מלחמתו של רבנו למען שלמות הארץ ושלמות השלטון היהודי בה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
צבא ומלחמה
פקודות הסותרות דין תורה

קטגוריה משנית

ספריה
ארץ ישראל ומדינת ישראל
ארץ הצבי

4131

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רויטל בת לאה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

איפה חברון שלנו
שלושה שבועות לפני מלחמת ששת הימים עמד מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל במסיבת ליל יום העצמאות ופתח את דבריו בתיאור הצער הנורא שחש ביום ההחלטה של עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל, והקמת מדינה יהודית בחלק מהארץ. אמר הרב: באותה שעה שכל העם חגג את השמחה, לא יכולתי לשמוח, והרב הרים את קולו בזעקה: את ארצי חלקו, איפה חברון שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפה שכם שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפה יריחו שלנו, אנחנו שוכחים את זה?

ואנחנו התלמידים השומעים הופתענו. מה פתאום הרב זועק וכואב בליל יום העצמאות שלא כמנהגו. הרי ביום העצמאות דרכו של הרב לשמוח שמחה גדולה, וזוהר מיוחד מאיר על פניו, וכולו אומר שבח והודיה לרבונו של עולם על תקומת המדינה שהיא יותר מראשית צמיחת גאולתינו, ומדוע הרב מזכיר הפעם את הצער על חלוקת הארץ?! והנה כעין נבואה נזרקה מפיו וכעבור שלושה שבועות פרצה מלחמת ששת הימים וחברון ויריחו ושכם שבו אלינו. זעקת מורנו ורבנו נשמעה במרומים.

כאשר שוחרר הר הבית והכותל, באותו יום אמר הרב על יד הכותל: לא נזוז מכאן, באנו לכאן לתמיד.
הרב ראה את שחרור ירושלים וחבלי ארץ ישראל - יהודה ושומרון עזה והגולן, כמתבקשים מאליהם. הוא לא שכח אותם לרגע וציפה כל הימים לשחרורם מידי נכרים והשבתם לבעלות ישראל.

על כן מיד עם שחרורם הוא קרא להחזיק בהם לתמיד. ובשום פנים ואופן לא לעלות על הדעת כל הרהור של אפשרות לוותר על משהו מארץ ישראל נחלת אבותינו. ומאז עד מותו הוא קרא בכתב ובע"פ לעמוד איתן מול הלחצים מבחוץ ומבפנים ולא לוותר ולא ליסוג מאף שעל מארץ ישראל, ארץ ד', נחלת אבותינו.

פרוד בעם - אסון, מלחמה בתוך העם על שלמות הארץ - כן
רבנו ראה בכל פרוד בעם ישראל אסון נורא, והיה מזכיר את תשובת הנצי"ב נגד מי שהציע להפרד זה מזה, להפריד שומרי תורה מעוזבי תורה כמו שנפרד אברהם מלוט. ועל זה השיב הנצי"ב בשו"ת משיב-דבר סימן מד: עצה זו קשה כחרבות לאומה ולקיומה. רבנו הדגיש את הצד הסגולי שבישראל שהוא שורש הכל. וע"כ אהבת ישראל ואחדות ישראל הם יסוד כל. הם כלל גדול בתורה. ואולם בענין ארץ ישראל, בענין ויתור על חלקים מארץ ישראל - על זה אמר הרב: תהיה מלחמה בתוך ישראל. על ארץ ישראל אי אפשר לוותר בשום פנים, שכן רק בארץ ועל ידה האומה באמת מאוחדת. ואם נדמה לרגע שהאמירה שתהיה מלחמה בתוך העם על שלמות הארץ, עושה פרוד וקרע, - זה דמיון מוטעה. להפך הוא הנכון, ואדרבה, דוקא מתוך השאיפה לאחדות בעם הנובעת מהכרת סגולת ישראל וערך הכלל בישראל, דוקא מתוך כך יש לעמוד על שלמות הארץ בכל תוקף. כי כלל ישראל באמת נמצא רק בארץ ישראל. בחו"ל אין מציאות של עם, של כלל, רק בארץ ישראל. כדברי הגמ' בהוריות דף ג, שבארץ ישראל ישראל נקראים קהל. וכדברי הרמב"ם בספר-המצוות במצות קידוש החודש, מצוה קנ"ב, שמציאות האומה בארץ ישראל דוקא. ארץ ישראל היא עושה את עם ישראל לעם אחד. כדברי הזוהר על הפסוק - מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. בארץ נקראים גוי אחד. הנסיון להגדיר את המצב כאילו עומדת לפנינו השאלה: מה להעדיף, את שלמות העם או את שלמות הארץ, קרע בעם או קרע בארץ, - הנסיון הזה הוא מוטעה מעיקרו. דומה הדבר לשאלה על אלו מהאיברים מגוף האדם ניתן לוותר, על הלב או על המוח?!

