- משפחה חברה ומדינה
- ספריה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
3429
א-ב
אחרי הבחירות שאחרי מלחמת יוה"כ, קמו שתי ממשלות מיעוט יהודי במדינת ישראל. הראשונה ע"י הגב' גולדה מאיר; ממשלה ששרדה כחודש ימים בלבד. משהתפטרה גולדה מאיר, קמה ממשלה נוספת שכזו, ע"י יצחק רבין, עד שהצטרפה אליה המפד"ל בחשון ה'תשל"ה, עד לחילופי השלטון שלאחר הבחירות, שהתקימו שלוש שנים לאחר מכן, כאשר נכנס לתפקיד רה"מ, מר מנחם בגין. בשתי הממשלות ראה הרב צבי יהודה חילול ד' גדול. המפד"ל, אמנם אחר היסוסים רבים, הצטרפה לשתי הממשלות, בניגוד בוטה לעמדת רבנו. רבנו הוקיע את המפד"ל וגינה אותה בלשון חריפה במיוחד. הוא סירב לקבל את הטיעונים של סיוע בשינוי חוק מיהו יהודי, או בלחץ - כביכול - על הממשלות הללו בכיוון תמיכה בארץ ישראל השלמה ובבנית התנחלויות, כמו כן, גם דחה את הטיעון כאילו ישנה מתיחות בגבול הסורי, ודרוש חיזוק לממשלה. רבנו סבר שאין להצטרף לרקבון, אלא יש ראשית לעוקרו, ורק אח"כ להתחיל ולבנות מחדש.
ג
בסעיף א, "יהרג ואל יעבור" - כדברי הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל, רבה של תל-אביב-יפו, מובא: א) בחוברת "כל הארץ" (ראה לעיל רקע לשיחה "לכו חזו", סע' ה). ב) בחוברת "כל ארצנו אדמת קודש" בהוצאת ישיבת ירושלים לצעירים, ה'תשמ"ו, עמ' 21.
בסעיף ב, "בהרכבת ממשלת מיעוט" - גולדה מאיר, שהיתה ראש הממשלה בימי מלחמת יוה"כ, ניסתה אחרי הבחירות שלאחר המלחמה להרכיב שוב ממשלה בראשותה, אך לא היה לממשלתה זו רוב יהודי בכנסת. בתמיכה של חמישים ושמונה חברי כנסת, ביניהם גם ערבים, ובהצטרפות תמיכת מפלגות ערביות, קמה הממשלה, ובעיני רבנו היה זה ביזוי וחילול השם. ראה בפירוט רב על הרכבת ממשלה זו, בספר "גוש אמונים", מאת גרשון שפט, עמ' 49-51.
לסעיף ג. הידיעות על אלפי מקרים, בהם "גיירו" ראבייס רפורמים בחו"ל, ובמיוחד באמריקה, והשיאו זוגות בנישואי תערובת, עוררו למחשבה שניה בענין נוסחו של חוק השבות, בו נאמר כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה, ולהתישב במדינה. רבנו מתיחס כאן להצעה לשנות את הנוסח של החוק, שנקרא גם חוק "מיהו יהודי", על-מנת למנוע מקרים כאלו. וראה לקמן רקע לכרוז ד, סעיף ד.
לסעיף ד. נכונות המפד"ל להתעלם מדרישות רבנו: א) התביעה לעמוד בתוקף על שלמות ארצנו; ב) תיקון החוק "מיהו יהודי", דהיינו חוק השבות, כמו שדרשה מועצת הרבנות הראשית; ובעיקר: ג) לא להצטרף לגוף שלטוני שביסודו חילול השם, ממשלת מיעוט, שאין לה רוב יהודי; הביאה את רבנו להחלטתו שאין יותר מקום לקיום המפד"ל. ועיין "במערכה הציבורית" עמ' קט.
לסעיף ה. רבנו מתיחס לספקות לגבי מינויו של משה דיין כשר הבטחון, ששה ימים לאחר שגולדה מאיר הקימה את ממשלת המיעוט שלה. ההתלבטות היתה בעקבות הבעיתיות בפעילותו במלחמת יוה"כ, והפגנות העם נגדו. כאן שומעים על גיבויו של רבנו למעמדו של משה דיין. [יש להוסיף שלפני פרוץ מלחמת יוה"כ, כאשר היו עסוקים המפלגות בהכנה לבחירות, ומפלגת העבודה התחבטה בנוסח מצעה, איים משה דיין שאם לא יתקבל מצע יותר "ניצי", שידובר בו על הרחבת התנחלויות וירומז בו כי ישראל לא תהיה מוכנה לנסיגה מחלקים ניכרים מסיני, יפרוש יחד עם אחדים מחבריו. בלחצו התקבל "מסמך גלילי", שבו דובר על חיזוק ההתנחלויות ועל הקמת ישובים נוספים ברמת-הגולן, בבקעת-הירדן ובפתחת רפיח.]
ד
נתן גרדי ז"ל, ממיסדי הפועל המזרחי, בשנת ה'תרפ"א, חודשים מספר אחרי עלותו ארצה. מילא תפקידים רבים ושליחויות רבות למען הציונות הדתית.
