וילך התש"פ מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
וילך

קטגוריה משנית

311

9 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ממרים הייתם
בסוף פרשתנו אומר משה רבנו לעם ישראל (דברים לא, כז): "כי אנֹכי ידעתי את מֶריךָ ואת עֹרפך הקשֶה, הן בעודני חי עמכם היום ממרים הֱיִתֶם עִם ה' ואף כי אחרי מותי".
הגמרא במסכת סנהדרין (דף ל"ז ע"א) מספרת על רבי זירא, שכינויו היה "חֲרִיכָא קַטִין שָקֵיהּ", חרוך קטן-שוקיים (כי ישב מאה תעניות שלא תשלוט בו אש הגיהינום, והיה בודק את עצמו על-ידי שישב בתוך תנור ולא שלטה בו האש, עד שפעם אחת נתנו בו חכמים עיניהם ונחרכו רגליו מעט, ולשבח קראו לו כך – שלא נשרף כל גופו, אלא רק שוקיו). בשכונתו של רבי זירא היו בריונים עמי-ארצות, והוא היה מקרב אותם, כדי שיחזרו בתשובה. אבל חכמים הקפידו על רבי זירא בעניין זה. כשנפטר רבי זירא אמרו אותם בריונים עמי-הארץ: כל עוד היה רבי זירא בחיים – הוא היה מבקש רחמים עלינו, אבל משנפטר מי יבקש עלינו רחמים? ועל כן עשו תשובה.
ויש לשאול, מדוע משה רבנו חשש למה שיקרה אחרי מותו ואמר "ממרים הֱיִתֶם עִם ה' ואף כי אחרי מותי"? והלוא אדרבה – יחזרו בתשובה אחרי מותו, כשם שחזרו בתשובה אנשי עירו של רבי זירא אחרי מות רבם! אלא שיש שני סוגי "ממרים". יש כאלה שהם בגדר "עם-הארץ" – שלאחר שמת רבו, הוא חוזר בתשובה. אבל יש שהם "ממרים" בגדר של "מומר להכעיס", ומהם חשש משה רבנו, כי אותם אפילו מיתתו של צדיק לא מעוררת לתשובה. וזה מדויק בלשון רש"י שכתב: "פריצים – לשון בורים".
הגמרא אומרת, שהייתה מחלוקת בין רבי מאיר לברוריה אשתו, בדינם של חוטאים. רבי מאיר אמר שאין להם תקנה ושימותו, ואילו אשתו אמרה לו שיתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, שהרי כתוב (תהלים קד, לה): "יתמו חטאים מן הארץ" ולא "חוטאים", וכיוון שייתמו "חטאים" – ממילא יתקיים סוף הפסוק "ורשעים עוד אינם" (עיין ברכות דף י' ע"א).
התפילה על אותם אנשים שיחזרו בתשובה הועילה, כי הם לא היו בגדר "ממרים", שאם כן, שום תפילה לא הייתה עוזרת להם.
וכן אומר גאון עוזנו ותפארתנו, הבן איש חי, כי מה שאמרה המשנה באבות "הרחק משכן רע", אין הכוונה שאדם יעבור דירה ויתרחק משכנו הרע, אלא שיפעל להרחיק משכנו את הרע שבו, שישתדל בעבורו, שיתפלל בעדו שישוב בתשובה. תפילה על רשע, כל עוד אינו מומר להכעיס, יכולה להועיל! פעם בא אדם רשע ושאל רב אחד: איך אני אחזור בתשובה? אמר לו הרב: מדוע כשעשית את העוונות לא באת לשאול אותי? ולבסוף אמר לו: באותו חשק והתלהבות שעשית את העוונות, כך תחזור בתשובה. חזרה בתשובה צריך לעשות בחשק רב ובהתלהבות גדולה!