על כן, מתוך אהבה עמוקה לאומה, אהבה שבאה מהכרה בערכם של ישראל, נבעה העמדה הנחושה על שלמות הארץ. כי אין יכולת לממש את היעוד הישראלי אלא בארץ ישראל, ארץ ד', וכל נסיגה מאיזה חלק מארץ ישראל יש בה קריעת האומה ממקור חייה, והריסתה, ועל זה נלחם הרב, ולכן התבטא בצורה כל כך חריפה כלפי מי שמעלה בדעתו לסגת ח"ו מארץ ישראל, ואמר עליו: הוא יהיה לדראון עולם.

על יהודה ושומרון תהיה מלחמה
לאיזו מלחמה התכוון הרב כשאמר - "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה"? כאשר הרב נשאל האם הוא מתכוון למלחמת אחים, הוא אמר שאינו נכנס לטרמינולוגיה, אבל על יהודה ושומרון תהיה מלחמה. לאיזו מלחמה התכוון? הרב דיבר במישור העקרוני הרעיוני האידיאי. וכאשר הוא נשאל האם כשאמר שתהיה מלחמה התכוון למלחמת אחים, הוא לא רצה לתת פרוש לדבריו. אולם לענ"ד, מתוך הכרת דרכו הכללית של הרב, נראה לי שהוא לא התכוון לומר שעל יהודה ושומרון תהיה ממש מלחמה בתוכנו שיש בה שפיכות דמים ח"ו, וכאשר הוא אמר שעל יהודה ושומרון צריך למסור את הנפש והדין הוא יהרג ואל יעבור, אין הכוונה לשפוך דם. אבל הוא כן התכוון שאסור בשום פנים ואופן לסייע לנסיגה ולטול בה חלק. וכל פקודה להסוג או לפנות ישובים היא פקודה בלתי חוקית בעליל, בהיותה מנוגדת לתורה, למוסר ולצדק ואסור לקיים אותה. וצריך להאבק בכל הדרכים הצבוריות עד להכרזת מרי אזרחי לא אלים. את כל זה נראה לע"ד, שאפשר כן להסיק למעשה, מעקרונותיו של רבנו.

שמא תאמר: דרך זו מהווה סכנה לקיומו של צה"ל, סכנה לקיומו של המשטר התקין בישראל שהוא בבת עינינו?! לא כן, יש להבחין הבחנה ברורה בין פקודה להגן על ישראל ועל ארץ ישראל, ובין פקודה הפוכה להפקיר את ארץ ישראל ואת הישובים. וכל אחד מבין את ההבדל. על פקודה בלתי חוקית בעליל לא רק שרשאים לעבור, אלא חייבים לעבור. סירוב פקודה, כאשר זו מנוגדת לתורה, לערכים, למצפון וליושר, שומר שהצבא לא יסתאב, ולא יהפך למסגרת בעלת משמעת עיוורת, חסרת תוכן וערכים. המשמעת שומרת על המסגרת, ועמידה על ערכים שומרת על התוכן; המשמעת שומרת על הגוף, ועמידה על ערכים שומרת על הנשמה, ואי אפשר בלי שניהם. אדרבא, מי שארץ ישראל יקרה לו ועל כן יסרב לסייע לנסיגה ויאבק נגדה, הוא חייל נאמן לרוחו האמיתית של צה"ל ושל עם ישראל, הוא חייל בעל מוטיבציה יהודית ציונית שורשית, וחיילים כאלה הם חוט השדרה של העם ושל הצבא.

