ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
אולם, בעיני הבעש"ט לא מצא חן שרבי זאב רשם את הכוונות על הדף, (שהרי הן צריכות להיות רשומות בחדרי הלב), והוא פעל בכוחותיו הטמירים שהדף יעלם.
כשניגשו לתקיעת שופר, חיפש רבי זאב את הדף, וגילה שהוא נעלם. הצטער רבי זאב צער גדול, שיהיה מוכרח לתקוע בשופר ללא הכוונות, ותקע בלב שבור ומורתח...
לאחר התקיעות, אמר לו הבעש"ט – דע לך, שלכל שער בשמיים יש מפתח שפותח אותו. הכוונות הם כמו מפתחות, שפותחים את השערים. אולם, אפשר לפתוח שערים גם בדרך נוספת, לשבור את המנעולים בגרזן, שבכוחו לפתוח את כל השערים. הלב השבור הוא כמו גרזן, שפותח את כל השערים בשמיים...
במבט ראשוני, לב שבור וגרזן הם שני הפכים. לב שבור מבטא כביכול חולשה ורפיון, וגרזן מבטא תוקף ועוצמה, אך דווקא ניגוד זה הוא עניינו של ראש השנה.
מצאנו במשנה (ראש השנה כו, א) – "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן". בהבנה פשוטה, אפשר ללמוד מכאן שכל הקרניים של החיות והבהמות (הטהורות) כשרים לשופר חוץ משל פרה.
אולם, הר"ן במקום, וכך פוסק השולחן ערוך (תקפו, א) מעירים שרק חלק מקרני הבהמות והחיות כשרים לשופר. הם מדקדקים שכתוב "כל השופרות" ולא 'כל הקרניים'. שופר הוא מלשון 'שפופרת', כלומר רק קרן שיש לה קליפה חיצונית קשה ופנים רך, שאותו אפשר לשלוף מתוך המעטה החיצוני, כשרה לשופר, מפני שהיא מראש עשויה כשפופרת. אולם קרן שהיא חתיכה אחת קשה ומלאה, הרי באופן טבעי היא לא עשויה כשפופרת, אלא היא 'קרן' חזקה וקשה, ולכן היא פסולה. זו הסיבה שקרניים של ראם או צבי, שהם מלאים וקשים מבפנים, פסולים לשופר. (קרן הפרה, לפי חלק מהשיטות, היא מקרה ביניים בין שופר לקרן, ולכן ציינו במיוחד שהיא פסולה).
הקרן מבטאת תקיפות וחוזק, "וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח", והיא פסולה בראש השנה. לעומת זאת, השופר החלול באמצעו, מבטא את הביטול שלנו כלפי ה', שאנו נפתחים אליו ולאורו, וזו עבודת ה' שמתאימה לראש השנה. מדוע?
בראש השנה ה' שב ובורא את העולם, ונותן לו כוחות חיים חדשים בזמן תקיעת שופר. לפיכך, כשאנו באים לתקיעות, עדיין אין לנו כח, ואין לנו יכולת להיות 'קרן'. אולם, אם אנו באים בבחינת 'שפופרת', מתבטלים אליו ונפתחים להיות צינורות שלו, הרי הוא מזרים אלינו ויוצר בנו כוחות חיים.
וכאן מגיעה הנקודה, שבה דווקא הלב השבור הופך להיות גרזן, דווקא מי שמתבטל לה' מקבל כוחות עצומים. הגמרא שם מבארת שגם השופרות נקראים בנביא 'קרן'. המקור לכך הוא בספר יהושע (ו, ה), כשה' מצווה על כיבוש יריחו, הוא אומר ליהושע שיקיפו את העיר שבעה ימים וכו' ויתקעו בשופרות. וכשיגמרו את ההקפות והתקיעות בשופרות, לפתע הלשון משתנה והשופר נקרא גם קרן, "במשוך בקרן היובל, בשומעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר...".
נמצאנו למדים, שכל התקיעות השופר נקרא שופר, אולם כשמסתיימת התקיעה האחרונה, הוא קרוי קרן, וה' נותן כוח לכבוש את העיר. מי שבא לראש השנה בבחינת 'שופר', הרי ה' נותן לו כוחות ותוקף בכל העניינים, כי הוא עם ה' ולחלקו.
עניין זה מופיע גם בפרשת העקידה, אותה אנו קוראים בראש השנה. כשאברהם ויצחק הולכים לעקידה, פשוט לשניהם שלעולה מתאים להעלות שה. יצחק שואל – "ואיה השה לעולה", ואברהם משיב – "אלוקים יראה לו השה לעולה".
אולם, לאחר העקידה, אברהם מקריב איל ולא שה, "והנה, איל אחר נאחז בסבך בקרניו", (קרניו, ולא – שופרותיו), "ויקח את האיל, ויעלהו לעולה". שה הוא קטן וחלש, וכך מתאים לגשת לעקידה, מתוך תובנת הביטול לה', "השה לעולה, בני", כביכול אברהם אומר - בני עולה לעולה כשה.
אך לאחר העקידה, כשאברהם התבטל לה', ה' נותן לו כוחות עצומים, והוא מעלה איל. איל, זה לשון חוזק ותוקף, "ואת אילי הארץ", חשובי ותקיפי הארץ.
ואנו תפילה שנזכה לשמוע קול שופר בראש השנה, להתבטל לה' ולהיות חלקו ונחלתו, ומתוך כך יתן לנו כוחות של קרן, בהם עמים ינגח.
ונזכה לשנה טובה ומתוקה, מבורכת בכל העניינים, שנת גאולה וישועה, שנת הרמת קרן ישראל וקרן משיחך!
הלכלוך הקדוש
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
