ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
וזה לשונו: "שעל ידי מצוה זאת של נדרים רואים ומבינים גודל עוצם כוח הדיבור וכו', כגון שאוסר עליו דבר המותר בפיו, אזי תיכף נאסר עליו הדבר המותר באיסור תורה. והוא פלאי, הלא באמת זה הדבר אין בו שום איסור בשורשו, ואף על פי כן, תיכף כשאומר בפיו שיאסר עליו הדבר אפילו בלא הזכרת ה', נאסר עליו תיכף באיסור חמור מן התורה".
אך על פי דברים אלו קשה להבין את המשנה בנדרים (ט, ט): "פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אומרים לו, אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך כך היא ויסתו של פלוני, מגרש את נשיו, ועל בנותיך יהיו אומרין בנות גרושות הן, מה ראתה אמן של אלו להתגרש, ואמר, אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר, הרי זה מותר".
המשנה מסבירה שהעיקרון על פיו מתירים לאדם את נדרו, הוא לברר האם היה רוצה בנדר למרות השלכותיו. כלומר, אם משום ידיעת תוצאות הנדר הוא לא היה רוצה לנדור, הרי שהחכם יכול להתיר בזה את נדרו.
ונשאלת השאלה, איך יכול אדם להחזיר את אשתו אליו לאחר שנדר שהיא אסורה לו, הרי זה נדר, ולמדנו שהנדר גורם שינוי מהותי בחיים. ועוד, מפליא הדבר איך נדר מתבטל כולו אם אומר האדם שלא ידע מראש על השלכותיו, לכאורה הנדר מצטייר כדבר קל ופשוט שאפשר לבטלו בהינף יד.
אלא, שכאן טמונה הבנה יסודית במהות הנדרים. עיקר עניין הנדרים הוא גילוי רצונו של האדם והבאתו מתוכו ופנימיותו לכדי ביטוי ממשי, זאת משמעותו של הנדר. לפיכך, פשוט הדבר שבלי רצון אמתי לא שייך לנדור, כל הנדר נובע מתוך הרצון.
וזהו החידוש שעל פיו נבין את המשנה בנדרים, הרצון שלי הוא הקובע, אם היה ידוע לי אז מה יהיו ההשלכות לנדר לא הייתי רוצה לנדור. אם בשעת הנדר היתה לי דרך לראות מה יהיה בעוד עשרים שנה, שהבנות שלי יגיעו לפרקן למצוא זיווג, ושעצם הנדר ירחיק מבנותיי את האפשרות להקים בית בישראל, הרי בוודאי שלא הייתי נודר. כי איזה אבא רוצה ברעת בנותיו.
למדים אנו ממשנה זו עצה גדולה וחשובה בעבודת ה'. האדם יכול על ידי כוח הרצון שלו לשנות את העבר. אם אחרי העבירה הוא מבין מה שגרם ופגם, יכול מתוך כך להיכנס לייאוש ולחשוב שהכול אבוד ואין אפשרות להתקדם הלאה, כי אין איך לתקן את מה שהיה. הרי כשעבר עבירה, יצר ח"ו במהות שלו מציאות של חטא, של טומאה ושל חילול ה', כמו שכתוב "וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" (יחזקאל לב, כז), כמו הנדר שקובע מציאות חדשה.
אך ממשנה זו התחדש לנו מה היא כוחה של התשובה ומה גדלה ונשגבה מעלת הרצון, שעל ידו יכולים לעקור את העבר, לשנות את המציאות, ולאפשר לאדם להרים את עצמו לעבודת ה'.
אדם בא לפני ריבונו של עולם, ואומר לו: "אבא, אם היית מראה לי בשעת החטא מה יהיו ההשלכות של החטא וכמה זה ירחיק אותי ממך, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא. אבא, אם הייתי יודע אז את מה שהווה עכשיו, כמה שאני רחוק ממך וכמה אני מרגיש רע עם עצמי והחטא טימא וטמטם אותי עד שאין לי חשק ללמוד ולהתפלל, ואני לא מצליח להבין את התורה ולהתרכז בה בעת הלימוד, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא, כי איזה אדם רוצה שיהיה לו רע וחשוך בחיים".
וכך האדם מרחיב את דבריו לפני ה' יתברך אב הרחמים: "אבא, יצר הרע שיקר לי, ו'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג, ע"א). אם הייתי יודע מה יהיו התוצאות ומה יהיה נעשה מהחטא, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה שום קשר עם החטא". וכמו שלמדנו במשנה שחז"ל התירו לו את הנדר, כך הקב"ה מתרצה לתשובתו של האדם ומשיב לו סלחתי, עוקר את החטא משורשו ונחשב לו כאילו לא חטא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
