ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

רקע והערות לכרוזים והקריאות של רבנו – חלק ד' ;">

דף הבית ספריה ארץ ישראל ומדינת ישראל ארץ הצבי Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


רקע והערות לכרוזים והקריאות של רבנו – חלק ד'

המאבק על שלמות ארצנו – חלק ג'



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

כג
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה", פ' תצא, סדרה שניה, סע' 16.
"אפילו על שרוך נעל". סנהדרים עד.-:, רמב"ם הל' יסודי התורה ה ; א-ג.
"מחוייבים במסירות נפש". ראה לעיל כרוז ה, להלן כג1, לד1, ועוד. וכן ראה "שיחות הרב צבי יהודה", בשלח ה'תשל"ד, סדרה שניה, סעיף 10.
"איזה שר שהוא התבטא ואמר שלא אכפת לו". ראה לעיל רקע לשיחת ליל יום העצמאות ה'תשל"ד, קריאה ו.

כג1
מובא ב"קורות רבנו" בתוך קובץ "עיטורי כהנים" מס' 105, מתוך סרט הקלטה, בעריכת הרב שלמה אבינר.

כד-כה
שני הכרוזים מתיחסים למפגינים, על ידי חסימת צירים, כמו בצומת בכניסה לירושלים, נגד וויתורים בסיני, במעברים האסטרטגיים, ומעיר הנפט אבו רודס, כדרישת קיסינג'ר. תקיפות המשטרה, והעברת מפגינים למעצר, הזכירו לרבנו את ימי המנדט הבריטי, כאשר התנהגו האנגלים בגסות כלפי הישוב היהודי, ובגדו בכך בשליחות ההיסתורית לסייע להקמת הבית הלאומי.

כו
בהתאם למטרת "גוש אמונים" ליזום הקמת גרעינים רבים להתנחלות, ובהמשך לנסיון של קיץ ה'תשל"ד בסבסטיה, ובמבצע הקפות במוצאי שמחת-תורה ה'תשל"ה, יצא גרעין "אלון מורה" בחנוכה ה'תשל"ו, פעם נוספת לסבסטיה, והפעם בתמיכת מאות צעירים נוספים. בין ראשי הגרעין היו הרב מנחם פליקס, הרב יוסי ארציאל, ובני קצובר. בסוף הושגה פשרה עם שר הבטחון שמעון פרס: השתכנות זמנית במחנה הצבאי "קדום", כעשרה ק"מ ממערב לשכם, היום - סמוך לישוב קדומים. עוד על סבסטיה, בספר אחים יקרים מאת חגי סגל, עמ' 32-33. ובספר "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, ובספרו של מאיר הר-נוי "המתנחלים", עמ' 43-51.

"העוכר והמשומד", הוא שוב, הנרי קיסינג'ר (ראה לעיל רקע ז-ח), שהמשיך ללחוץ על הממשלה לוותר על עמדותיה.

כח
"תחום מושב" - ראה לעיל רקע לכרוז י.

כט
"למשומדים" - שוב הכוונה לקיסינג'ר.

ל
"משאל עם". הרעיון של "משאל עם" חזר שוב לכותרות, (ראה רקע לעיל כרוז יב), במיוחד לאחר ששגריר ארה"ב באו"ם הצהיר כי ההתנחלות היא "בלתי חוקית", וגם "מכשול לשלום", הצהרות שאימצו את עמדותיהם של אנשי השמאל אצלנו. ראה "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, עמ' 273.

לא

"להם לגויים... לנו היא המקום..." - תגובה כלפי מי שאמר שירושלים מקודשת לשלוש דתות.
"אבני לבבות" - ראה "לנתיבות-ישראל" חלק ראשון, "מאחר כותלנו". וראה עוד "שיחות הרב צבי יהודה" עקב, סדרה שניה, הפטרה (ה'תשל"ד) סעיף 2.

לב
"כל כפייה, איזו שהיא..." - ראה לעיל כרוז א סעיף ג.

לג
נדפס גם בלנתיבות-ישראל חלק ב, עמ' קיח, ושם מכתב נוסף.
למרות שמבחינה הלכתית יש להימנע מלעלות על הר הבית, אין בהוראה זאת לגרוע מזכותנו על מקום המקדש. מוטה גור היה, כמוזכר, מח"ט הצנחנים שכבשו את המקום. הרב גורן זצ"ל הגיע לכותל זמן קצר לאחר שיחרורו, ותקע שם בשופרו, והנחה את סדר התפילה במקום.
בענין תוקף בעלותנו על הר הבית, נהג רבנו לומר: אנחנו יכולים אבל לא רוצים (יכולים מבחינה צבאית, לא רוצים מחשש טומאה).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il