ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
וכך מסביר ספר החינוך את מצות כיבוד אב ואם: " משרשי מצווה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מדה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים. שייתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו.
וכשיקבע זאת המידה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת הא־ל ברוך הוא שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאוויר העולם וסיפק צרכו כל ימיו והעמידו על מתכונתו ושלמות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאילולי הנפש שחננו הא־ל יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו ברוך הוא ". מדברי ספר החינוך מבואר שכפיות הטובה המתחילה בין בני אדם היא יכולה להביא לבסוף גם לכפיות טובה של האדם כלפי בורא עולם.
משה רבנו משמש דוגמא אישית להכרת הטוב, רואים אנו זאת כשהקב"ה מבקש למנותו מנהיג במצרים במקום אהרן אחיו הוא מסרב, בטענה שהתפקיד מגיע לאהרן שיש לו זכות ראשונים כשהתמסר לעמו במצרים וסבל עמם והנהיגם שם בשנות הרעה, ורק לאחר שהקב"ה אמר למשה שלא רק שאהרן מסכים לחילופי המשמרות אלא "וראך ושמח בלבבו", רק אז התרצה משה. במידה זו ממשיך משה גם כשאינו מלקה את מי היאור במכת דם מפני שהיאור הצילו, ולא את עפר הארץ במכת הכינים מפני שהארץ עזרה לו להטמין את המצרי בחול. התנהגות הפוכה משל משה מוצאים אנו אצל בני ישראל בימי גדעון, שהם "לא עשו חסד עם בית ירובעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל" ועל כך אומר להם יותם בנו של גדעון: "ואם טובה עשיתם עם ירובעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו? אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם, ואתם קמתם על בית אבי". וסופה של כפיות הטובה שהביאה הרס הדדי של השותפים בכפיות הטובה, עד שלבסוף נלקחה מהם ההנהגה שנטלו שלא בדין (עיין שופטים פרק ט).
על רקע הדברים הללו נוכל להבין מדוע הקדימה התורה לפרשת הבאת הביכורים את הכתוב: "והיה כי תבוא אל הארץ", שעל כך אמרו במדרש: "עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ" (ספרי), מה יש במצות הביכורים שבשכרה נכנסים ישראל לארץ? תכלית מצות הבאת הביכורים היא הכרת הטובה, אמנם האדם עמל רבות עד שזכה בפרי יגיעו, אבל לא היה זוכה לכל מה שיש לו ללא מתנת שמים, על כן לפני בואו ליהנות מפרי עמלו עליו לקחת מראשית פרי האדמה ולהביאו אל המקום אשר יבחר ה', ושם להודיע שכל הטוב שיש לו מקורו מריבון העולם שהוציאו מבית עבדים ונתן לו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש, ועל כן את ראשית פרי האדמה הוא מעלה לבית ה', להודות ולהכיר טובה לבורא עולם. כי רק חברה שאנשיה יודעים להכיר טובה איש לזולתו, לזכור ולהעריך את זכויות הראשונים של החבר, ולקיים את הכתוב: "איש את אחיו יעזרו ולאחיו יאמר חזק", רק עם חברה כזו מובטחים ישראל שיכנסו לארץ ויצליחו בישיבתה בה.
פרי האדמה אשר נתת לי
לכתחילה לא קבעה התורה מסגרת או צורה מסוימת שבה יחיה האדם חיי תורה ומצוות, לא סביבה עירונית, לא חקלאית ולא סביבה אחרת. יש המסבירים כי משום כך ניתנה התורה במדבר, כדי שלא לקשור את קבלת התורה למשטר חיים כלשהו (עיין פרק כו בתפארת ישראל למהר"ל מפראג). כי את התורה יש לקיים בכל מקום ובכל זמן, בכל מסגרת או צורת חיים. ואעפ"כ גם אם אין אמירה מפורשת היכן יש לחיות חיי תורה, לא נוכל לכחד שמהתרשמות ממצוות רבות שבתורה נראה שהתורה מעדיפה את חיי החקלאות ועבודת האדמה בחיי היהודי בארץ ישראל, והביטוי לכך הוא ריבוי מצוות התלויות בארץ. ובמיוחד הדבר בולט במצוות הבאת הביכורים, שלקיים אותה יכול רק אדם שיש לו קרקע, ועל כך הוא אומר: "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'". בספרו עין איה (ביכורים אות כז) מפרש הראי"ה קוק את הייחוד של חיי עבודת האדמה בחברה היהודית בארץ ישראל וכך הוא כותב: בנוהג שבעולם אנו רואים שחברה העוסקת בעבודת האדמה בלבד, שאנשיה הקשורים לנחלתם ורוב שעות היום עסוקים הם במשק החקלאי שלהם הם מנותקים מהחברה הסובבת אותם, הסגירות הזו יכולה לנוון את התפתחותו המדעית והחברתית של החקלאי. ואילו מי שעוסק במסחר וחרושת, המנהל משא ומתן עם האחרים, המעורבות החברתית שלו בנוסף לתועלת הכלכלית היא מחזקת את האגד החברתי הנוצר במפגש ההדדי שבין הסוחרים הצריכים זה לזה, ואגב עיסוקו הכלכלי הוא רוכש מיתר האומות שהוא בא במגע עמם גם השכלה של ידיעות וחידושים, שכל אלו מפתחים את האדם והחברה.
