ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בבית שני, כשמלכו יון, גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
ויש צורך להבין לשם מה מביא הרמב"ם תיאור זה, ומדגיש שהדבר אירע בימי בית שני? הרי הרמב"ם עוסק כאן בהלכות, ולא בתיאור היסטורי 2 .
וכן יש לשאול על דברי הרמב"ם בהלכות עבודת יום הכיפורים 3 :
בימי בית שני צץ המינות בישראל, ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו, שאינן מאמינין בתורה שבעל פה...
יסוד הדברים הוא, שחנוכה מהווה יום טוב של תורה שבעל פה.
הגמרא במסכת יומא 4 אומרת:
למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים; והא איכא חנוכה; ניתנה לכתוב קא אמרינן" וכו'.
למדנו מדברי הגמרא, שנס החנוכה אינו כלול בין הנסים שניתנו להיכתב. הגיע שלב שבו אין כותבים יותר את הנסים, וזאת מכיוון שנסתתמה הנבואה.
לשם כתיבת כתבי הקודש יש צורך בנבואה, ואם כי בזמן אנשי כנסת הגדולה היו עדיין נביאים כחגי זכריה ומלאכי, מכל מקום הם היו הנביאים האחרונים (כפי שאומרת הגמרא במסכת סוטה 5 ) ואצלם כבר נחלשה הנבואה, והיה צורך לשאול אותם האם הם מבינים את מראי עיניהם; ולאחר מכן בטלה הנבואה לגמרי, ושוב אי אפשר היה יותר לכתוב את הנסים בכתבי הקודש. בתקופת הבית הראשון היו נביאים, והיתה כתיבה של כתבי הקודש, ואילו בתקופת הבית השני בטלה הנבואה, ופסקה כתיבת כתבי הקודש, והתורה הפכה להיות תורה שבעל פה.
מאידך גיסא, בתקופה זו ביטלו אנשי כנסת הגדולה את יצר הרע של עבודה זרה, כפי שאומרת הגמרא במסכת יומא 6 שתוקפו של יצר הרע של עבודה זרה לפני כן היה גדול ביותר, וכפי שמביאה הגמרא במסכת סנהדרין 7 את דברי המלך מנשה, שאם רב אשי היה קיים בזמנו, הוא היה מגביה את שולי גלימתו ורץ אחרי העבודה זרה. ואנשי כנסת הגדולה ביטלו יצר זה, ויצרו מהפכה בעולם.
הגר"א 8 עומד על כך ששני השינויים הללו קשורים האחד לשני. במדרש סדר עולם נאמר: "עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש, מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים" וכו', וכותב על כך הגר"א בביאוריו: "עד כאן היו הנביאים - פירוש משהרגו את היצר הרע, בטלה הנבואה". בעולם הבחירה קיים איזון בין הכוחות הרוחניים, וממילא כשקטן הכח השלילי של העבודה זרה - קטן במקביל גם הכח החיובי של הנבואה. לכן אז החל גילויה של התורה שבעל פה, שחנוכה הוא החג הראשון שחל בתקופתה 9 .
ולפי זה ניתן יהיה להבין, שהרמב"ם מדגיש הן בהלכות עבודת יום הכיפורים והן בהלכות חנוכה, שהדבר נעשה בימי בית שני, ובזאת בשל הקשר של הלכות אלו לתורה שבעל פה.
בהלכות עבודת יום הכיפורים עוסק הרמב"ם במינות ובצדוקיות, הכופרות בתורה שבעל פה, והוא מדגיש שהן צצו דווקא בימי בית שני, מכיוון שאז החל זמנה של התורה שבעל פה. עד אז היו שכפרו בתורה, אך לא היו שחילקוה לשניים, ורק בשעת הופעת התורה שבעל פה קמו כתות אלו ברצון לחלק את התורה.
