העתיד, והבעש"ט אומר את דבריו מצד היותו סולל דור הגאולה, דור העתיד.
עניין זה מופיע גם בפרשתנו, פרשת חוקת. הפרשיה הראשונה בפרשתנו, פרשיית פרה אדומה, היא גם הפרשייה האחרונה שנאמרה לבני דור המדבר, בשנים הצמודות ליציאת מצריים. מיד אחריה, התורה קופצת 38 שנה קדימה, ועוסקת כבר בדור הנכנסים לארץ, בתום 40 שנות המדבר. נמצאנו למדים שפרשיית פרה אדומה חותמת את דור המדבר.
עניין זה רומז לעניין בו עסקנו. דור המדבר, דור יוצאי מצריים, שזכה לניסים ונפלאות גדולים, נפל בסוף בחטא המרגלים, וסיים את חייו בגזירת מוות נורא שחתם את תולדותיו. דור זה לא זכה להיכנס לארץ, והוא חותם את חיי עם ישראל בחו"ל במוות. (שמעתי בשם מו"ר הרב יצחק בן שחר שליט"א, שגם הציטוט האחרון המופיע בתורה (במדבר יז, כז-כח) מפיו של דור זה הוא המשפט – "הן גווענו עבדנו, כולנו אבדנו... האם תמנו לגווע"? כך מבטאת התורה את גורלו של דור זה).
אך התורה לא רוצה לחתום את פרק חייו של דור זה בגזירת המוות, לפיכך היא מביאה בסוף תולדותיו את פרשיית הפרה האדומה העוסקת בטהרה מטומאת המוות. הטהרה היא על ידי הזאת מי הפרה, וטבילה במקווה. כך מציינת התורה, שערב הכניסה לארץ, אנו זוכים לשוב ולעלות מכל הנפילות, להיטהר, להיגאל, ולשוב אל ה'.
ויהי רמון, שיתקיים בנו "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם", ומכח טהרה זו נעלה מכל הנפילות, וניגאל במהרה!
אנחנו קודש למענך
שימוש נכון בתנור הביתי
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לבדוק את החמץ שבלב
הקשבה בזמן של פילוג
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
