ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שבע תשובות לשבע טענות :
תשובה לטענה הראשונה: הכל צפוי והרשות נתונה
תשובה לטענה השניה: שלוחי דרחמנא
תשובה לטענה השלישית: בין תיפח רוחם של מחשבי קיצין לקץ המגולה
תשובה לטענה הרביעית: גאולה אלוקית לעומת גאולה אנושית - הנפקא מינא
תשובה לטענה החמישית: הגדיל ה' לעשות עם אלה ... הגדיל ה' לעשות עימנו
תשובה לטענה השישית: שיבת ציון השלישית
תשובה לטענה השביעית: "אין לך קץ מגולה מזה"
בתפילה לשלום המדינה אנו מגדירים את שיבת עם ישראל לארצו והקמת שלטון יהודי בה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". יהודים טובים רבים המאמינים בתורה, יראי ה', אינם מתפללים תפילה זו, באי הסכמתם עם הגדרה זו. לדידם, המצב עתה הוא עדיין המשך למצב הגלות. הגאולה, מבחינתם, פירושה חזרת עם ישראל לעבודת ה', כששיאה הוא בבנין בית המקדש. וכיון שבפועל אין הם רואים שינוי במידת השראת השכינה והנסים הגלויים הנעשים בתוך עם ישראל, וגם מבחינה רוחנית, עיניהם רואות שעם ישראל בימינו מרוחק מאי פעם מאמונתו בה' - הכיצד ניתן לכנות מצב זה "גאולה", שבה נאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"? טענתם היא שלא די בעובדה שעם ישראל יושב בארץ ישראל. עצם ישיבתנו כאן עדיין אינה מגדירה את תקופה זו כתקופה ייחודית. ארץ ישראל בלא תורת ישראל, אין בה כל מעלה. הלא כל עיקר מעלת ישיבת ארץ ישראל היא בכך, שאנו קרובים יותר אל הקב"ה. על כן, כל זמן שמבחינה רוחנית אין שינוי ומהפך רוחני בתוך העם, אין ישיבת ארץ ישראל שונה מישיבתנו בחוץ לארץ. אנו ממשיכים את מציאות הגלות אל תוך ארץ ישראל.
לעומתם, רבים הם שכן אומרים את התפילה לשלום המדינה, אלא שגם ביניהם חלוקות הדעות בדבר משמעות המושג "מדינת ישראל", האם באמת ניתן לראות בה את "התקיימות חזון הנביאים", אם לאו? הויכוח הפנימי שבין מצדדי-המדינה, הוא סביב היחס למדינה. האם חזרתנו לארץ היא רק סיכוי לגאולה, או שאנו נמצאים בודאות בתהליך גאולה, שאין נסיגה ממנו. הדעה הראשונה סוברת, ששיבת עם ישראל לארצו, יש בה סיכוי, שתיהפך לחלק מגאולת עם ישראל, אולם דבר זה מותנה בהתנהגותנו הלאומית והאישית. אם לא נדע לנצל את מתנת הקב"ה לנו, אנו עלולים להרוס ולקלקל את מהלך הגאולה. כראָיה לשיטה זאת הם מביאים את רבי עקיבא, שאף הוא אמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח, ובכל זאת, לאחר פרק זמן נכשל המרד, והגלות שבאה בעקבותיו היתה קשה ממצבנו טרם המרד. הרמב"ם בהלכות מלכים אומר שאין להסיק מכאן שרבי עקיבא טעה בדבריו. הוא הגדיר את המצב כסיכוי לגאולה, אולם בעוונות בר כוכבא ובני דורו, נכשל המרד. כך - לסברת הדעה הראשונה - יתכן מצב הדברים בתקופתנו.
אולם יש בתוכנו הסוברים אחרת - שיבת עם ישראל לארצו בפעם הזאת תהיה סופית ומוחלטת. אין עוד חזרה לגלות! כיצד בדיוק יהיו הדברים, זאת אין אנו יודעים; אולם אין ספק כי בשיבה זו מתקיימות רבות מנבואות הנחמה המופיעות בדברי הנביאים. המהלך העכשוי, בו מוביל הקב"ה את עם ישראל, הוא חד כיווני - לכיוון הגאולה. אין פירוש הדברים שלא יהיו קשיים ועיכובים, עליות ומורדות, אולם הכיוון הכללי הוא של התקדמות. יתרחשו מאורעות שיסבו לעם ישראל נפילות קטנות, מורליות, למשל - הנסיגה מחבל ימית (חלקו הוא, לפי רוב הדעות, בגבולות ההבטחה). הופעת הגאולה היא גם קמעה קמעה, כדברי הירושלמי 1 , שמשולה הגאולה לאילת השחר, וגם פעמים היא נכסית ופעמים היא נגלית, כדברי המדרש 2 , וגם בזמן שהיא נכסית, בכל אופן היא הולכת וקריבה אלינו, אלא שקשה הדבר מאד להבחין בכך.
בהמשך דברינו, נכנה את הגישה הראשונה "סיכוי לגאולה", ואת הגישה השניה נכנה: "ודאות הגאולה".
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
