ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
רבינו האור החיים הק' כותב בפסוק (כט, ט) אתם ניצבים היום כולכם וגו' לעברך בברית וגו' וז"ל: ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה עכ"ד.
הספה"ק למדים מדינו של ערבות דבר נפלא, שכשאדם עושה פעולה משפיע על חבירו לטוב ולמוטב.
וכמו שאומרים בשם בעלי המוסר "שאם יהודי מתרשל בלימוד המוסר אזי עוד יהודי משתמד בברלין רחמנא ליצלן".
וכבר קדמם בזה מרן הבעש"ט זיע"א וכדמובא בספר היכל הברכה (פר' שלח, להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זצ"ל) בשם מרן הבעש"ט הק' זצ"ל שאמר: "כשהצדיק עושה חטא קל גורם לאיש חטא חמור" ומביא שם סיפור נורא בתלמיד חכם אחד, שכעס והתרגז מאד על חבירו, וגרם בכעסו שרשע אחר תחב סכין בבטן רשע כמותו ורצחו, ואמר לו מרן הבעש"ט שכעסו גרם לכך, ולכן לא רק על כעסו צריך לחזור בתשובה, אלא גם על רציחת הרשע עכ"ד.
ובזה יומתק לן להבין מאמרם ז"ל (יומא פו:) "יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו", ומקשים העולם וכי מפני שאחד עשה תשובה, ימחלו לכל העולם - מה צדק יש בכך.
וראה ב גליון הש"ס להגרע"א (שם) שהביא מהרמ"ע מפאנו (מאמר חיקור הדין ח"א פ"ד) שתירץ שאין הכוונה כפשוטו שמוחלים לכל העולם, אלא פי' חלקם בברית האלה להיות ערבים זה לזה הוא הנמחל בזכותו עכ"ל. כלומר שהם נתפסו בזה שהוא חטא מחמת הערבות, ועכשיו ששב בתשובה מוחלים להם על חלק זה.
אמנם לפי יסוד הנ"ל, שהשב בתשובה גורם גם לחבירו לחזור בתשובה, ירווח לן שפיר, שאין הכוונה כפשוטו שבזה שהוא לבד שב בתשובה מוחלים לכל העולם, אלא שבכך שהוא עשה תשובה גורם לחבירו לחזור בתשובה, וכשחבירו יחזור בתשובה יגרום לחבירו, וחוזר חלילה עד שכולם יחזרו בתשובה ובמילא ימחלו לכולם.
זושא זושא, למה עברת עבירה פלונית
מסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זצ"ל, שבעת הילוכו לגָלוּת הגיע לכפרים שהיהודים שמה היו מגושמים מאד ועברו על כל עבירות שבתורה, משום שדרו בין הגויים.
כשהתאכסן הרבי ר' זושא בבתי היהודים שם, ראה ברוח קדשו את עוונותיו של בעל האכסניה, והיה מתחיל להוכיח את עצמו בבכיה: זושא זושא, למה עברת עבירה פלונית בכפר פלוני בבית פלוני על יד החלון, אכלת שם נבלות וטרפות ודבר אחר, איך ארע לך דבר כזה... כך מנה את כל העוונות שעבר בעל הבית מיום עמדו על דעתו, עד שהבע"ב לא היה יכול לעצור בעצמו, ניגש אליו ואמר בבכייה מרה, שהרבי הצדיק! והוא זה שחטא ועבר על כל העבירות שמנה, וביקש ממנו שיורנו דרך תיקון ותשובה שלא יחטא עוד.
הרה"ק בעל השפע חיים מצאנז זצ"ל ביאר את העובדא הזאת: הנה ברור שהרבי ר' זושא לא אמר זאת מן השפה ולחוץ וכמשחק בעלמא. בענוותנותו המופלגת תלה את כל חטאי בני ישראל בעצמו, וחשב בדעתו שאילו לא הירבה לחטוא והיה במדריגת אחיו הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק, לא היה בעל האכסניה נכשל בחטא. הרבי ר' זושא תלה את כל חטאי בני ישראל בזה שהוא לא ערך לילות קדושים כראוי. לא היה אצלו ספק שכיון שאכל פעם בלי לכוון לשם שמים בשלימות, גרם לבעל האכסניה להיכשל באכילת נבילות וטריפות.
מחשבות אלו הביאו את הרבי ר' זושא לעשות תשובה שלימה, ודבריו שיצאו מן הלב נכנסו ללבו של בעל האכסניה ועוררו גם אותו לתשובה ולחרטה באמת על כל חטאיו. דברי הצדיק השפיעו עליו אף שלא ירד לסוף דעתו, עד שהתעורר ברשפי אש לשוב בתשובה עכ"ד (שפע חיים שנת תשמ"ב עמ' דש).
אך טוב לישראל
והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך (ל, א).
כתב האור החיים הק' ז"ל: "עוד הצצתי ואראה מה נעמה חיבת הקודש אשר חיבב אלקינו אותנו, הלא תראה כי בזיכרון הברכה הגיע אותה עלינו ואמר כי יבואו 'עליך', הברכה. ובזכרון הקללה אמר והקללה אשר נתתי 'לפניך', ולא עליך, ומטעם זה אמר אשר נתתי לפניך, ולא הפסיק במאמר כל הדברים האלה".
