ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
גם הגר"ש עמאר יעביר שיחה בסופ"ש ההכנה לר"ה. שריינת מקום?
בית המדרש מדורים שו"ת "במראה הבזק"

זרע מוקפא, הבעלות עליו ומעמדו ההלכתי

--- ---תמוז תשע"ט
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
ניו-יורק, ארה"ב New York, USA
חשון תשנ"ד

שאלה
עברתי עם אחד מתלמידי לשעבר על מאמרו של מרן הגר"ש ישראלי על "אבהות בהזרעה שלא כדרכה", והוא בקש ממני לשאלכם כמה שאלות אקטואליות בקשר לזרע מוקפא.
1. האם יש אסור השחתת זרע בהשמדת זרע מוקפא, בין אם בעל הזרע חי או מת?
2. כשבעל הזרע מת, למי יש בעלות על הזרע המוקפא להחליט להשמידו - היורשים, האלמנה, או הרופא שבידיו נמצא הזרע?
3. במקרה שבעל הקפיא זרע להזריע אל אשתו בעתיד, ואח"כ חזר מהסכמתו הראשונה, האם האשה יכולה לדרוש הזרעה מהזרע הקפוא נגד רצון בעלה החי?
4. היות ולילד שנולד מזרע מוקפא של יהודי אחר מות בעל הזרע אין שום יחס קרבה למשפחת האיש שממנו בא הזרע המוקפא, האם לזרע יש דין של זרע גוי?
א. לגבי אשה יהודיה שדורשת הזרעה מלאכותית, לפי אלו הפוסקים שמתירים הזרעה מזרע גוי בהסכמת בעלה העקר.
ב. לגבי אשה גויה שדורשת הזרעה מלאכותית.
5. כשביצה הופרתה במבחנה והוקפאה, ואח"כ מת בעל הזרע, האם יש לולד שנולד אח"כ יחס לבעל הזרע?
6. במקרה שיכולים להזריע את האשה בזרע בעלה רק בזמן נידתה, האם עדיף להוציא את הזרע דרך לבישת קונדום בשעת תשמיש בזמן טהרתה ולהקפיא את הזרע עד זמן הזרעה, או להוציא בידים מיד לפני הזרעה?
7. האם רווק או בעל, שצריך לעבור טיפול כימותרפי לסרטן, שישאיר אותו בלי היכולת להוליד, רשאי להוציא זרע ולהקפיא אותו? האם יש נפקא מינה אם כבר קיים מצות פו"ר?

תשובה
1. משהזרע הוצא מן הבעל עפ"י הוראת רב, במגמה להפרות בו את אשתו שאינה יכולה להרות אלא בדרך זו, אזי אם אכן בוצע הדבר ע"י רופא נאמן, והזרע הוכנס למעי האישה ונתברר שנכנסה להריון, או שביצת האישה הופרתה במבחנה והוכנסה למעיה כשהיא מופרית, והוכח שהכל כשורה, והוולד עומד להתפתח כמו בדרך רגילה, ואין עוד צורך בשארית הזרע לשם פעולה נוספת של הפרית האשה גם אם מאיזו סיבה שהיא הוולד לא יתפתח, כי אז אין להמשיך להחזיק בשארית הזרע, וחובה היא להשמידו.
אין בזה איסור השחתת הזרע, מכיוון שאין זה מן הראוי להשתמש בו לשם הפרית אישה אחרת, מאחר שלפי משמעות דברי הסמ"ק 1 , יש בזה איסור - חשש שמא ישא אח את אחותו. ומכיוון שהושגה המטרה שלשמה הוצא הזרע, הרי כשם שבקליטת הזרע כדרך כל הארץ רק מקצת ממנו פועל את פעולת ההפריה, והשאר הולך לאיבוד, ולא שייך בזה שום חשש, כי כך היא הדרך הטבעית, כך גם בהפריה דרך מבחנה - שארית הזרע דינה להשמדה, כדי שלא תנוצל בדרך בלתי-ראויה.
זאת ועוד. יש זכות (ואף חובה) לבעל הזרע לתבוע ואף לוודא את השמדת שארית הזרע, כדי להבטיח שלא ימצא להיות, שהפך בעל כורחו להיות אב לוולד שיוולד מאישה אחרת, שיתייחס אליו מצד ההלכה, והוא אף לא ידע היכן ובאילו תנאים יגדל הילד שהוא מצאצאיו, ואין מן הראוי שיהא מנוּכָּר לו ולגורלו.
2. כשבעל הזרע מת טרם תבוצע הפרית האישה שלשמה הוצע הזרע, נראים הדברים שהאישה זכתה בזרע, ע"י המטפל שזכה עבורה, ועל כן רשאית היא לתבוע, שאכן תבוצע ההפריה. ואולם אם שוב אין האישה מעוניינת בהפריתה, צריך זרע זה להיות מושמד, וזה משום שהבעל לא הסכים להוצאת הזרע אלא לשם הפרית אשתו, ומכיוון ששוב אינה מעוניינת בזה, אין רשות אף לאחד אחר, לא אשתו, לא המשפחה, ואף לא הרופא המטפל, להשתמש בזה לכל מטרה שהיא.
3. א. אם הזרע והביצית טרם עורבבו במבחנה או בכל צורה אחרת, הבעל והאשה אינם שותפים עדיין וכל אחד יכול לחזור בו 2 .
ב. אם כבר נוצרה שותפות, יכול אחד השותפים לחזור בו רק אם הוא חוזר בו בטענה של "אונס" שבא עקב שינוי התנאים, ו"אנן סהדי" שלא על מנת כן התחייב 3 .
4. אמנם כן, מבחינת המסקנה שאליה הגענו (במאמר שנתפרסם), הרי זה דומה לזרע של נכרי, אולם לפי מה שהוסבר במענה לשאלות הקודמות, דעת הבעל היתה למטרה מסוימת (שלא בוצעה), ועל כן אין לשום אדם רשות להשתמש בזרעו למטרה שלא ניתנה לה הסכמתו.
5. התשובה כלולה בתשובה לשאלה מס' 4 שם כבר נקבע שלאחר מותו אין כל יחס בין בעל הזרע ולבין זרעו המוקפא, וזה נכון גם אם הפרו את הביצית במבחנה בחיי הבעל.
6. כיום שניתן להשיג "כובעון" הלכתי 4 , הדרך הראשונה מומלצת יותר.
7. אם הבעל כבר קיים מצוות פו"ר, יניח את הכל לדרך הטבע וימסור גורלו לחסדי שמים.




^ 1. מובא בב"ח יו"ד סי' קצה ד"ה "לא ישב במטה וכ'" ובט"ז יו"ד שם סק"ז, ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כז.
^ 2. אנציקלופדיה רפפאית הלכתית, כרך ד', במאמרו של הרב ישראלי במבוא לח אות קטנה ב).
^ 3. שם, שם, במבוא עמ' מד אות כב*.
^ 4. ניתן להשיגו במכון פוע"ה.
עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il