ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בבית שני, כשמלכו יון, גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
ויש צורך להבין לשם מה מביא הרמב"ם תיאור זה, ומדגיש שהדבר אירע בימי בית שני? הרי הרמב"ם עוסק כאן בהלכות, ולא בתיאור היסטורי 2 .
וכן יש לשאול על דברי הרמב"ם בהלכות עבודת יום הכיפורים 3 :
בימי בית שני צץ המינות בישראל, ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו, שאינן מאמינין בתורה שבעל פה...
יסוד הדברים הוא, שחנוכה מהווה יום טוב של תורה שבעל פה.
הגמרא במסכת יומא 4 אומרת:
למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים; והא איכא חנוכה; ניתנה לכתוב קא אמרינן" וכו'.
למדנו מדברי הגמרא, שנס החנוכה אינו כלול בין הנסים שניתנו להיכתב. הגיע שלב שבו אין כותבים יותר את הנסים, וזאת מכיוון שנסתתמה הנבואה.
לשם כתיבת כתבי הקודש יש צורך בנבואה, ואם כי בזמן אנשי כנסת הגדולה היו עדיין נביאים כחגי זכריה ומלאכי, מכל מקום הם היו הנביאים האחרונים (כפי שאומרת הגמרא במסכת סוטה 5 ) ואצלם כבר נחלשה הנבואה, והיה צורך לשאול אותם האם הם מבינים את מראי עיניהם; ולאחר מכן בטלה הנבואה לגמרי, ושוב אי אפשר היה יותר לכתוב את הנסים בכתבי הקודש. בתקופת הבית הראשון היו נביאים, והיתה כתיבה של כתבי הקודש, ואילו בתקופת הבית השני בטלה הנבואה, ופסקה כתיבת כתבי הקודש, והתורה הפכה להיות תורה שבעל פה.
מאידך גיסא, בתקופה זו ביטלו אנשי כנסת הגדולה את יצר הרע של עבודה זרה, כפי שאומרת הגמרא במסכת יומא 6 שתוקפו של יצר הרע של עבודה זרה לפני כן היה גדול ביותר, וכפי שמביאה הגמרא במסכת סנהדרין 7 את דברי המלך מנשה, שאם רב אשי היה קיים בזמנו, הוא היה מגביה את שולי גלימתו ורץ אחרי העבודה זרה. ואנשי כנסת הגדולה ביטלו יצר זה, ויצרו מהפכה בעולם.
הגר"א 8 עומד על כך ששני השינויים הללו קשורים האחד לשני. במדרש סדר עולם נאמר: "עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש, מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים" וכו', וכותב על כך הגר"א בביאוריו: "עד כאן היו הנביאים - פירוש משהרגו את היצר הרע, בטלה הנבואה". בעולם הבחירה קיים איזון בין הכוחות הרוחניים, וממילא כשקטן הכח השלילי של העבודה זרה - קטן במקביל גם הכח החיובי של הנבואה. לכן אז החל גילויה של התורה שבעל פה, שחנוכה הוא החג הראשון שחל בתקופתה 9 .
ולפי זה ניתן יהיה להבין, שהרמב"ם מדגיש הן בהלכות עבודת יום הכיפורים והן בהלכות חנוכה, שהדבר נעשה בימי בית שני, ובזאת בשל הקשר של הלכות אלו לתורה שבעל פה.
בהלכות עבודת יום הכיפורים עוסק הרמב"ם במינות ובצדוקיות, הכופרות בתורה שבעל פה, והוא מדגיש שהן צצו דווקא בימי בית שני, מכיוון שאז החל זמנה של התורה שבעל פה. עד אז היו שכפרו בתורה, אך לא היו שחילקוה לשניים, ורק בשעת הופעת התורה שבעל פה קמו כתות אלו ברצון לחלק את התורה.
