ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

איך מתכוננים ל"אחור"?

לחץ להקדשת שיעור זה
"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹ-הִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ" (דברים ד' לב).
כך קורא משה רבנו בפרשתנו לעם ישראל:
מי הם הימים הראשונים? הראשונים לא ביארו לנו. רש"י מעיר הערה, כי כמובן שאין שואלים את הימים אלא שואלים על הימים.
כדי להבין את הפסוק נברר מה פשר הביטוי לְפָנִים ומה פשר הביטוי לאחור בלשון הכתוב.
לְפָנִים פירושו בכל מקום בעבר. נביא כמה דוגמאות:
א. "הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים" (דברים ב' י). כלומר, בעבר ישבו האימים = הענקים, באזור זה (בארץ מואב).
ב. "כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה" (יהושע י"א י). כלומר, בעבר, לפני שיהושע כבש את העיר חצור, עיר זו הייתה העיר המרכזית והחשובה ביותר באזור.
ג. "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה" (שמואל א ט' ט). כלומר, כינויו של הנביא בעבר היה הרואה.
ד. "וַיָּבֹאוּ אֵלָיו כָּל אֶחָיו וְכָל אַחְיוֹתָיו וְכָל יֹדְעָיו לְפָנִים וַיֹּאכְלוּ עִמּוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיָּנֻדוּ לוֹ וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבִיא יְקֹוָק עָלָיו..." (איוב מ"ב יא). כלומר, כל בני משפחתו ורעיו של איוב מן העבר, באו לבקרו ולנחמו.

לאחור פירושו בעתיד, נביא כמה דוגמאות:
א. "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו (בעבר) וְאַחֲרָיו (בעתיד) לִשְׁמֹעַ יְקֹוָק בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְקֹוָק נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (יהושע פרק י' יד).
ב. "וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד: מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר" (איוב כ"א לב-לג). כלומר, האדם למרות שסופו לעפר מקדיש את חייו לצבירת רכוש. הכתוב ממשיך באירוניה וטוען כי האדם סופו שימתקו לו רגבי אדמת קברו, כך היה בעבר וכך יהיה בעתיד.
ג. "וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו" (קהלת ג' כב). שלמה המלך קורא לכל אדם לשמוח בחלקו, שהרי איש איננו יודע מה צופן לו העתיד.
ד. "כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת ו' יב). בפסוק זה שלמה המלך קובע באירוניה כי החיים בעולם הזה הם הבל והם כצל עובר, איש איננו יודע מה יהיה בעתיד.

המסקנה המתבקשת היא כי הדרך הנכונה לצפות פני עתיד היא באמצעות ההסתכלות לאחור. רק אם נלמד מניסיונם של אבותינו, נפנים את דרכם וננסה לצעוד בעקבותיהם, נוכל לתכנן טוב את עתידנו למרות שהוא לוט בערפל. הניסיון לצעוד ולהביט קדימה, מתוך הנחת יסוד שהחדש עדיף על הישן, דומה לניסיון להתקדם בעיניים קשורות, שהרי לעולם לא ידע האדם מה שיהיה לאחריו.

דווקא בדור של קדמה טכנולוגית, שיכולה להביא גם ברכה גדולה, הדרך הנכונה להתקדם באמת, תוך ניצול החידושים המדעיים, היא מתוך התבוננות לאחור - אל העבר, ואז גם ה"אחור" - העתיד יהיה הרבה יותר בטוח.
(עוד על נושא זה ניתן ללמוד בספרי צפנת ישעיהו מעוזיה ועד אחז בביאור פרק ט' פסוק יא עמוד 272 ואילך ובהערות שם).
עוד בנושא פרשת שבוע

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il