ומוסיף שם הראי"ה וכותב: לפי הנוהג בעולם לכאורה עם ישראל, שתכליתו להיות עם חכם ונבון, היה צריך להיות דווקא עם אשר עוסק בחרושת ומסחר, שיהיה נושא ונותן עם עמים רבים, שכל אלו יסייעו לו לרכוש ידע והשכלה. אבל בעם ישראל אנו מוצאים שרצונו של הקב"ה היה שיהיה עיקר עיסוקו של עם ישראל דווקא בעבודת האדמה, שיהיה עם הנהנה וניזון מטוב ארצו, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, מה שיבטיח לו להיות עם נטוע על אדמתו, ושלא יעסוק במסחר וקנין, עיסוק שיגרום לו להתפזר בעמים ולהיות מושפע מתרבותם, השפעה שבדרך כלל היא לטובה ולעם ישראל היא לרועץ. אלא שאז יש לחשוש שההסתגרות החקלאית הזו תביא לניוונו של העם, מדוע התורה לא חששה לכך? ההסבר הוא מפני שיש בעם הזה כוח מיוחד, המאפשר לו להשתכלל ולהתפתח מתוך עצמו מבלי הצורך לקלוט רוחות מן החוץ. (ואולי הכוח הזה מסביר לנו את העובדה שבמשך מאות שנים בגלות, למרות שאומות העולם אילצו אותנו לחיות בגטאות, והגויים סגרו בפנינו את מוסדות ההשכלה, למרות כל זאת צמחו מתוך עם ישראל בכל התקופות גאונים לא רק בתורה אלא בכל תחומי החיים).
את השילוב של חיי עבודת אדמה עם התפתחות רוחנית, מוצא הראי"ה קוק במצות הבאת הביכורים . במשנה מובא: "כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר". הביכורים הם הביטוי לחיבה הגדולה שיש בישראל לעבודת האדמה, שאנו מביאים למקדש את ראשית פרי האדמה, להורות שתרבותו של העם תגדל דווקא בהיות ישראל עם לבדד החי מעמל אדמתו ואינו זקוק להתפתחותו ללמוד מדרכי הגויים. הסיבה היא כי הכוח המאחד בישראל אינו הכלכלי אלא דווקא הרוחני, ולכן מביאי הביכורים, קודם בואם למקדש, אינם מתכנסים בעיר המחוז ששם השווקים והמרכז המסחרי, אלא דווקא בעיר של מעמד, שנקבעה לפי החלוקה של עם ישראל בבית המקדש, שנחלקו לעשרים וארבעה מעמדות כנגד עשרים וארבע משמרות הכהנים בבית המקדש, וכל העיירות של מעמד מתכנסות דווקא בעיר של מעמד, להורות שהמסגרת החברתית המאחדת את החברה הישראלית היא הקשורה לבית המקדש. ומפני סיבה זו גם לא היו נכנסים לבתים אלא לנים ברחובה של עיר, כדי להורות בזה את חיבתם לחיי הטבע המצויה בעבודת האדמה. ומוסיף שם הראי"ה : אשרי העם שבורר לו חיי תום טבעיים, המצילים אותו מהתדרדרות של פראי אדם, ויחד עם זאת אינם פוגעים ברמתו התרבותית של העם, להיות בעל דעה רמה וזכה עד מאוד, כי עם ישראל מפתח את החמודות הקדושות הגנוזות בקרבו לא מכוחות זרים, אלא מתוך תוכו, מכוחו העצמי הגדול.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
