ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

מחויבות לחתימה

לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה:התובעים קנו דירה מהנתבעים. הדירה עדיין לא הייתה רשומה בטאבו, אלא הרישום היה אצל החברה משכנת. כדי להשלים את העברת הבעלות, הנתבעים נדרשו לחתום על מסמך שמאשר לחברה המשכנת להעביר את הזכויות על שם הקונים. מסמך זה מכיל ויתור על תביעות לגבי הדירה. הנתבעים הם לא הסכימו לחתום על האישור להעברת הדירה ע"ש התובעים כיון שסירבו להתחייב לוויתור על תביעות שיש להם נגד החברה המשכנת.
הלכה פסוקה
הרה"ג דוב ליאור
1 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
2 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
לטענת התובעים, הנתבעים לא אמרו ולו פעם אחת מהן התביעות נגד החברה המשכנת שבכוונתם לתבוע ושעליהן הם אינם מוכנים לוותר. בנוסף, כל הזכויות בדירה הועברו לקונים, ולכן הנתבעים אינם מפסידים זכויות כלשהן מחתימה על הסכם הוויתור. התובעים ביקשו שהנתבעים ישלמו פיצוי על כל יום בו הנתבעים לא חותמים על מכתב העברת הזכויות.
הנתבעים טענו שהם כבר הגישו תביעה נגד החברה המשכנת בבית המשפט, ושאף התובעים ידעו על כך.

פסק הדין:על הנתבעים לחתום על טופס הויתור. בנוסף חוייבו הנתבעים לשלם 13,700 ₪ הוצאות משפט, משום שהתנהלו באופן בלתי סביר לאורך ההליך המשפטי.

נימוקים בקצרה:
1. מי הבעלים על הדירה
הדירה רשומה בחברה משכנת, ולא בטאבו. לפי החוק, לתובעים יש זכויות חוזיות על הדירה, אך היא לא שייכת להם. מדברי הגרש"ז אויערבך (מעדני ארץ שביעית יח, ב) שהתייחס לדין דירה הרשומה בחברה משכנת, עולה שאם החברה המשכנת הסכימה למגורי הקונים, והרישום בלבד חסר, הרי שהבעלות עברה לקונים (עיין במאמרו של הרב אישון בתחומין לו עמ' 381 לגבי המעמד ההלכתי של זכויות כאלו).

2. תוקף התחייבות הנתבעים לחתום על כל מסמך שיידרש
הנתבעים התחייבו בחוזה המכר לחתום על כל מסמך שיידרש, ומסמך העברת הזכויות הוא מסמך הנדרש לצורך הרישום. התחייבות להעביר רישום על שם הקונים תקפה על פי ההלכה, בדומה למה שכתב השו"ע (חו"מ רמג, ט) שאם המוכר התחייב לכתוב לקונה שטר מכר – המוכר אינו יכול לחזור בו. הרב שמעון שקופ (גיטין, ח) הסביר שהתחייבות כזו אינה "קניין דברים", משום שהזכות לקבל שטר על הנכס היא חלק ממכירתו. בנוסף, גם אם מדובר בקניין דברים, יש פוסקים הסוברים שניתן להתחייב ממנהג המדינה לעשות דבר כזה (פד"ר י, עמ' 182 והלאה, בניגוד לפד"ר יד פס"ד 334, 343-345). כמו כן יש לחייב את המוכרים לחתום מדין השבת אבידה, שלדעת פוסקים מסוימים, היא הופכת לחובה (פד"ר יד עמ' 289 ומאמרו של הרב יגל וחי בהם א' עמ' 35-36).
לכן מסקנת בית הדין היא שהתחייבות הנתבעים לחתום על מסמך העברת הזכויות שרירה וקיימת.

דיינים:הרב יוסף כרמל, הרב דניאל מן, הרב עדו רכניץ
עוד בנושא הלכה פסוקה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il