וכך הוא גם לגבי הלכות החנוכה. מלכות יוון, בניגוד לשאר שלוש המלכויות, נלחמה בעם ישראל על ידי שגזרה על התורה. כל שאר המלכויות נלחמו נגד גופו של עם ישראל, ואילו מלכות יוון נלחמה נגד רוחו של עם ישראל. היא נלחמה נגד התורה: "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך" (כלשון תפילת "על הניסים"). בכל שאר הגלויות הוגלה עם ישראל מארצו, ואילו בגלות יוון עם ישראל נשאר בארצו, ואף על פי כן הוא היה בגלות, מכיוון שעם ישראל בלא תורה שלמה איננו עם 10 , וכפי שכותב רס"ג 11 , ש"אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה" - בשתי תורותיה: תורה שבכתב ותורה שבעל פה - ומתוך נצחיותו של עם ישראל הוא מוכיח את נצחיות התורה. היוונים נלחמו בעם ישראל דרך מלחמתם בתורה, והם רצו להשכיח את התורה, שכן על ידי השכחת התורה שוב לא יהיה עם יהודי.
ולכן הרמב"ם מדגיש שהדבר אירע בימי בית שני, מכיוון שאז החלה התורה להופיע בשלמותה, התורה שבכתב עם התורה שבעל פה. אין זה עניין היסטורי שבתחילה היה בית ראשון ולאחר מכן בית שני, אלא עניין מהותי, שהגזרה נגזרה דווקא בבית השני, ואילו בבית הראשון לא היתה גזרה כזאת יכולה להיגזר. הכוחות החיוביים מופיעים בעולם יחד עם הכוחות השליליים, וכפי שביטול הנבואה בא יחד עם ביטול יצר הרע של העבודה זרה, כך הופעת התורה שבעל פה באה יחד עם הופעת המינות והצדוקיות. ואת זאת בא הרמב"ם להשמיע בדבריו אצלנו. הרמב"ם בא להשמיע שיחד עם התורה שבעל פה צצו גם מינות וצדוקיות, ואף ההתיוונות הייתה חלק מתופעה זו, ומתוך כך החלו אף היוונים ללחום בתורה שבעל פה. הרמב"ם בא להשמיע כי חנוכה הוא יסוד תורה שבעל פה.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 פרק ג, הלכה א.
^ 2 נראה לבאר את כוונת הרב, שאף שכדי להודות יש צורך לדעת על מה מודים, אין בכך הסבר מדוע פירט הרמב"ם את כל המאורעות, ודי שהיה כותב שמצוות חנוכה ניתקנה לזכר ההצלה מהיוונים - כשם שכתב לגבי פסח שנתקן זכר ליציאת מצרים, ולא תיאר בפירוט בהלכותיו את כל הגזירות שגזרו המצרים ואת כל תהליך ההצלה (הערת העורך).
^ 3 פרק א, הלכה ז.
^ 4 כט ע"א.
^ 5 סוטה מח ע"ב.
^ 6 סט ע"ב.
^ 7 קב ע"ב.
^ 8 בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב.
^ 9 וראה פרי צדיק לחנוכה, ס"ק ב, ד"ה ואז, וס"ק ז.
^ 10 ראה נר מצוה למהר"ל, דף סח ע"א.
^ 11 אמונות ודעות, מאמר ג, פרק ז.
^ 2 נראה לבאר את כוונת הרב, שאף שכדי להודות יש צורך לדעת על מה מודים, אין בכך הסבר מדוע פירט הרמב"ם את כל המאורעות, ודי שהיה כותב שמצוות חנוכה ניתקנה לזכר ההצלה מהיוונים - כשם שכתב לגבי פסח שנתקן זכר ליציאת מצרים, ולא תיאר בפירוט בהלכותיו את כל הגזירות שגזרו המצרים ואת כל תהליך ההצלה (הערת העורך).
^ 3 פרק א, הלכה ז.
^ 4 כט ע"א.
^ 5 סוטה מח ע"ב.
^ 6 סט ע"ב.
^ 7 קב ע"ב.
^ 8 בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב.
^ 9 וראה פרי צדיק לחנוכה, ס"ק ב, ד"ה ואז, וס"ק ז.
^ 10 ראה נר מצוה למהר"ל, דף סח ע"א.
^ 11 אמונות ודעות, מאמר ג, פרק ז.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













