ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מובאים בפרשתנו (בראשית נ, טו-כא) שני שלבים: "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לוא ישטמנו יוסף, והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו. א. ויצוו אל יוסף וכו' אביך ציוה לפני מותו לאמר, כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך וכו' ויבך יוסף בדברם אליו. ב. וילכו גם אחיו ויפלו לפניו וכו' ויאמר להם יוסף אל תיראו וכו'. ואתם חשבתם עלי רעה וכו' ועתה אל תיראו וכו' וינחם אותם וידבר על לבם" עכ"ל. בשלב א' רק שלחו שליח לומר את דברם. בשלב ב' הם עצמם נגשו אליו.
למה יוסף בכה? כי הוא הבין שהכל הוא תרגיל שקוף. ודאי אביו לא ציוה להם, כי אם יעקב ידע מהמכירה אז היה אומר זאת ישירות ליוסף, שעמד אז ליד מטתו כאשר מת (מט, לג). והוא בכה על שהם מפחדים ממנו פן ינקום בהם, דבר שלא עלה על דעתו, והיה חשד חינם. לכן ניחם אותם בדיבורים וניסה להרגיע אותם (עיין פירוש רש"י). אבל עלינו לענות האם באמת מחל להם?
רבנו בחיי (על בראשית נ, יז) כותב:
"והנה אחיו בקשו ממנו מחילה, ולא באר הכתוב שמחל להם. וכבר בארו חז"ל שכל מי שחטא לחברו ועשה תשובה, אינו נמחל לעולם עד שירצה את חברו. ואע"פ שהזכיר הכתוב 'וינחם אותם וידבר על לבם' מכל מקום לא ראינו שיזכיר הכתוב מחילה ביוסף, ולא שיודה להם שישא פשעם וחטאתם. ואם כן מתו בעונשם בלא מחילת יוסף" עכ"ל.
ויש לנו לשאול, לכאורה ע"פ מדת הרחמים והחנינה, היה ראוי לו למחול. ויוסף הרי נקרא "צדיק", ולמה לא מחל?
ובאמת קשה על דברי רבנו בחיי, כי המדרש (על תהלים, פרק ג' "בגאות רשע") סבור כי יוסף כן מחל! ולמה חולק על דברי המדרש? התשובה לזה מצאתי במדרש חמדת הימים (להרב שלם אל שבזי, עדת תימן, נדפס לראשונה בירושלים, שנת תרמ"ג) ומובאים דבריו ב"תורה שלמה" וזו לשונו:
"אין מוחלין לאדם אלא בפניו והן לא שלחו לו אלא ע"י שליח. ו(עוד) לא אמרו שמעצמן, אלא 'אביך ציוה'" עכ"ל.
והמקור לדבריו הוא במדרש "לקח טוב" (מלפני אלף שנה) הכותב כדברים האלה.
כלומר, בקשת מחילה של אחי יוסף היתה פגומה. בתחילה נהגו בהתנשאות, כי שאלו מחילה ע"י שילוח שליח. וגם אחר כך אשר באו אישית ונפלו לפניו, לא בקשו ממנו מפורש מחילה. כנראה היה קשה להם להוציא מלה זו מן הפה.
וכן בענין פשע זה בדורנו שבצעו האכזריים, לא אלו שבמעגל ראשון, ולא אלו שבמעגל שני וכו' וכו' באים לבקש מחילה, אלא כמה רבנים אומרים לנו בשמם לעשות זאת. ולפי דיני התורה, אין בזה כפרה עד שיבואו הם עצמם לתקן את המעוות. ושמא הם צריכים לתת כל ממונם כדי להחזיר בתים נורמליים למגורשים ולהשיג למגורשים מקומות עבודה? (וכמו שאמרו בשם הרב זלמן מלמד שליט"א.)
זאת ועוד. כאשר אחי יוסף היו במצוקה, ונחשדו ע"י שליט מצרים כאילו הם מרגלים, ונתבעו להביא לשם את בנימין, בן טפוחים של אביהם, התפרץ ראובן "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, וגם דמו הנה נדרש" (בראשית מב, כא). מפרש הספורנו כי חוץ מן עצם פשע המכירה לעבדות, היה פשע שהתאכזרו עליו ולא פנו לשמוע זעקת הנרדף. ומקורו במדרש (ב"ר צא, ח) "מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים, ולא נתמלאו". המדרש הוזכר בקיצור ע"י הרמב"ן וז"ל: "חשבו להם האכזריות לעונש גדול מן המכירה". ולכן מדה במדה, כשבאו לקנות מזון, שליט מצרים היה אטום לקול תחנוניהם. וע"י זאת נזכרו לתקן את המעוות. כן בימינו החיילים והשוטרים לא שעו לדברי תחנוני המגורשים, והסבו את עיניהם לכיוון אחר.
אחי יוסף שמכרו את אחיהם לעבדות שפלה, לא התעוררו משך עשרים ושתים שנה לחפש אותו, לרדת למצרים ולפדות אותו ולהציל אותו. כלומר שמא בליבם הצטערו על מה שעשו לו (והסבו צער נורא לאביהם) אבל לא עשו תיקון, לא פעלו למעשה. כך גם בענין הגירוש הנורא מגוש קטיף, המעורבים בפרשה וגרמו עוני ודוחק לעשרת אלפים איש, עם כל הבעיות הנפשיות הנלוות לכך, לא פועלים כעת מאומה לתקן בפועל את המעוות.
וגם כשבקשו מיוסף "לשכוח" מה שעבר עליו, תלו את זה כביכול ברצון "אבא", ולא הביעו צער נורא מבחינת עצמם. ועוד ששלחו "ממלא מקום" לדבר בשמם.
כלומר, מעשה טקסי יבש, ריק מן תוכן אמתי. ודאי (בעניננו) לבקשת "מחילה" כזו יש לסרב! ושמא ע"י זה ישובו בתשובה חלק מהמגרשים האכזריים.
והלוואי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
