ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך ב'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ
בסוף תקופת הגאונים נוצר זרם חדש ביהדות שהשפיע רבות, וייצג את טובי וגדולי החכמים - הפילוסופיה האלוקית היהודית. נשאלת השאלה מה גרם להופעת זרם זה בתוך התרבות היהודית? תופעה זו של פילוסופיה יהודית היא חדשה. העיון ההלכתי היה קיים כמובן מאז שניתנה התורה. גם חכמת הסוד, שאמנם השפה והמונחים השתנו מפעם לפעם, מלווה את תורת ישראל מאז ומקדם. הוא הדין למדרש, לפרשנות המקרא ולמוסר. ואילו הפילוסופיה היא תופעה חדשה בצורתה הספרותית, בדרך העיון שבה ובמגמותיה המופנות הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
במאה התשיעית והעשירית עלתה מאד קרנה של התרבות דוברת הערבית של הארצות המוסלמיות. תרבות, פירושו של דבר, עיסוק בחכמה, במדע, ברפואה, באסטרונומיה, בהנדסה ואדריכלות, בייצור מתכות, בתיאוריה מדינית, בכתיבה ספרותית-מדעית-ודתית מרובה בשפה הערבית. למעשה, המורשת הפילוסופית של הזמן הקדום, היווני, התרכזה באיזור הזה, במזרח התיכון. מרכזי התרבות היוונית הקדומה היו באלכסנדריה שבמצרים, בדמשק שבסוריה, באנטיוכיה שבתורכיה, ועוד. למעשה, הספרים של סוקרטס, אפלטון, אריסטו, תלמי ואחרים, היו מצויים בשפה היוונית. מכיוון שכל השטח הזה נכבש על ידי הערבים, כאשר בא תור הפריחה, תורגמו הספרים הללו לשפה הערבית וזכו לפירושים חדשים. קמו פילוסופים, הוגים ופרשנים דוברי וכותבי ערבית, כמו אל-פאראבי ואל-גזאלי, ואחר מכן אבן רשד ואחרים.
הפילוסופיה מתפתחת בשני כיוונים: כיוון אחד הוא הכיוון הביקורתי כלפי הדת, שהיתה יסוד התרבות בכלל והתרבות המוסלמית בפרט. הועלו שאלות קשות על טבעו של האל, על טבעו של העולם, על טיב ההכרה האנושית, על היכולת להוכיח במופת ובראיה, או בדרך הגיונית אחרת את עיקרי האמונה. הפילוסופיה הביקורתית היתה נחלת חוג קטן וצר מאד של אנשים, שלא פגעה באושיות החברה הערבית המוסלמית, מפני שרוב האוכלוסיה לא היו מודעים לה. אבל היה זה נושא מדובר ונלמד בחוגי המלומדים. הכיוון השני ניסה דווקא להתאים בין הפילוסופיה והדת. ניסיון להוכיח או לפחות לתאר במונחים פילוסופיים את העקרונות הדתיים. נוצרו אסכולות מסויימות שכל אחת מהן התבססה על הנחות יסוד משלה. באוירה הזאת, הן השאלות הביקורתיות והן ההוכחות לעיקרי הדת, היוו אתגר לקהילה היהודית ולעומדים בראשה - חכמי ישראל. כיצד להגיב הן על הביקורת הכללית על הדת, והן על הוכחות לדת מסוימת, האם הן מתאימות גם לדת היהודית או שמא ההוכחות מתאימות דווקא לאסלם. אלו היו הגורמים החיצוניים שהביאו לתגובה של חכמי ישראל.
גורם פנימי נוסף שתבע תשובות והתייחסות שיטתית ומסודרת נוצר בעקבות הפילוג הקשה בקהילה היהודית בבבל, פילוג שהתפשט גם לכיוון מצרים וארץ ישראל. זהו הפילוג הקראי. באמצע המאה השמינית קם ענן בן דוד, שמסיבות שונות, אידיאולוגיות או אינטרסים אישיים לאחר שנעלב מכך שלא הוענק לו כתר ריש גלותא, מרד במסורת הרבנית של תורה שבעל-פה, והכריז שהתורה שבעל-פה ונציגיה, גאוני סורא ופומבדיתא, מאחזי עיניים. תורה שבעל-פה אינה אלא המצאה של חכמים. עיקר העיקרים היא התורה שבכתב ואין צורך כלל בתורה שבעל-פה. עצם מציאותה של התורה שבעל-פה פוגעת בתורה שבכתב, באומרה שהתורה האלוקית שניתנה על ידי הקב"ה לא יכולה להיות מובנת ללא תוספות, המצאות ופירושים, ולכן, זו פגיעה במעשה האלוקי של מתן התורה. מכאן שאין צורך בתורה שבעל-פה וכל אחד יכול לפרש את התורה כראות עיניו, ובלבד שידקדק היטב בפסוקים ובמילים.