ממשלת מיעוט
הרב הכיר בהכרה עמוקה בערכה האלקי של מדינת ישראל ובגודל קידוש ד' שנעשה בעצם הקמת המדינה; קידוש ד' בשחרור עול גוים מעל צוארינו; קידוש ד' בשחרור ארץ ישראל מידי נכרים. הרב האמין שהממלכתיות הישראלית הקמה במדינה, היא גילוי הופעת עם ישראל כעם. כלל ישראל החל להופיע. ודוקא מתוך הכרות אלו, נזעק הרב לנוכח הקמת ממשלת מיעוט הנשענת על נכרים. הוא ראה בזה חילול ד' שאין כמוהו. ממשלת מיעוט אינה ממשלה.

ישנם אלו שאינם רואים במדינת ישראל ענין אלקי, אינם רואים בתקומתה קידוש ד', אלא רואים בה מסגרת מדינית חילונית שאין לה שום ערך דתי. הם אינם רואים בתקומת מדינת ישראל וקבוץ גלויות שנעשה מתוך כך - קידוש ד', אינם רואים בזה התחלה של התקיימות חזון הנביאים, הם אינם רואים בשלטון ישראל בארץ ישראל התקיימות מצות ישוב ארץ ישראל, מצוה ששקולה כנגד כל המצוות, מפני שהשלטון הוא חילוני. ולפיכך הם אינם רואים איסור תורה וחילול ד' בנסיגה ובויתור על חלקים מארץ ישראל. הם רואים בשאלת החזקת חבלי יש"ע, או ויתור עליהם, שאלה פוליטית-מדינית-בטחונית ולא שאלה דתית.

לעומת אלו, רבנו ראה בתקומת מדינת ישראל את יד ד' אלוקי ישראל המקבץ את בניו בחיריו בני אברהם יצחק ויעקב, אליו, לארצו, לביתו. רבנו ראה כי יד ד' היא השוברת עול גויים מעל צווארינו, ויד ד' היא זו ששוברת שלטון גויים בארץ נחלתנו ומשיבה את הארץ לבניה; לפיכך תקומת מדינת ישראל היא קידוש ד'. וקידוש ד' הזה הוא גדול ועצום יותר מהרבה מעשים פרטיים של מצוות, כי זה קידוש ד' כללי, כלל ישראלי, קידוש ד' המתפשט ומופיע על כל העולם כולו. ומתוך מבט זה, כל ויתור על שלטון יהודי באיזה חלק מארץ ישראל, כל נסיגה ח"ו מנחלת ד', יש בה נסיגה מקידוש ד', יש בה חילול ד' נורא.

ומתוך מבט זה, ממשלת מיעוט ששולטת בעזרת נכרים, מבטלת את קידוש ד' שיש בשלטון יהודי בארץ ישראל, ויש בזה חילול ד' נורא. זה לא חילול שם שמים פרטי של יחיד, אלא חילול שם שמים כללי, וזה נורא מכל, ואין מקיפין בחילול ד', ולרקבון אין תקון בהצטרפות אליו, אלא בביטולו ובהתחדשות בריאותית יסודית.

