ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"הממשלה משועבדת אל העם" - מכללי היסוד של משטר דמוקראטי, וכהצהרת הנאמנות של השרים בכניסתם לתפקידם.
"פטפוטי שרים" - בענין הצורך לוותר על חלקים מארץ ישראל.
"בעל הגוֹיָה" - הכוונה לשר החוץ של אמריקה, ד"ר הנרי קיסינג'ר שנשא אשה נכריה כשנתיים לפני כן. (מכונה כך ואחרת ע"י רבנו: לקמן יא, טו, יט, כד, כו, כט, חלק ממשלת-מיעוט, ח.) קיסינג'ר פעל, כמוזכר, להשגת שביתת נשק והפרדת הכחות בסיני ובגולן, והפעיל את מלוא משקלו לויתורים נוספים מצד ישראל. ועיין בספר "במערכה הציבורית", עמ' קו, קיב.
"הממשלה הכושלת" - ממשלת המעבר של גולדה לאחר שהתפטרה (יט בניסן - יג בסיון ה'תשל"ד).
י
כרוז זה הוציא רבנו כחודש וחצי לאחר שנכנס יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה.
"תחום מושב": כמו שהיה בימי שלטון הצארים האחרונים, שטח אליו הוצמדה האוכלוסיה היהודית, ללא זכות להתישב בחלקי רוסיה האחרים. (על ביטוי זה חוזר גם לקמן, קריאות: כג, כח, לט.) רבנו כתב כרוז זה אחרי נסיון ההתנחלות הראשון בשומרון, בו השתתף בעצמו, וכן אריאל שרון וגאולה כהן, בט"ו בסיון ה'תשל"ד. לכן כותב: "ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וכו'". ועיין "הקץ הדוחק", מאת יוסף ברמסון, עמודים 205-207. וכן "במערכה הציבורית", עמ' קו-קז, ובספר "אחים יקרים" מאת חגי סגל, עמ' 28-30, ובספר "גוש-אמונים" מאת גרשון שפט, עמוד 64 ואילך.
יא
בו' באב ה'תשל"ד הגיעו מאות צעירים לתחנת רכבת עזובה במרכז השומרון, לסבסטיה, בנסיון להתנחל שם. אך במהרה פונו משם, ועל רקע זה, הכרוז של רבנו.
יב
תגובתו של רבנו לרעיון של הכרעה דמוקרטית כביכול, באמצעות משאל עם. אף ששיטה זו מקובלת בכמה מדינות, כמו בשוויץ, התנגד לה רבנו בכל תוקף. (ראה גם לקמן כרוזים יד, ל, לד, מב.) ועיין בענין משאל עם בקובץ "התורה והמדינה", חלק ו, עמ' רפט-רצב, מאמרו של הרב א. ולדינברג, מובא (באופן חלקי) גם בחוברת "תורה ודמוקרטיה" מאת הרב יוסף ברמסון, עמ' 23.
יד
רבים התלבטו בשאלת השואל הזה: מה עדיף על מה, להתמסר לחינוך, או להתנחלות? תשובת רבנו ברורה, מצות השעה הזאת: התנחלות, שהיא עדיפה על כל מצות חינוך.
טו
גם אחרי הצטרפות המפד"ל לממשלת רבין, ביד במרחשון ה'תשל"ה, המשיך רבנו לתקוף את הממשלה, בעיקר בנימוק של הפקרת ארץ-ישראל לידי אויביה.
טז
"חומת-פלדותינו". רבנו ראה בהתנגדות של הצעירים, בעלי הרצון העז ומסירות-הנפש על זכותינו על הארץ, כעין חומת פלדה, שלא ניתן להזיזה, וכן בכרוז הקודם.
"הפוסעים על ראשי עם קודש" - ביטוי זה ע"פ יבמות קה:, כשהכוונה לאלו המזלזלים בעם בצורה קשה.
"לא תתן להם לנכרים חניה בקרקע". ע"פ הפסוק "לא תחנם", דברים ז ; ב, כאחד הביאורים בגמרא, עבודה זרה דף כ., וכפסק הרמב"ם, הל' עבודה זרה י ; ד.
יז
סעיף ב. "ולא גרשנו אותם". ראה לעיל רקע לכרוז ב, סעיף ב. בתשובת רבנו הדים לויכוח הציבורי העוסק בצדדים מוסריים - כגון גירוש בכח, וכן בחינות הלכתיות של ההתנחלות בארצנו, כמו בסעיף ה, "הנאת עצמם", ועיין בנידון, לעיל רקע לכרוז ה.
יט
מוטה גור כרמטכ"ל, הביע את דעתו שאין לסגת מהחלקים שכבשנו במלחמת ששת הימים. חשיבות הבעת דעתו זאת, למרות נכונות בממשלה לוויתורים לקיסינג'ר ולערבים, כי אין לסגת ושיש לשמור על שלמות הארץ, זיכתה אותו להערכת רבנו ("להלכות ציבור" כרוז ס). זאת בנוסף לעברו הצבאי המרשים, כשנקודת השיא היתה בכיבוש הר הבית, כשהוא, כמפקד חטיבת הצנחנים כבש את העיר העתיקה, במלחמת ששת הימים. חודשיים לאחר מכתב החיזוק, כתב לו רבנו גם מכתב זה.
כ
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה", הוספות לחוברת מס' 25.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