ואני אמרתי עפ"י המעשה אשר שמעתי מדו"ז הרה"ק [רבי דוד משה] מטשארטקוב זצ"ל בש"ק ג' חשון שהייתי שם, וסיפר, שהרה"ק הרבי ר' אלימלך ז"ל היה לו פעם אחת עליית נשמה, ושאל הצדיקים שנפטרו מכבר, מפני מה כ"כ רע בעולם רח"ל? והשיבו, שהם נפטרו כבר ואין להם שייכות עוד עם זה העולם. וישאל את הצדיקים שנפטרו מקרוב, והשיבו שהם רואים שהשפעות טובות יורד לעולם, ואם נשתנה למטה הוא מצד המקבלים, ואם יעשו להם כלים לקבל השפע כמו שיורד מלמעלה יקבלו רב טוב.
ובזה אמרתי הפשט "והיה כי יבואו עליך", פירש בעת שיבואו עליך מלמעלה, אז "כל הדברים האלה הברכה" שאז הכל הוא רק טוב. אמנם "והקללה אשר נתתי" היא נעשה רק "לפניך" – מצידך. על כן "והשבות אל לבבך וגו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" ויהיה אך טוב לישראל.
(ברכת משה, פאשקאן, פרשת נצבים, עמ' ס"ח)
קשרי רבינו האור החיים הק' עם מרן הבעש"ט זי"ע
הבעש"ט מפליג בשבח ספרי רבינו
בשעה שהיה רבינו עושה את צעדיו הראשונים בארץ הקודש, ראה ספרו "אור החיים" אור בוונציה, וזכה לתפוצה מהירה באירופה כולה, עד שנעשית כל הגולה כמדורת אש, ובתורתו עסקו מתוך התלהבות גדולה רבנן ותלמידיהון בכל אתר ואתר. לא חלפו ימים רבים עד שהתגלגל ובא לחבל פודוליה שבאוקראינה של ימינו, בו שוכנת מז'בוז', עירו של רבינו ישראל בעל שם טוב.
משראה רבינו הבעל שם טוב את הספר, הפליג עד מאד בשבחו של רבינו, מה שהביא לתפוצה גדולה של הספר ברוסיה ופולין, והפך את הספר לאחד המיוחדים שבין הספרים הנלמדים במקהלות חסידים.
הביקוש הגדול ל"אור החיים" הביא להדפסת עוד שתי מהדורות של הספר במזרח אירופה. וכך מספר תלמיד רבינו, הגחיד"א זי"ע:
"אור החיים פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר ונדפס בווינציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י, ושמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" ( שם הגדולים, מערכת ספרים ערך א', אות נד).
וכך הובא בספר דורש טוב (טשורטקוב) אחרון של פסח תש"א (עמ' קצד טו"א), ומתוך דבריו עולה כי היכרותו הראשונה של הבעש"ט עם אישיותו של רבינו ורצונו להתראות עמו באו בעקבות הדפסת ה"אור החיים". וזל"ק: "בשנת תק"ב נדפסו בוויניציא חומשים עם פירוש "אור החיים" מאת הרה"ק מוהר"ח בן עטר ז"ל מירושלים, והגיעו החומשים ליד הבעש"ט ז"ל ושמח בהם מאד, כי בפירוש אור החיים מצא בעל לב רגש מלא התלהבות לעבודת ה', אז שלח הבעש"ט את גיסו הרה"ק רבי גרשון קיטווער ז"ל לירושלים, למען שיבוא אל ישיבות מוהר"ח בן עטר ז"ל וכו'...".
גם הרבה יסודות ועקרונות רוחניים המקבילים לתורת החסידות, נמצאים בספרו של רבינו. מרגלא בפומיה של הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקוירא זי"ע: "הספר החסידי הראשון הוא ה'אור החיים' הקדוש!"
נר"נ של משיח
נימים נסתרים קישרו בין שני קדושים אלו, מה שהביא את הבעש"ט לידי השתוקקות להתראות פנים בפנים עם רבינו. לפי דברי צדיקי הדורות רצה הבעל שם טוב להביא בכך לידי זירוז הגאולה והבאת משיח בן דוד.
"...ורבינו הקדוש אור החיים אמר עליו מרן הבעש"ט שנשמתו מרוח דוד של אצילות... ומרן הקדוש היה נפש דוד דאצילות והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש רוח ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות ויהיה הגאולה האמיתית..." ( נתיב מצוותיך (קומרנא) א, ט).
[ראה גם ראה בספר בית אברהם (סלונים) שבועות, עמ' קסא: "בשם אא"ז בעל יסוד העבודה זי"ע: הבעש"ט זי"ע היתה דרך עבודתו בקודש ע"י תפילה, והוא היה נפש דוד, כמאה"כ נפשי שפכי כמים לבך נוכח פני ה', ואור החיים הק' היה רוח דוד, ועבודתו בקודש היתה ע"י תורה. ואם היו נפגשים יחד היו ממשיכים את נשמת דוד על הנ"ר, והיה בא משיח בן דוד"
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
סודו החינוכי של חודש שבט
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