מדינה לחוד וממשלה לחוד
היחס למדינה כמדינה בעלת משמעות דתית מחייב כבוד אליה ומחייב כבוד לנבחריה ולראשיה, שהם מייצגים את המדינה וכבודם כבוד המדינה. ולכן בכל ליל יום העצמאות היה הרב רוקד עם הישיבה עד לביתו של נשיא המדינה. כך היה נוהג שנים רבות עד לשחרור הר הבית והכותל. ואם כן, הכיצד יתכן שיצאו מפיו ביטויים כה חריפים כנגד הממשלה, גם אם היא שוגה באיזה דבר? הרי פגיעה בממשלה היא פגיעה במדינה והיא פגיעה בכבוד ישראל והיא פגיעה בכבוד שמים!? אכן כל עוד שגיאותיה של הממשלה היו במישור הפרטי, היו ההערות והבקורת בדרך של כבוד ואיפוק מצד שמירת כבוד המדינה. אבל כאשר הממשלה נכשלת בשורש ענינה, כאשר בעצם דרך הקמתה של הממשלה יש חילול ד', בזה חל הכלל, שבמקום שיש חילול ד' אין חולקים כבוד לממשלה. במקום שכבוד שמים עומד מול כבוד הממשלה, כבוד שמים עדיף. במקום שכבוד הממשלה מביא לכבוד שמים יש לכבד את הממשלה. מדינה לחוד וממשלה לחוד, המדינה קודש, המדינה קידוש ד', אבל הממשלה נמדדת לפי מעשיה, חבריה הם שלוחי צבור ולתקוני נשלחו ולא לעוותי.

העם יהיה אתנו
הרב ידע שדעותיו ועמדותיו הנחרצות בענין שלמות הארץ, לפי שעה הם נחלת מעטים בלבד, והרוב הגדול אינו מבין אותם ואינו מסכים להם ולדעת הרוב יש מקום לאיזו פשרה מסוימת עבור שלו'. אבל הרב לא התאים את עצמו לדעת הרוב אלא עמד בראש המחנה. הרב האמין שבעומק הנפש של ישראל קיימת האמונה בגאולת ישראל, אלא שהיא מכוסה וצריך לגלות אותה. הוא האמין שהעם מלא כחות נסתרים, המחכים לכח שיעורר אותם, וילבה את האש הפנימית הגנוזה בו. החולשה הקיימת בחלקים רבים של עם ישראל, ההסכמה לוותר על חלקים מארץ ישראל למען השלו', נראו בעיניו כחולשה חולפת, כאיזו רוח שטות, שטחית, שאין להכנע לה. הוא האמין שניתן להתגבר ולחזור לבריאות האיתנה של האומה, לשאיפות הגדולות של כל הדורות, ואסור להחלש דוקא עתה, כשאנו קרובים להתגשמותן. ככל שתִרבה ההסברה, וככל שנמשיך ללחום על אמיתת דרכינו, יִרבו המצטרפים למחנה האמונה. בתחילה יעמדו יחידים במערכה, חלוצים, ראשונים, ההולכים לפני המחנה, ההולכים לבדם נגד הזרם, אבל כאשר הם כובשים את הדרך, באים הרבים בעקבותיהם. הרוב בציבור בהווה אינו מבין ואינו מסכים, אבל כל דורות העבר הם הרוב, והם נותנים לנו את הכח ואת הזכות והסמכות לתבוע את שלמות ארצנו.

הרב חזר על עמדותיו שוב ושוב כל השנים. דבריו נבעו מעומק דעתו והכרתו, ונאמרו בישוב הדעת ובנחישות, - לא מתוך התפרצות חולפת. גם על הקריאה החריפה ביותר, שעל יהודה ושומרון תהיה מלחמה, העם ילחם בממשלה, ושהוא יהיה בצד העם, - גם על ביטוי חריף זה חזר פעמים הרבה. וכל זה מתוך הכרתו כי יש להכין את הציבור לימי הכרעה קשים ולהיות מוכנים ואיתנים למנוע בכל דרך אפשרות של נסיגה ח"ו מאיזה חלק מארץ ישראל, ולמנוע כל נדנוד וחולשה במאבק על שלמות הארץ.

יהיו מכשולים - אנחנו נתגבר עליהם
כל דברי הרב נבעו מעומק אמונה, שכל המעצורים והמכשולים העומדים בדרכה של הגאולה, לא יוכלו לעצרה, ומהלכי הגאולה, ימשכו ויתגברו. כך דרכה של גאולה, שעומדים מכשולים עליה, והמאבק במכשולים מעמיק את דרך הגאולה ומגדל אותה. על כן גם אם נפגשים במעצורים גדולים, קשים ומכאיבים, אמונתינו איננה נחלשת. אנו שמים מבטחינו בד' אלקינו אשר דיבר טוב על ישראל ובטוחים שנתגבר על הכל. ומתוך עומק אמונה ובטחון, הננו מסתערים על הקשיים לבטלם ולהסירם.