קמו לקראים חכמים משל עצמם, מדקדקים במקרא, שפרסמו כתבים, שלגלגו על התורה שבעל-פה בכללותה ועל חכמי התורה שבעל-פה ופירושיהם, ולגלגו על המדרש ועל שיטות הסקת המסקנות ההלכתיות. נוצרה מבוכה גדולה, ולא מעט אנשים, יש אומרים שכרבע מן היהודים, נמשכו אחר הכת החדשה. חכמי ישראל השיבו מלחמה שערה, וחיזקו גם את לימודי המקרא. הראו שרבים מאד מפירושי התורה שבעל-פה מתאימים ביותר לפסוקים, משלימים אותם ומשתמעים מהם ומהווים המשך אורגני וישיר לתורה שבכתב.
נוצר צורך לענות על השאלות העקרוניות של התורה שבעל-פה, עניינה ויחסה אל המקרא, ולהעמיד את היהדות על תילה. לצורך זה נכתב ספרו של ר' סעדיה גאון "אמונות ודעות", ולאחריו ר' יהודה הלוי הקדיש פרקים אחדים בספר "הכוזרי" לענין זה, ואפילו בכותרת עצמה נאמר: "נגד טענותיהם של החולקים על דתינו: מבין הנמשכים אחר הפילוסופיה, ומבין מאמיני דתות אחרות, ומבין המינים מבני ישראל" - אלו הקראים. ובמידה מסוימת, בעקיפין, אפילו ב"מורה נבוכים", אף שלמעשה הקראות כבר לא היתה גורם מאיים על היהדות, יש התייחסות סמויה לבעיית הקשר שבין המקרא והתורה שבעל-פה, בכך שעם תחילת החלק הראשון, עוסק הרמב"ם בדקדוק המקראות ופירושיהן, מעמיד שוב ושוב את הפרשנות הראויה והנכונה ביחס ללשונות המקרא, שתתאים לפירוש חכמי התורה שבעל-פה. כלומר, באופן עקיף, יש בספר זה התייחסות לטענות הקראים.
אם כן, שתי המציאויות הללו, הגורם החיצוני שהעמיד אתגרים חדשים, הן מצד הביקורת הגלויה על הדת בכלל, על הנחות היסוד שלה, והן מצד הפילוסופיה המוסלמית שניסתה ככל יכולתה להגן על האיסלם, ובכך ערערה על אמיתות הדתות האחרות ובכללן היהדות. והן הגורם הפנימי שנתהווה ממחלוקת הקראים. כל זה יצר צורך בחיבור מסוג חדש, חיבור שיטתי, על פי השיטה הפילוסופית ולא על פי השיטה היהודית המקובלת, כמו הפרשנות לתורה, או דיון מדרשי הלכתי. בשונה מן הדיון התלמודי, שם מובאת דעה, קושיה עליה, דעה אחרת, תשובה, וקושיה, והולך ומתעבה המעגל, במרכזו דיון ולא הרצאה רציפה של הנחה ומסקנה. כאן נוצרה שיטה חדשה שיש בה הנחות יסוד, חלוקה לפרקים ולנושאים, והרצאה רציפה לפי הגיון ליניארי-קווי, כלומר, דבר אחר דבר, סיבה ותוצאה, הנחה ומסקנה.
הספרות הפילוסופית היהודית, ברובה הגדול, נכתבה ערבית. אמנם, כבר נכתבו חיבורים הלכתיים של הגאונים בשפה ערבית. לכך יש שתי סיבות: האחת כדי שהדברים יהיו מובנים לכמה שיותר יהודים ולא-יהודים. על אף שבדרך כלל החיבורים נכתבו בכתב עברי ולא בכתב ערבי ולכן לא יכלו להקרא במישרין על ידי לא-יהודים. אך בעקיפין הנגישות גם ללא-יהודים היתה רבה ונוחה יותר. הסיבה השניה היא מפני שהשפה הערבית היתה שפת התרבות, בה היו כבר כל המונחים והמושגים. לעומת זאת, השפה העברית לא היתה מספיק מפותחת בתחום זה, מפני שלא היתה שפת דיבור, ולא התפתחה במהלך הדורות, וממילא לא קלטה, באופן טבעי, את כל המילים החדשות והמושגים החדשים.
לכן, מפעל התרגום הגדול של משפחת אבן תיבון 1 , מפעל אדירים היה. כאן היה צורך להמציא את השפה כמעט מחדש. ההכרח להביא ליהודים שלא קראו ערבית, יהודי פרובנס ולאחר מכן יהודי אשכנז, את הספרות הגדולה הזו, רק הוא יצר את המפעל התרבותי הגדול של התרגום, ואיתו את מילון המונחים הפילוסופיים שהיה בשימוש מאז משך מאות שנים בקרב הוגים, מלומדים ותלמידי חכמים שעסקו בפילוסופיה והשכלה יהודית.
^ 1. משפחת אבן תיבון - משפחת מתרגמים מערבית לעברית: יהודה אבן תיבון (1120-1190) תרגם את ספר אמונות ודעות, ספר הכוזרי ועוד. שמואל, בנו, (1160-1230) תרגם את מורה נבוכים ועוד כתבי רמב"ם. משה, בנו, תרגם את ספר המצוות ואת מילות הגיון לרמב"ם, ועסק בתרגום בתחום הפילוסופיה, הרפואה, האסטרונומיה והמתימטיקה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











