ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה", פ' תצא, סדרה שניה, סע' 16.
"אפילו על שרוך נעל". סנהדרים עד.-:, רמב"ם הל' יסודי התורה ה ; א-ג.
"מחוייבים במסירות נפש". ראה לעיל כרוז ה, להלן כג1, לד1, ועוד. וכן ראה "שיחות הרב צבי יהודה", בשלח ה'תשל"ד, סדרה שניה, סעיף 10.
"איזה שר שהוא התבטא ואמר שלא אכפת לו". ראה לעיל רקע לשיחת ליל יום העצמאות ה'תשל"ד, קריאה ו.
כג1
מובא ב"קורות רבנו" בתוך קובץ "עיטורי כהנים" מס' 105, מתוך סרט הקלטה, בעריכת הרב שלמה אבינר.
כד-כה
שני הכרוזים מתיחסים למפגינים, על ידי חסימת צירים, כמו בצומת בכניסה לירושלים, נגד וויתורים בסיני, במעברים האסטרטגיים, ומעיר הנפט אבו רודס, כדרישת קיסינג'ר. תקיפות המשטרה, והעברת מפגינים למעצר, הזכירו לרבנו את ימי המנדט הבריטי, כאשר התנהגו האנגלים בגסות כלפי הישוב היהודי, ובגדו בכך בשליחות ההיסתורית לסייע להקמת הבית הלאומי.
כו
בהתאם למטרת "גוש אמונים" ליזום הקמת גרעינים רבים להתנחלות, ובהמשך לנסיון של קיץ ה'תשל"ד בסבסטיה, ובמבצע הקפות במוצאי שמחת-תורה ה'תשל"ה, יצא גרעין "אלון מורה" בחנוכה ה'תשל"ו, פעם נוספת לסבסטיה, והפעם בתמיכת מאות צעירים נוספים. בין ראשי הגרעין היו הרב מנחם פליקס, הרב יוסי ארציאל, ובני קצובר. בסוף הושגה פשרה עם שר הבטחון שמעון פרס: השתכנות זמנית במחנה הצבאי "קדום", כעשרה ק"מ ממערב לשכם, היום - סמוך לישוב קדומים. עוד על סבסטיה, בספר אחים יקרים מאת חגי סגל, עמ' 32-33. ובספר "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, ובספרו של מאיר הר-נוי "המתנחלים", עמ' 43-51.
"העוכר והמשומד", הוא שוב, הנרי קיסינג'ר (ראה לעיל רקע ז-ח), שהמשיך ללחוץ על הממשלה לוותר על עמדותיה.
כח
"תחום מושב" - ראה לעיל רקע לכרוז י.
כט
"למשומדים" - שוב הכוונה לקיסינג'ר.
ל
"משאל עם". הרעיון של "משאל עם" חזר שוב לכותרות, (ראה רקע לעיל כרוז יב), במיוחד לאחר ששגריר ארה"ב באו"ם הצהיר כי ההתנחלות היא "בלתי חוקית", וגם "מכשול לשלום", הצהרות שאימצו את עמדותיהם של אנשי השמאל אצלנו. ראה "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, עמ' 273.
לא
"להם לגויים... לנו היא המקום..." - תגובה כלפי מי שאמר שירושלים מקודשת לשלוש דתות.
"אבני לבבות" - ראה "לנתיבות-ישראל" חלק ראשון, "מאחר כותלנו". וראה עוד "שיחות הרב צבי יהודה" עקב, סדרה שניה, הפטרה (ה'תשל"ד) סעיף 2.
לב
"כל כפייה, איזו שהיא..." - ראה לעיל כרוז א סעיף ג.
לג
נדפס גם בלנתיבות-ישראל חלק ב, עמ' קיח, ושם מכתב נוסף.
למרות שמבחינה הלכתית יש להימנע מלעלות על הר הבית, אין בהוראה זאת לגרוע מזכותנו על מקום המקדש. מוטה גור היה, כמוזכר, מח"ט הצנחנים שכבשו את המקום. הרב גורן זצ"ל הגיע לכותל זמן קצר לאחר שיחרורו, ותקע שם בשופרו, והנחה את סדר התפילה במקום.
בענין תוקף בעלותנו על הר הבית, נהג רבנו לומר: אנחנו יכולים אבל לא רוצים (יכולים מבחינה צבאית, לא רוצים מחשש טומאה).
עבודה שאין לה סוף
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
