ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
כך קורא משה רבנו בפרשתנו לעם ישראל:
מי הם הימים הראשונים? הראשונים לא ביארו לנו. רש"י מעיר הערה, כי כמובן שאין שואלים את הימים אלא שואלים על הימים.
כדי להבין את הפסוק נברר מה פשר הביטוי לְפָנִים ומה פשר הביטוי לאחור בלשון הכתוב.
לְפָנִים פירושו בכל מקום בעבר. נביא כמה דוגמאות:
א. "הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים" (דברים ב' י). כלומר, בעבר ישבו האימים = הענקים, באזור זה (בארץ מואב).
ב. "כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה" (יהושע י"א י). כלומר, בעבר, לפני שיהושע כבש את העיר חצור, עיר זו הייתה העיר המרכזית והחשובה ביותר באזור.
ג. "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה" (שמואל א ט' ט). כלומר, כינויו של הנביא בעבר היה הרואה.
ד. "וַיָּבֹאוּ אֵלָיו כָּל אֶחָיו וְכָל אַחְיוֹתָיו וְכָל יֹדְעָיו לְפָנִים וַיֹּאכְלוּ עִמּוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיָּנֻדוּ לוֹ וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבִיא יְקֹוָק עָלָיו..." (איוב מ"ב יא). כלומר, כל בני משפחתו ורעיו של איוב מן העבר, באו לבקרו ולנחמו.
לאחור פירושו בעתיד, נביא כמה דוגמאות:
א. "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו (בעבר) וְאַחֲרָיו (בעתיד) לִשְׁמֹעַ יְקֹוָק בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְקֹוָק נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (יהושע פרק י' יד).
ב. "וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד: מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר" (איוב כ"א לב-לג). כלומר, האדם למרות שסופו לעפר מקדיש את חייו לצבירת רכוש. הכתוב ממשיך באירוניה וטוען כי האדם סופו שימתקו לו רגבי אדמת קברו, כך היה בעבר וכך יהיה בעתיד.
ג. "וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו" (קהלת ג' כב). שלמה המלך קורא לכל אדם לשמוח בחלקו, שהרי איש איננו יודע מה צופן לו העתיד.
ד. "כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת ו' יב). בפסוק זה שלמה המלך קובע באירוניה כי החיים בעולם הזה הם הבל והם כצל עובר, איש איננו יודע מה יהיה בעתיד.
המסקנה המתבקשת היא כי הדרך הנכונה לצפות פני עתיד היא באמצעות ההסתכלות לאחור. רק אם נלמד מניסיונם של אבותינו, נפנים את דרכם וננסה לצעוד בעקבותיהם, נוכל לתכנן טוב את עתידנו למרות שהוא לוט בערפל. הניסיון לצעוד ולהביט קדימה, מתוך הנחת יסוד שהחדש עדיף על הישן, דומה לניסיון להתקדם בעיניים קשורות, שהרי לעולם לא ידע האדם מה שיהיה לאחריו.
דווקא בדור של קדמה טכנולוגית, שיכולה להביא גם ברכה גדולה, הדרך הנכונה להתקדם באמת, תוך ניצול החידושים המדעיים, היא מתוך התבוננות לאחור - אל העבר, ואז גם ה"אחור" - העתיד יהיה הרבה יותר בטוח.
(עוד על נושא זה ניתן ללמוד בספרי צפנת ישעיהו מעוזיה ועד אחז בביאור פרק ט' פסוק יא עמוד 272 ואילך ובהערות שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
