ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה".
הנבואה הראשונה של ישעיהו (ששת הפרקים הראשונים) נאמרה בזמן רעידת אדמה וצרעת עוזיהו - המאורעות הטראומתיים.
הנבואה השנייה (מופיעה בפרק ז' של ספר ישעיהו) נאמרה בשנת ארבע לאחז (סדר עולם רבה פרק כב), בדיוק עשרים שנה מאוחר יותר.
מה קרה בינתיים? כדי לענות על כך, נעיין בביטוי נוסף המופיע בהפטרה. "וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי" (ישעיהו א' ה). הביטוי "נִדְמֵיתִי" הינו ביטוי יחידאי ועל כן רבו פירושיו.
יונתן תרגם: "וי לי ארי חבית ארי גבר חייב לאוכחא אנא" (אוי לי כי חטאתי שהרי אני איש חייב תוכחה) משמע, המתרגם סובר כי יש לפרש את הביטוי מלשון חובה=חטא. קצת קשה להסביר לשיטתו, מאיזה שורש לשוני בנויה המילה? צריך לומר שפירש כדרכו בקודש לפי ההקשר ואין זה תרגום מילולי. זו אולי הסיבה שרש"י איננו מביא את פירושו של התרגום כאן.
רש"י פירש: "הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה". רש"י מחזק את פירושו בשתי דוגמאות, מהעניין ומהלשון: א. ישעיהו חשש שנתחייב מיתה בגלל מה שראה, וזה כעין חששו של מנוח לאחר ראיית המלאך עולה בלהב המזבח: "מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ" (שופטים י"ג כב). ב. החיזוק הלשוני הוא מלשונו של צפניה (א' יא): "הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל נְטִילֵי כָסֶף". ההקבלה בין "נדמה" ל"נכרת" היא ראיה לפירושו.
רד"ק צועד בעקבות רש"י מבחינת המשמעות, אבל מסביר שהביטוי מתפרש על פי תחילתו, נד"ם שמשמעותו ניכרת. וכפי שהוא מופיע בדברי הנביא הושע (י טו): "כָּכָה עָשָׂה לָכֶם בֵּית אֵל מִפְּנֵי רָעַת רָעַתְכֶם בַּשַּׁחַר נִדְמֹה נִדְמָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".
הדרשן בפסיקתא, לעומת זאת, מפרש שהביטוי "נדמיתי" יסודו בשורש דמ"ם. ישעיהו שתק ולא היה מסוגל לפתוח את פיו. על פי הפסיקתא ישעיהו הצטער על ששתק ולא הצטרף אל השרפים בקילוסם. וזה לשון המדרש (פסיקתא רבתי [איש שלום] פיסקא לג): "דברים שלא היה אפשר לראות ולחיות ראיתי ולא מתי, ולא היה לי לשתף קילוסי עם קילוסן של מלאכי השרת?! שאילולי שיתפתי קילוסי עם קילוסם שלהם הייתי חי וקיים לעולם כמותם, היאך היה לי שדממתי, אוי לי כי נדמתי". לפי פירוש זה דברים אלה גרמו לכך שהנביא נכשל בהמשך דבריו כמבואר לקמן.
הפרוש "נִדְמֵיתִי" מלשון שתיקה, אומץ גם בידי ר"י קרא, אביו של הרד"ק ור"א מבלגנצי, ופותח בפנינו אפשרות חדשה של הבנת הדברים. ייתכן וישעיהו אינו מסוגל לדבר במשך תקופה ארוכה, בעקבות התדהמה שאחזה בו, לאחר ראיית אותו מראה נשגב של "מעשה מרכבה". תופעה מעין זו אנו מוצאים גם בספר יחזקאל. מיד אחרי נבואת ההקדשה, הקב"ה מודיע ליחזקאל (ג כו): "וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ".
אין כמעט מנוס אלא לומר שישעיהו שתק בכל תקופה זו. שתיקה זו היא תוצאה ישירה של ראיית המראה הנשגב. אם דברינו נכונים, תוסבר עתה גם שתיקתו של עמוס מיד לאחר שגם הוא ראה את "מעשה מרכבה". עמוס מתחיל להתנבא "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ" (א' א). כמעט כל נבואתו סובבת סביב הרעש ותוצאותיו. הרעש בספר עמוס מתואר כמעט באותם ביטויים המופיעים בספר ישעיהו, וגם עמוס מכריז בפתח נבואתו האחרונה: "רָאִיתִי אֶת אֲדֹ-נָי" (ט' א). מחזה זה חותם את ספרו ואולי גם את נבואתו, כתוצאה של שתיקה ודממה שבאו בעקבות התדהמה הרוחנית.
גם מיכיהו הכריז: "רָאִיתִי אֶת ד'" (מל"א כ"ב יט), וזו נבואתו האחרונה המופיעה במקרא. ייתכן וגם כאן אנו נפגשים באותה תופעה.
אם כך, נוכל לסכם כי לעתים שתיקתם של הנביאים היא תוצאה של רוממות המחזה הנבואי אותו קיבלו - 'יפה שתיקה לחכמים ולעתים גם לנביאים'.
הבה נתפלל כי נוכל כולנו ללמוד ולהפנים כי "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר" (קהלת ג' ז).
(הרחבה בנושא ניתן למצא בספרי צפנת ישעיהו, מעוזיה עד אחז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