וכך הוא גם לגבי הלכות החנוכה. מלכות יוון, בניגוד לשאר שלוש המלכויות, נלחמה בעם ישראל על ידי שגזרה על התורה. כל שאר המלכויות נלחמו נגד גופו של עם ישראל, ואילו מלכות יוון נלחמה נגד רוחו של עם ישראל. היא נלחמה נגד התורה: "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך" (כלשון תפילת "על הניסים"). בכל שאר הגלויות הוגלה עם ישראל מארצו, ואילו בגלות יוון עם ישראל נשאר בארצו, ואף על פי כן הוא היה בגלות, מכיוון שעם ישראל בלא תורה שלמה איננו עם 10 , וכפי שכותב רס"ג 11 , ש"אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה" - בשתי תורותיה: תורה שבכתב ותורה שבעל פה - ומתוך נצחיותו של עם ישראל הוא מוכיח את נצחיות התורה. היוונים נלחמו בעם ישראל דרך מלחמתם בתורה, והם רצו להשכיח את התורה, שכן על ידי השכחת התורה שוב לא יהיה עם יהודי.
ולכן הרמב"ם מדגיש שהדבר אירע בימי בית שני, מכיוון שאז החלה התורה להופיע בשלמותה, התורה שבכתב עם התורה שבעל פה. אין זה עניין היסטורי שבתחילה היה בית ראשון ולאחר מכן בית שני, אלא עניין מהותי, שהגזרה נגזרה דווקא בבית השני, ואילו בבית הראשון לא היתה גזרה כזאת יכולה להיגזר. הכוחות החיוביים מופיעים בעולם יחד עם הכוחות השליליים, וכפי שביטול הנבואה בא יחד עם ביטול יצר הרע של העבודה זרה, כך הופעת התורה שבעל פה באה יחד עם הופעת המינות והצדוקיות. ואת זאת בא הרמב"ם להשמיע בדבריו אצלנו. הרמב"ם בא להשמיע שיחד עם התורה שבעל פה צצו גם מינות וצדוקיות, ואף ההתיוונות הייתה חלק מתופעה זו, ומתוך כך החלו אף היוונים ללחום בתורה שבעל פה. הרמב"ם בא להשמיע כי חנוכה הוא יסוד תורה שבעל פה.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 פרק ג, הלכה א.
^ 2 נראה לבאר את כוונת הרב, שאף שכדי להודות יש צורך לדעת על מה מודים, אין בכך הסבר מדוע פירט הרמב"ם את כל המאורעות, ודי שהיה כותב שמצוות חנוכה ניתקנה לזכר ההצלה מהיוונים - כשם שכתב לגבי פסח שנתקן זכר ליציאת מצרים, ולא תיאר בפירוט בהלכותיו את כל הגזירות שגזרו המצרים ואת כל תהליך ההצלה (הערת העורך).
^ 3 פרק א, הלכה ז.
^ 4 כט ע"א.
^ 5 סוטה מח ע"ב.
^ 6 סט ע"ב.
^ 7 קב ע"ב.
^ 8 בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב.
^ 9 וראה פרי צדיק לחנוכה, ס"ק ב, ד"ה ואז, וס"ק ז.
^ 10 ראה נר מצוה למהר"ל, דף סח ע"א.
^ 11 אמונות ודעות, מאמר ג, פרק ז.
^ 2 נראה לבאר את כוונת הרב, שאף שכדי להודות יש צורך לדעת על מה מודים, אין בכך הסבר מדוע פירט הרמב"ם את כל המאורעות, ודי שהיה כותב שמצוות חנוכה ניתקנה לזכר ההצלה מהיוונים - כשם שכתב לגבי פסח שנתקן זכר ליציאת מצרים, ולא תיאר בפירוט בהלכותיו את כל הגזירות שגזרו המצרים ואת כל תהליך ההצלה (הערת העורך).
^ 3 פרק א, הלכה ז.
^ 4 כט ע"א.
^ 5 סוטה מח ע"ב.
^ 6 סט ע"ב.
^ 7 קב ע"ב.
^ 8 בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב.
^ 9 וראה פרי צדיק לחנוכה, ס"ק ב, ד"ה ואז, וס"ק ז.
^ 10 ראה נר מצוה למהר"ל, דף סח ע"א.
^ 11 אמונות ודעות, מאמר ג, פרק ז.
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
ארבע כוסות ושלוש מצות
לבדוק את החמץ שבלב
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