בסעיף א. "הכוללת את כל התורה", אור-החיים, כפי שציין כבר לעיל, בחלק: ממשלת מיעוט, כרוז ג, סעיף א.
בסעיף ב. הקמת ממשלה שאין לה רוב יהודי, בעיני רבנו, חילול השם. "טראגי-קומדיה" - ביטוי למצב טראגי, מצער, אך מאידך כל כך אבסורדי, המעלה גיחוך, כעין קומדיה.
לסעיף ד. המפד"ל הצדיקה את הצטרפותה משתי סיבות: א) במתיחות בצפון עם הסורים. ב) אפשרות פשרה בענין חוק השבות. אך גם סידורי אותם "גיורים" (ראה לעיל ממשלת מיעוט, כרוז ג סעיף ג, ורקע שם) לא שינו את עמדתו העקרונית של רבנו.
לסעיף ה. גם בפגישה עם השר יוסף בורג, ניסה רבנו להשפיע עליו שלא יצטרפו, כל זמן שלא תודיע גב' מאיר שחזרה בה מהקמת ממשלת מיעוט. גם טען כי אין לדון על תיקון חוק השבות, כל עוד קיים הבזיון של האיום של ממשלת מיעוט. ועיין בספר "להלכות ציבור", עמ' רמ-רנ. רבנו, במקביל, גם עודד מנהיגות אלטרנטיבית למפד"ל, שאינה נגועה בפרשה הזאת, על-מנת שתעמוד בראש הכחות הבריאים. על זה רומז כאן, וכן רומז לזה בכרוז לט מספר "להלכות-ציבור".
ה
התכנסות מרכז המפד"ל באה על מנת לדון בכך שהצטרפה המפד"ל לממשלה: ד"ר יוסף בורג כשר הפנים, ד"ר יצחק רפאל שר הדתות, מיכאל חזני שר הסעד, וד"ר זרח ורהפטיג שר בלי תיק. ורהפטיג בסוף לא הצטרף כי טען שמאחר ושאלו את הרבנות הראשית, והיא לא התירה את ההצטרפות - הוא מנוע מכך. יומיים אחר כך הודיע השר חזני על התפטרותו, ובין נימוקיו ההתנגדות של אותם חוגים מהם אינו יכול להתעלם. אך במהרה התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה, בעקבות פירסום ועדת אגרנט על מחדלי מלחמת יוה"כ, ושוב משבר ממשלתי.
ו
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה".
בסעיף ז. "הדרקון שאוחז בחבית" - ע"פ גיטין נו:
בסעיף ח. "כמשל המפורסם של המגיד מדובנא" - ראה "שיחות הרב צבי יהודה" לבראשית, פרשת נח, סדרה א סעיף 3 (עמודים 90-92).
בסעיף ט. "שכבוד ישראל הוא כבוד ד'". מסילת ישרים פרק יט: א"א לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל וברבוי כבודם, שזה תלוי בזה באמת... עלוי הכבוד הזה (של מקום) שיעשה בשלמות בעלוי כבודן של ישראל ושלותן.
"וחילול השם יתהפך לקדוש ד'". ירושלמי קדושין ד ; א.
ז
הפעם הרכיב יצחק רבין ממשלה שנתמכה ע"י 61 ח"כים, מהם כמה ערבים. בתחילה לא הצטרפה המפד"ל לממשלה, אך בחשון ה'תשל"ה חזרה לסורה.
סירוב לפקודה נגד התורה - דעת הרב שפירא זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר | ג' כסליו תש"ע
צה"ל במלכוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיוון תשס"ה
פסק הלכה בעניין סירוב פקודה
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
אסור להשתתף בגירוש יהודים
דעת רבנו הרב צבי יהודה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

הרב יוסף ברמסון והראל כהן

רקע והערות לכרוזים והקריאות של רבנו - חלק א'

רקע והערות לכרוזים והקריאות של רבנו – חלק ד'
המאבק על שלמות ארצנו – חלק ג'

רקע והערות לכרוזים והקריאות של רבנו – חלק ה'
המאבק על שלמות ארצנו – חלק ד'

רקע והערות לכרוזים והקריאות של רבנו – חלק ג'
המאבק על שלמות ארצנו – חלק ב'
דיני פלסטר בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מה עיקר הגאולה?
למה ללמוד גמרא?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שבועות דף י"ז
הרב אלי סטפנסקי | כ' אייר תשפ"ה