תלמידי הרב ההולכים בדרכו, האוהבים את עמם אהבה ללא גבול, הנושאים בעול עם הצבור, השותפים בנשיאה בעול המדינה בכל דבר, האוהבים את המדינה ורואים בה, בעצם קיומה, קידוש ד', הפודה את עמו ואת ארצו, - עליהם להמשיך את דרכו של רבנו להדריך ולחנך להכרת ערכה האלקי של המדינה, לשמור על כבודה שהוא כבוד שמים, ולהאבק בכל העוצמה נגד פגיעה בה, בין שזו תהיה מבחוץ ובין שזו תהיה מבפנים. וגם אם הממשלה בעצמה פוגעת במהותה של המדינה, גם בה יש להאבק. הממשלה בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה.

דרכי הפעולה להמשיך את דרכו של רבנו
חנוך והתיישבות שניהם חשובים ומשלימים זה את זה.
כל מי שבידו, נקרא להצטרף לישובי יש"ע לחזקם ולהרחיבם.
כל מי שבידו, נקרא להסביר ולחנך להכרת ערכה של ארץ ישראל ואי האפשרות לוותר על אף שעל ממנה.

כל מי שבידו, נקרא להפגין ולמחות לעצירת החולשות, ולפעול על דעת הקהל לסלק את החולשה ולהתמלא בגבורה ובבריאות ישראלית שלמה. ועל אחת כמה וכמה להמנע מלסייע לפנות ישובים ח"ו, או לבצע נסיגה ח"ו. כל זה יש לעשות בעוצמה הפנימית המנשבת מרוח דבריו של מו"ר זצ"ל, עם המון אהבה והמון נחישות. לא שנאה ח"ו אלא אהבת ישראל גדולה, עם עוצמה של פעולות אמיצות לאחיזה בכל הר ובכל בקעה.

חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

9 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"אשרינו", "מה טוב", "ומה נעים", "ומה יפה"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
ב' באדר תשפ"ה
10 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג
38 דק'
לנתיבות ישראל
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
42 דק'
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג

פקודות הסותרות דין תורה

ט - שנה לגירוש
מן השמים לא רוצים
הרב חיים ירוחם סמוטריץ | אב תשס"ו
ארץ ישראל
שאלת פינוי מחנות צה"ל על-פי ההלכה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב בתמוז ה'תשנ"ה
חוברת אמונה
פקודה נגד התורה
הרב אריאל פרג'ון | כסלו תשס"ו
סירוב פקודה
על פסק ההלכה בעניין הסירוב
פורסם בשנת תשנ"ה
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | אלול תשנ"ה

פקודות הסותרות דין תורה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב יוסף צבי רימון
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב מרדכי גרינברג
הרב שמעון קליין
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו
1:00
מסכת נדרים
מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
הרב חיים כץ | א' תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
5 דק'
חקת
חוקת - מה עלינו ללמוד מנחש הנחושת לחיינו
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ו
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז תשפ"ו
רבנים שונים | סיון תשפ"ו
47 דק'
נדרים
מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
הרב ינון גרוסברג | כ"ז סיון תשפ"ו
42 דק'
קרח
קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
הרב אליהו ברין | כ"ח סיון תשפ"ו
37 דק'
אורות ישראל ותחייתו
הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ל' סיון תשפ"ו
51 דק'
יסודות התורה והאמונה
שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ט סיון תשפ''ו
1:02
תורה והלכות ציבור
אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
רבנים שונים | ל' סיון תשפ"ו
38 דק'
מלכים - הרב עידו יעקובי
סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
הרב עידו יעקובי | ל' סיון תשפ"ו
42 דק'
לנתיבות ישראל
תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
הרב הראל כהן | כ"ד סיון תשפ"ו