ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים סיפורים נוספים
1.00x

מתנה לחגים

דורית נבדקה וחזרה לביתה עם המון סימני שאלה. מיד הרימה טלפון לרב בורשטיין וסיפרה לו על צערה הרב. הוא ענה לה בשלווה שהסבלנות עוד תשתלם להם. לאחר יומיים צלצל הטלפון במקום העבודה של דורית. מעברו השני של הקו נשמע הרופא המטפל מבית הרפואה. "דורית, את רוצה מתנה לחגים?". דורית לא הבינה על מה הוא שח. "מה?... איזו מתנה?...". "יש לכם תאומים!"
מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
יעקב ודורית נישאו ברוב אושר עם תקוות גדולות לעתיד.
לאחר שנה שלא נפקדו, דורית החלה לחשוש. בשלב ראשון ניגשה לרופא המשפחה כדי לברר אצלו איך ניתן לטפל בכך. הוא הפנה אותה למרפאת פריון, והיא החלה להתגלגל מרופא לרופא ומבדיקה לבדיקה, עד שבני הזוג נפגשו עם פרופסור בכיר, שהיה סמכות עליונה בטיפולי פוריות.
הפרופסור הראה להם את כף ידו, ופסק בטון חד משמעי: "יצמחו לי שערות על כף היד אם תצליחו להביא ילדים לעולם!".
יעקב ודורית יצאו מיואשים לשמע הבשורה, וחזרו לביתם עם פרץ בכי אינסופי.
בחוץ שידרו שניהם עסקים כרגיל, ולא רצו לשתף אף אחד מבני המשפחה בסבלם.
דורית החלה לעבור תהליך מייסר של בדיקות, שהיה כרוך בתחושת השפלה קשה, תחושה של בית מטבחיים... אבל מה לא עושים כדי להביא ילדים לעולם?
בתום סדרת הטיפולים, הרופא המטפל קרא להם ואמר: "גברת, אני מרים ידיים. אין לי מה לעשות איתכם יותר. הדרך היחידה שנותרה לכם היא אימוץ. תתחילו לברר איך עושים זאת".
דורית חזרה לביתה כמו ציפור שבורת כנף. יעקב החל לבכות ואמר לה: "אפילו כאשר אני רואה חתולה בהיריון, אני מקנא בה...".
באחד הימים נשלחה דורית ליום לימודים מטעם העבודה, שבו השתתף הרב מרדכי אליהו. היא החליטה לנצל את נוכחותו במעמד ופנתה אליו בבקשת עצה וברכה.
הרב אמר לה: "לכי לרב מנחם בורשטיין, ומה שהוא יגיד לך תעשי!".
עוד באותו ערב נסעו בני הזוג לרב בורשטיין ממכון פוע"ה. החל מהשיחה הראשונה הרגישו שפגשו מלאך טוב שיעמוד לרשותם לאורך כל הדרך.
הרב בורשטיין הפנה אותם למומחה ולטיפול נוסף שלא צלח. לאחר מכן המליץ על רופא שעובד בשיטה שונה, וכל העת עקב אחריהם בשיחות טלפוניות ובהודעות כשהוא מעודדם, מתעניין בהם ומשיב להם על כל שאלה בכל שעות היום והלילה.
בני הזוג החלו בליווי המכון את הטיפול בשיטה החדשנית מיקרומניפולציה - הזרקה של הזרע ישירות לביצית בהנחיית מיקרוסקופ. בשיטה זו ניתן להסתפק רק בתא זרע בודד לכל ביצית שנשאבה, ולכן היא מתאימה גם לזוגות שספירות הזרע שלהם נמוכות מאוד או שאיכותן ירודה.
שבועיים לאחר ההפריה החלה דורית לדמם. היא הייתה בטוחה שזהו, גם הסיכוי האחרון הזה עלה בתוהו... הדיכאון התפשט בתוכה, עד שהיא אמרה לרופא: "די!... די!.... אני לא רוצה יותר להיבדק... מספיק לי עם הסבל הזה...".
היא נבדקה בכל זאת וחזרה לביתה עם המון סימני שאלה. מיד הרימה טלפון לרב בורשטיין וסיפרה לו על צערה הרב. הוא ענה לה בשלווה שהסבלנות עוד תשתלם להם.
לאחר יומיים צלצל הטלפון במקום העבודה של דורית. מעברו השני של הקו נשמע הרופא המטפל מבית הרפואה.
"דורית, את רוצה מתנה לחגים?".
דורית לא הבינה על מה הוא שח.
"מה?... איזו מתנה?...".
"יש לכם תאומים!".
דורית הרגישה שהיא מתכסה בזיעה. היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה באותו רגע. לא הייתה מסוגלת להיות ספונטנית, לצעוק ולפרוק רגשות. הכול היה כלוא בתוכה. איך תודיע לבעלה בשורה מדהימה כזאת? מה תעשה עם החידוש המרעיש שקיבלה הרגע?
היא התקשרה לבעלה והמציאה לו סיפור הזוי, שמצאה ארנק עם דולרים והיא חייבת לפגוש אותו עכשיו.
"מה כל כך דחוף?", תמה, "כמה דולרים מצאת? אלף? אלפיים?"...
"הרבה יותר...", אמרה.
"חמשת אלפים? את רוצה לומר לי שגמרנו עם כל החובות שלנו?".
"הרבה הרבה יותר", ענתה, "אנחנו חייבים להיפגש עכשיו. תבוא למסעדה!".
במסעדה הגישה לו ארנק עור קטן. הוא הביט בה ואמר בספקנות: "כמה דולרים כבר יכולים להיות בארנק הקטן הזה?".
יעקב פתח את הארנק וראה שם שלושה דולרים.
הוא הביט בה בפנים משתאות, כאומר: בשביל זה הזעקת אותי?
דורית ענתה: "תסתכל טוב, יש שם גם פתק".
הוא פתח את הפתק שהיו כתובות בו המילים: "מזל טוב, אבא!".
פרץ רגשות מטורף הציף את שניהם. הם החלו לבכות כאיש אחד. האנשים במסעדה היו בטוחים שהשניים קיבלו כעת בשורת איוב.
יעקב לא חדל למלמל תוך כדי בכיו: "אני אהיה אבא... אני אהיה אבא...".
במהלך ההיריון הרב בורשטיין דאג שדורית תעבור את כל הבדיקות הנצרכות, ובשעה טובה לאחר היריון תקין נולדו לבני הזוג תאומות עגולות ומתוקות, ילדות של תפילות.

מתוך העיתון בשבע
עוד בנושא סיפורים נוספים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il