ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי באחד הפוגרומים, כשפרצה שריפה בעיר ברודי, הובא הילד חיים - שלימים נודע כר' חיים מצאנז - לסאסוב, אל ביתו של ר' משה לייב. אמר הצדיק לילד: ספר מה ראית בשריפה. אמר הילד: ראיתי שבצד אחד עמדו יהודים וכיבו, ובצד השני עמדו גויים והציתו. שאלתי את עצמי, מדוע מתייגעים היהודים כל-כך בכיבוי, הרי מוטב היה לגרש את הגויים, ולא תהיה עוד שריפה?
הסיפור שלנו הוא דוגמה קלאסית להיגיון של ילד. הילד אינו משועבד למגבלות ולחשבונות של המבוגרים. יש לו התום והיושר לשאול את השאלות הנוקבות. התשובות לשאלות של הילדים בדרך כלל מתחשבנות עם המצב, עם הגורמים הסביבתיים וכדו'. כך קורה גם בסיפור שלנו.
הילד חיים מוברח מברודי לסאסוב. הסיבה לכך היא שריפה שפרצה בעיר בשל הפוגרום שערכו הגויים. הנקודה הראשונה שאנו פוגשים בסיפור היא הבריחה: יש למלט את הילדים ממקום האירוע. לאחר מכן פוגשים אנו בהתמודדות פסיבית עם השריפה: היהודים עומדים ומכבים. מובן שהם אינם לבד במקום: בצד השני עומדים הגויים ומציתים. אין טיפול בשורש הבעיה, במציתים. יש טיפול בנזק, בהרס, אבל אין טיפול בשורש. כאן שואל הילד שאלה של ילד: למה לא לגרש את הגויים, וממילא תפסק השריפה. שאלה של ילד. לך וספר לו על האילוצים שמביאים את היהודים לכבות את השריפה במקום לגרש את הגויים.
הסיפור שלנו יכול לקבל את משמעותו בתחומים רבים של חיינו. המושג 'לכבות שריפות' מוכר לנו מחיינו היומיומיים, כמשל לכך שאנו מטפלים בסימפטום אבל לא בשורש. מובן שיש כאן ביקורת על כך שבמקום להשקיע משאבים בטיפול שורשי בבעיה, אנו משקיעים אותם בנטרול התוצאות של הבעיה, שבעצם נשארת על מקומה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
78 - נשמה של תוהו
79 - שריפה בעיירה
80 - תפוחים לשבת
טען עוד
שאלת הילד היא שאלה על כל המצב. היא שאלה על הגלות. היא שאלה שאינה מקבלת את המציאות המעוותת שהוא גדל בתוכה. המיוחד הוא שבניגוד למבוגרים שסביבו, הוא חושב על אפשרות אחרת, בעוד הם שקועים בתוך המציאות הקלוקלת שמכתיבה הגלות. לשמחתנו, זכינו ומאז שבנו אל אדמתנו. ועדיין נשאלת השאלה הילדותית קצת פחות, אבל יחד עם זאת לעתים הילד שבנו איננו מבין מדוע עלינו לכבות כשאחרים מציתים, מדוע איננו מטפלים במציתים...
הרובד העמוק יותר שבו מטפל הסיפור הוא הרובד האישי, הפרטי. בכל אדם מקננים כוחות שמדי פעם גורמים למעין פוגרום פנימי. לכל אדם יש יצר רע, לכל אדם יש נטיות שליליות. לעתים יוצאים הכוחות הללו ומציתים את האש. לעתים אדם נקלע להתמודדות עם כוחות שליליים הפועלים בתוכו.
כאן מוצגות שתי צורות של טיפול באותו יצר הרע, באותה נטייה שלילית. יש הנוקטים בשיטת כיבוי השריפות. אין טיפול שורש ביצריות, יש ניסיון לפתור את הצורך, את התאווה, בנקודה זו בלבד. יש רצון לנצח את הקרב הספציפי הזה.
האמת צריכה להיאמר כי זהו דבר טוב וחשוב, אבל קושיית הילד במקומה עומדת: למה לכבות שריפות כשאפשר להתייחס לגורמים המציתים את האש. צריכים להבין כי האש, ההתמודדות, נוצרת משום שאיננו מייחסים משמעות לכוחות פנימיים הפועלים בתוכנו, וכשהם אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה הם מופיעים לפנינו בצורה שלילית.
ניסיונות, כשלים והתמודדויות הם תוצאה של כוחות נפש שלא קיבלו את הטיפול המתאים, שלא נותבו לכיוונים הנכונים. הזנחת הטיפול ואי ההתייחסות לכוחות הנפש הללו היא שגורמת לכך שהם מציתים את האש.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
