ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תשובה לטענה השניה: שלוחי דרחמנא ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה גאולה ונבואה גאולה - מצב בלתי הפיך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"א

תשובה לטענה השניה: שלוחי דרחמנא


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

הטענה : גישת "ודאות הגאולה" מולידה מידות שליליות. במקום לחוש תחושת אחריות כבדה, אנו מסירים כל אחריות מעלינו במעשה הבאת הגאולה, ומטילים אותה, כביכול, על הקב"ה. זה יכול לגרום לשאננות יתר. תנועה הבטוחה בעצמה ובדרכה, אינה יכולה להילחם על מטרותיה.

א. גאולה בזכות יחידים - יכולה לגרום לכעס ויאוש
האם הגישה המאמינה בודאות הגאולה, גורמת למידות פגומות? האם היא מסירה אחריות מהאדם ?
נראה שניתן להתבונן על כך מצדדים שונים. אדם החושב שהוא "הפועל בכיפה" בעולם, ובו תלוי הכל, אדם כזה עלול ליפול בגאווה והתנשאות כלפי אחרים. כסבור הוא, שהוא ורק הוא הפועל עם אל, וכל האחרים הם המפריעים ומעכבים את בוא הגאולה. תפיסתו היא, כי הגאולה היא לצדיקים בלבד, והם המחוללים אותה.

לעיתים, הקשיים בדרך הגאולה, יכול להפיל את האדם ליאוש. כיון שעל תפיסתו, הוא סמוך ובטוח, שהגאולה תלויה אך ורק בו, הוא מרגיש שאין בכוחו להכריע את כל העולם כולו לכף זכות, ונופל. שהרי הוא טיפה של צידקות בים סוער של "סרבני גאולה". מיד הוא מתמלא כעס ומרירות על האחרים, ומתיאש מסיכויי יכולתו לתקן ולשנות.

ב. השמח בחלקו
לא כן אדם, המייחס את מהלכי הגאולה לקב"ה. מצד אחד, הוא מלא שמחה על כך, שהקב"ה שם אותו בדור הזוכה לצאת מגלות לגאולה. את מה שביכולתו לתקן, הוא עושה בגבורה עצומה, מתוך אמונה, שזה מה שהקב"ה תובע ממנו לעשות. הוא חש עצמו כפועל חשוב בתוך מפעל גדול אשר מייצר דברים נפלאים, שנפלה בחלקו הזכות להיות שותף ליצירה נפלאה זו. הוא מנסה לעשות את חלקו בצורה הטובה ביותר. אם יש ביכולתו להיות מנהל מחלקה, הוא בודאי יעשה זאת בשמחה, אולם אף פעם לא יחוש עצמו כבעל הבית. אנו כולנו שלוחים של הקב"ה, מתמלאים שמחת חיים מהשליחות הזאת ומתאמצים לעשותה כפי יכולתנו.

ג. לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להִבטל ממנה
ביחס למה שהוא אינו יכול לתקן, הוא בוטח בה' שימצא שליחים נאמנים כמותו להמשך הגאולה. אנו ננקוט בידנו עצת חכמים: "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להבטל הימנה". אין אנו עסוקים בשאלה: מה יהיה, וגם לא בדברים שאין לנו בהם יכולת הכרעה והשפעה. אנו עסוקים באותו חלק שאנו יודעים לעשות כהלכה. היחס שלנו לאחרים אינו יחס של עליונות והתנשאות. יתכן שגם אחרים, בכוונותיהם ומעשיהם, פועלים עם הקב"ה, כל אחד עושה כפי הבנתו "ומינה ומיניה מתקלס עילאה".

בודאי, אם נראה מישהו המפריע בעליל למהלך הגאולה, על פי אמונתנו, ננסה למנוע בעדו. אולם כל זאת נעשה רק בגבולות שהתירנו הקב"ה בהם.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il