ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
עזרו לנו להמשיך בהפצת התורה. אנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד!
בית המדרש מדורים הרבי מליובאוויטש

בכל נפשכם

הרב וילימובסקי הוציא את הקלף המגולגל מתוך הנרתיק, פתח אותו ועבר עליו ברפרוף. באמצע הקריאה נעתקה נשימתו. אחת האותיות במילה "נפשכם" הייתה סדוקה בצורה מכוערת - מזוזה פסולה בעליל! הוא שלף מתיקו מזוזה כשרה למהדרין וקבעה במקום המזוזה הפסולה. "אני בטוח שבקרוב תראו את התוצאות", אמר לבן ציון
מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה
לחץ להקדשת שיעור זה
"דחוף ביותר!" זעקו המילים מעל גבי הטופס שהגיע לבית חב"ד בחולון ממשפחת ש' מרחוב חנקין.
מעניין מה כל כך דחוף, הרהר לעצמו הרב לוי וילימובסקי, הרים את שפופרת הטלפון וחייג למספר שהיה כתוב על גבי הטופס.
זה היה יומיים לאחר חנוכה. באותה תקופה שימש הרב וילימובסקי כשליח של הרבי מלובביץ' בחולון. לכבוד החג פתח הרב במבצע ביקורי בית רחב היקף. הוא הביא לעיר אוטובוס מלא בבחורים, תלמידי הישיבה בכפר חב"ד, ופיצל אותם לצוותים כדי שיעברו בין בתי העיר, יציעו לדיירים חנוכייה ונרות לקיום המצווה וינצלו את ההזדמנות לעורר אותם לקיים מצוות נוספות.
הרב וילימובסקי הכין טופס למילוי על ידי משפחות שהיו מעוניינות כי יגיעו לבתיהן לבדיקת מזוזות. מי שהיה מעוניין בכך בדחיפות התבקש לציין זאת בטופס. משפחת ש' הדגישה, כאמור, כי מבחינתה הדבר "דחוף ביותר!".
שלום, האם הגעתי למשפחת ש'?" שאל הרב וילימובסקי.
"נכון", אישר הקול מעבר לקו.
"מדברים מבית חב"ד. זה בקשר לבדיקת המזוזות שביקשתם לקיים אצלכם בדחיפות".
"אה... שלום לכם ותודה רבה", השיב הקול בנימת רעדה. בן ציון היה שמו של הדובר, אבי משפחת ש'. "הבדיקה באמת דחופה לנו. אשתי מאוד חולה. חשבנו שאולי בדיקת המזוזות תסייע לנו בעניין", אמר בקול נשבר.
באותו ערב הופיע הרב וילימובסקי בבית משפחת ש'. בן ציון הציג עצמו כמנהל מפעל מצליח למכניקה עדינה בתל אביב. "כל מה שחסכתי במשך השנים הוצאתי לרפואתה של רעייתי", סיפר בכאב, "לפני שנה וחצי היא שקעה פתאום בדיכאון נפשי, ומאז חשכו חיינו. היכן לא הייתי איתה? אבל טובי הרופאים לא הצליחו לעזור לה".
הרב וילימובסקי פנה מיד להסיר את המזוזות ולערוך להן במקום בדיקה ראשונית, כאשר לאחר מכן סופר מומחה יערוך להן בדיקה מדוקדקת יותר.
המזוזה הראשונה שהסיר הייתה של חדר השינה. הוא הוציא את הקלף המגולגל מתוך הנרתיק, פתח אותו ועבר עליו ברפרוף. באמצע הקריאה נעתקה נשימתו. אחת האותיות במילה "נפשכם" הייתה סדוקה בצורה מכוערת - מזוזה פסולה בעליל! ההקשר היה כל כך ברור. הרב וילימובסקי שלף מתיקו מזוזה כשרה למהדרין וקבעה במקום המזוזה הפסולה. "אני בטוח שבקרוב תראו את התוצאות", אמר לבן ציון.
"גם אני מקווה", התעודד הבעל.
יומיים לאחר מכן התקשר הרב וילימובסקי לבן ציון ושאל: "יש חדש?"
"עדיין לא", השיב האיש בקול ענות חלושה.
"שמע", עלה רעיון בראשו של הרב, "מחר בערב אבוא אליך הביתה, ויחד נתקשר למזכירות של הרבי מלובביץ'. אתה תדבר עם מזכירו האישי של הרבי, תספר לו על הבעיה ועל המזוזה שהוחלפה ותבקש ממנו להכניס את שמך ושם רעייתך אל הרבי, כדי לקבל את ברכתו". בן ציון שמח לרעיון, וכך היה.
יום לאחר ששוחח בן ציון עם מזכירו של הרבי, חזר הרב וילימובסקי והתקשר לשאול בשלומו. הפעם נענה בקול שונה לחלוטין, בצעקה ממש: "הרב וילימובסקי, בוא אליי הביתה בדחיפות!"
ברגע שדרכו רגליו של הרב וילימובסקי על מפתן הבית, בטרם התיישב על כיסא, לא יכול היה בן ציון להתאפק ופתח בתיאור נרגש: "לא תאמין למה שאומר לך. מדי בוקר, לפני שאני יוצא לעבודה, אני מכין לעצמי ארוחת בוקר, וכך עשיתי גם הבוקר. לפני כמה שעות חזרתי הביתה, וכשנכנסתי - הרחתי ריח לא ברור שמגיע מהמטבח. 'אלוקים אדירים!' נבהלתי. נזכרתי כי בבוקר הכנתי לעצמי חביתה ופחדתי ששכחתי לכבות את האש שמתחת למחבת! מיהרתי למטבח ולא האמנתי למראה עיניי: אשתי עומדת ומבשלת! פשוט כך. שנה וחצי לא ראיתי את המחזה הזה!" נשבר קולו.
אשתו של בן ציון, שהרב לא ראה עד לאותו רגע, המשיכה את הסיפור במקומו: "זה קרה בשמונה בבוקר, כבוד הרב. התעוררתי, כמו בכל יום, בלי לרצות לקום מהמיטה. פתאום ראיתי מולי דמות של אדם זקן. האיש פנה אליי בטון של מפקד והורה לי: 'קומי מהמיטה!'. אני לא יודעת למה, אבל לא יכולתי לסרב לו. קמתי וזהו. מאותו רגע אני מתפקדת כמו פעם. פשוט חזרתי לעצמי".
הרב וילימובסקי הוציא מאמתחתו תמונה של הרבי והציגה לפני האישה. היא החווירה: "כן, זה האיש הזקן שצעק עליי! מי האיש הזה?..."
כעבור תקופה קצרה נסעו בן ציון ורעייתו אל הרבי מלובביץ' בארצות הברית, ושניהם הודו לו בכל נפשם.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com

מתוך העיתון בשבע
עוד בנושא הרבי מליובאוויטש

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il