ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצב בלתי הפיך - ודאות הגאולה בה אנו נמצאים ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה גאולה ונבואה גאולה - מצב בלתי הפיך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"א

מצב בלתי הפיך - ודאות הגאולה בה אנו נמצאים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

ראשית צמיחת גאולתנו - הצגת הבעיה והדיון
שבע תשובות לשבע טענות :
תשובה לטענה הראשונה: הכל צפוי והרשות נתונה
תשובה לטענה השניה: שלוחי דרחמנא
תשובה לטענה השלישית: בין תיפח רוחם של מחשבי קיצין לקץ המגולה
תשובה לטענה הרביעית: גאולה אלוקית לעומת גאולה אנושית - הנפקא מינא
תשובה לטענה החמישית: הגדיל ה' לעשות עם אלה ... הגדיל ה' לעשות עימנו
תשובה לטענה השישית: שיבת ציון השלישית
תשובה לטענה השביעית: "אין לך קץ מגולה מזה"

בתפילה לשלום המדינה אנו מגדירים את שיבת עם ישראל לארצו והקמת שלטון יהודי בה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". יהודים טובים רבים המאמינים בתורה, יראי ה', אינם מתפללים תפילה זו, באי הסכמתם עם הגדרה זו. לדידם, המצב עתה הוא עדיין המשך למצב הגלות. הגאולה, מבחינתם, פירושה חזרת עם ישראל לעבודת ה', כששיאה הוא בבנין בית המקדש. וכיון שבפועל אין הם רואים שינוי במידת השראת השכינה והנסים הגלויים הנעשים בתוך עם ישראל, וגם מבחינה רוחנית, עיניהם רואות שעם ישראל בימינו מרוחק מאי פעם מאמונתו בה' - הכיצד ניתן לכנות מצב זה "גאולה", שבה נאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"? טענתם היא שלא די בעובדה שעם ישראל יושב בארץ ישראל. עצם ישיבתנו כאן עדיין אינה מגדירה את תקופה זו כתקופה ייחודית. ארץ ישראל בלא תורת ישראל, אין בה כל מעלה. הלא כל עיקר מעלת ישיבת ארץ ישראל היא בכך, שאנו קרובים יותר אל הקב"ה. על כן, כל זמן שמבחינה רוחנית אין שינוי ומהפך רוחני בתוך העם, אין ישיבת ארץ ישראל שונה מישיבתנו בחוץ לארץ. אנו ממשיכים את מציאות הגלות אל תוך ארץ ישראל.

לעומתם, רבים הם שכן אומרים את התפילה לשלום המדינה, אלא שגם ביניהם חלוקות הדעות בדבר משמעות המושג "מדינת ישראל", האם באמת ניתן לראות בה את "התקיימות חזון הנביאים", אם לאו? הויכוח הפנימי שבין מצדדי-המדינה, הוא סביב היחס למדינה. האם חזרתנו לארץ היא רק סיכוי לגאולה, או שאנו נמצאים בודאות בתהליך גאולה, שאין נסיגה ממנו. הדעה הראשונה סוברת, ששיבת עם ישראל לארצו, יש בה סיכוי, שתיהפך לחלק מגאולת עם ישראל, אולם דבר זה מותנה בהתנהגותנו הלאומית והאישית. אם לא נדע לנצל את מתנת הקב"ה לנו, אנו עלולים להרוס ולקלקל את מהלך הגאולה. כראָיה לשיטה זאת הם מביאים את רבי עקיבא, שאף הוא אמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח, ובכל זאת, לאחר פרק זמן נכשל המרד, והגלות שבאה בעקבותיו היתה קשה ממצבנו טרם המרד. הרמב"ם בהלכות מלכים אומר שאין להסיק מכאן שרבי עקיבא טעה בדבריו. הוא הגדיר את המצב כסיכוי לגאולה, אולם בעוונות בר כוכבא ובני דורו, נכשל המרד. כך - לסברת הדעה הראשונה - יתכן מצב הדברים בתקופתנו.

אולם יש בתוכנו הסוברים אחרת - שיבת עם ישראל לארצו בפעם הזאת תהיה סופית ומוחלטת. אין עוד חזרה לגלות! כיצד בדיוק יהיו הדברים, זאת אין אנו יודעים; אולם אין ספק כי בשיבה זו מתקיימות רבות מנבואות הנחמה המופיעות בדברי הנביאים. המהלך העכשוי, בו מוביל הקב"ה את עם ישראל, הוא חד כיווני - לכיוון הגאולה. אין פירוש הדברים שלא יהיו קשיים ועיכובים, עליות ומורדות, אולם הכיוון הכללי הוא של התקדמות. יתרחשו מאורעות שיסבו לעם ישראל נפילות קטנות, מורליות, למשל - הנסיגה מחבל ימית (חלקו הוא, לפי רוב הדעות, בגבולות ההבטחה). הופעת הגאולה היא גם קמעה קמעה, כדברי הירושלמי 1 , שמשולה הגאולה לאילת השחר, וגם פעמים היא נכסית ופעמים היא נגלית, כדברי המדרש 2 , וגם בזמן שהיא נכסית, בכל אופן היא הולכת וקריבה אלינו, אלא שקשה הדבר מאד להבחין בכך.

בהמשך דברינו, נכנה את הגישה הראשונה "סיכוי לגאולה", ואת הגישה השניה נכנה: "ודאות הגאולה".


^ 1 ברכות א, א.
^ 2 שיר השירים רבה ב, כא.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il