ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. בראשית רבה נח ל' ג' –א"ר אבהו בכל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, כאן שנאמר אלה פסל את הראשונים, דור המבול. במדבר לב' - ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן.. ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם ד'. כה עשו אבתיכם.. ויחר אף ד' בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה..
ג. בראשית יג' -וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי. אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם ד'. בראשית רבה לך לך מ' ו' - ר' פנחס בשם רבי הושעיא רבה אמר, אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך לפני בניך.. באברהם כתיב וילך למסעיו, ובישראל כתיב אלה מסעי בני ישראל. ערכין טז: - אמר רב יהודה אמר רב, מנין שלא ישנה אדם באכסניא שלו מן התורה, שנאמר עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה. רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא, וילך למסעיו.. איכא בינייהו אכסנאי דאקראי. רש"י - למסעיו - בדרך שהיה רגיל לחנות ממסע למסע שלא שינה בית מלוניו. דאקראי - כגון אכסנאי שבדרך שלן שם במקרה בעלמא ששקעה לו שם חמה למאן דאמר מאהלו לא חשיב אלא אכסניא קבועה ומאן דאמר ממסעיו חשיב אפילו דאקראי. בראשית רבה לך לך מא' ג' - וילך למסעיו, במסעות שהלך בהן חזר.
ד. מ"א סי' תכח' –בספר צרור המור, מ"ב מסעות.. אין להפסיק בהם שהם כנגד שם מ"ב. שיחות הרצי"ה שמות 399 – אלו הם מ"ב מסעות בדרך התגלות האלוקות לעולם באמצעות תולדות ישראל..
ה. שמואל א' ז' - ותהי יד ד' בפלשתים כל ימי שמואל.. ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל.. וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו. והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה. ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לד'. תהלים כג' - ..ינחני במעגלי צדק למען שמו. מוסר אביך א' ח' - ועל דבר שהוא למעלה ממדרגתו בעצם ועם זה הוא יפה וטוב לו ודאי שראוי הוא לשמח, כמו שישמח בבא אליו דבר טוב מחודש, שכיון שלא הי' לו זה הטוב הרי מעלתו לא הגיעה לזה, וכיון שנתחדש לו הטוב שלמעלה ממדרגתו הוא שמח, אך אחר שכבר זכה אל הטוב ההוא כבר מדרגתו עלתה לזה הטוב ואין כאן מקום שמחה. א"כ כאשר יהי' לנו דבר שתמיד הוא למעלה ממדרגתנו והוא טוב לנו אז ראויה לה השמחה התמידית עם כל יושנה, וזהו ענין "בכל יום יהיו בעיניך חדשים", אך מצד שהשמחה תורגש גם בחומר הטביע הבורא ית' שיתחדשו ידיעות חדשות, ויהי' דרך השמחה ככל ענין שמחה חמרית ג"כ. יו"ד רפט' - ויקבענה במקומה ויברך, אקב"ו לקבוע מזוזה.
ו. אורות התשובה ה' ה' - העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת ולהתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החרות של התשובה להאיר בעוצם חילה כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמתי שהוא החפש הא-להי שאין עמו שום עבדות.
ז. מלאכי ג' - היקבע אדם א-להים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה. רש"י - רבותינו דרשו לשון גזילה ולשון ארמי הוא. המעשר והתרומה שאתם גוזלים מן הכהנים ומן הלוים היא גזילתי. משלי כב' - ..וקבע את קבעיהם נפש. רש"י - ויגזול את הנפש.. ובלשון ארמי קביעה גזילה.. ברכות כט: - רבי אליעזר אומר, העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים. מאי קבע. אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא, כל שתפלתו דומה עליו כמשוי. ורבנן אמרי, כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו, כל שאינו יכול לחדש בה דבר.
ח. שופטים ה' -עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר.. רש"י - ורבותינו אמרו מפני שנתהללה ואמרה עד שקמתי דבורה נסתלקה הימנה רוח הקודש. ישעיהו נא'-נב' - התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד ד' את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית.. עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא. התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון. רש"י - קבעת אלו השמרים הקבועים בתחתית הכלי, ומצית יורה עליו, כמה שנאמר שמריה ימצו (תהלים עה'). התרעלה הוא משקה המטמטם ומתיש כח האדם כאסור וקשור ומעוטף.. כמו.. והשרות והרעלות (ישעיהו ג' יט') שהוא לשון עיטוף..
ט. משלי יח' - מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה. ראש מילין אות נ'ון - ..מתגלה תוכן הדגי. הנו"ן, התגלות החיים המרובבים..ראש מילין אות ק'וף - הקוף מחקה הוא את האדם.. החיקוי הטוב.. מכון המנהגים הטובים והקבלות היקרות.. הקופיות הרעה היא ההריסה של החיקוי, שאינה לפי התוכן, הענין, והכונה היוצרת, החמושה בעדי הצדק המוחלט.
י. אוה"ק א' - הגיון הקודש - מעלות הנבואה צח' -עולם הרעיונות מתחלק הוא לשתי מערכות, בכלל, לרעיונות מתנודדים, משתנים ומתנועעים בתנועה תדירה, ולרעיונות קבועים, עומדים בצביונם בלא שינוי ותמורה. שתי הספירות, של הנצח ושל ההוד, מתגלות בשניהם יחד. הנצח בתעצומתו הוא היסוד הקבוע, וההוד ביפעתו הוא היסוד המתנודד ומשתנה. אין ציור לתפוס אחת מהמערכות בלא צירוף השניה לה. אין הנצח מתגלה בעזוזו כי אם כשההוד מאציל עליו מיפעת הודו, ואין ההוד מלבבנו בהדרו כי אם כשעז הנצח ממולא בתוכן פנימיותו. והם הם הצנורות של נבואת האמת, והשבילים, המביאים את שפעת זיו האמת להחיות את כל היקום.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהי אמונה?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הדלקה וכיבוי ביום טוב
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