הכנה לתשובה מאהבה
בעניין אהבת ה', מביא רבנו יוסף חיים, הבן איש חי, את מה שמובא בחז"ל, שאברהם אבינו, עליו השלום, נתנסה בעשרה ניסיונות, והניסיון האחרון היה עקידת בנו, יצחק. היה זה בראש-השנה, ועל כן נקבע יום זה ליום הדין. אמר אברהם אבינו, עליו השלום, לקדוש-ברוך-הוא: ריבונו של עולם, אתה רוצה לעשות להם יום זה ליום דין ללא הכנות מוקדמות? תן להם זמן שיכינו עצמם למשפט!
אמר לו הקב"ה: אתן להם עשרה ימים, כנגד עשרה ניסיונות, כדי שיכינו את עצמם בימים אלה. אלו הם עשרת ימי התשובה.
שואל הבן איש חי: אם כך, למה לנו כל ההכנות של חודש אלול, שקמים לסליחות, תוקעים בשופר, חוזרים בתשובה ומפשפשים במעשים? הרי הקב"ה נתן עשרה ימים, אז בשביל מה צריך יותר מזה? אלא, מתרץ הבן איש חי, כי שני הזמנים הללו – ימי אלול ועשרת ימי תשובה – הם זמנים שונים. לכל זמן תפקיד משלו. יש שני סוגי "תשובות", תשובה מיראה ותשובה מאהבה. התשובה שצריך לעשות בימי אלול, זו תשובה מיראה. והתשובה שיש לעשות בעשרת ימי תשובה, זו תשובה מאהבה.
במקביל לשתי מיני התשובה, יש לאדם שני סוגי יצר הרע: יש יצר הרע, שנובע מתכונות רעות שבטבע האדם. ויש יצר הרע, שנברא עם צאת האדם לאוויר העולם, כמאמר הפסוק "לפתח חטאת רובץ". כנגד יצר הרע של התכונות הרעות, מספיקה התשובה של אלול, תשובה מיראה. בעוד שכנגד היצר הרע שנברא עם לידת האדם – צריך את התשובה של עשרת ימי התשובה, תשובה מאהבה.
אך יש לדעת דבר חשוב, כי את התשובה מאהבה לא ניתן להשיג ללא תשובה מיראה, שתקדים אותה. החזרה בתשובה מיראה, היא הנחת היסודות. היא הבסיס. היא ההכנה לקיום יציב של התשובה מאהבה. ברגע שהיא קיימת – יש מקום לתשובה מאהבה לשרות.
כך גם אל התשובה של עשרת ימי תשובה, לא ניתן להגיע ללא ימי אלול, שהם ימי הכנה. הנחת היסודות. ביסוס היראה. כשימי אלול והתשובה מיראה עשו את שלהם, אז יכולים לבוא גם עשרת ימי תשובה שבהם יש דרגה מיוחדת של תשובה מאהבה, יותר מימות כל השנה כולה. וכתב הבן איש חי, כי בסך הכל יש 51 ימים מראש-חודש אלול ועד יום הושענא רבא, וימים אלו הם סימן ועזר לכל ימי השנה, שאם האדם ישמר ויזהר בהם מכל חטא - בטוח הוא שיתגבר על יצרו כל ימי השנה כולה ולא ילכד ברשת היצר הרע! ואם באלו הימים לא ישמר כראוי, אז ילכד ברשת היצר הרע וקרוב לחטוא הרבה בכל השנה, כי אלו הימים הם דוגמת הלב והמוח שבאדם, שאם נזוקו - הוא היזק כל הגוף, ואם הם בריאים - אז יהיה כל הגוף בריא, ונ"א יום אלו הם המבחן!

זמן לקום
על זה ממש אנו אומרים בסליחות: "בן אדם, מה לך נרדם? קום קרא בתחנונים". העוסק רק בענייני העולם-הזה, הרי הוא נרדם, הוא ישן, חולם. הוא אינו רואה את תכלית יצירתו. בימים האלה, שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים, בעשרת ימי התשובה, צריך האדם להתעורר, להמעיט בעסקי העולם הזה ולרדוף אחרי התורה והמצוות. צריך להוסיף תורה, זוהר, משניות, להרבות בצדקה, כדי שיהיו לו הרבה זכויות וסנגוריה שיכריעו את הכף לטובה. "שפוך שיחה, דרוש סליחה", הרבה בתורה ובתפילה. וממי אנו מבקשים סליחה? "מאדון האדונים"! כשמבקשים סליחה מאבא – הוא סולח, ואבא טוב גם מאיר פנים לבנו המבקש את סליחתו ואף נותן לו מתנה. "רחץ וטהר ואל תאחר בטרם ימים פונים".
אם כל ימי שנותינו חולפים במהירות – "ימי חיינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה... כי גז חיש ונעופה" (תהילים צ', י') – אז ודאי שכך הדבר בשבעת הימים שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים! על כן – "ומהרה רוץ לעזרה לפני שוכן מרומים".
על מי אנו נשענים? במי אנו בטוחים? על אבינו שבשמים, אשר הכין לנו את התשובה עוד "בטרם הרים יולדו" (תהילים צ', ג'. ועיין פסחים נ"ד ע"א). אסור לאדם להאמין בעצמו שהשיג את התשובה בשלמותה ונמחלו כל עוונותיו. כך כתב גאון עוזנו ותפארתנו, הבן איש חי, שאם חושב אדם לעצמו: הנה, התפללתי בשברון לב בראש-השנה, השלכתי עוונותיי, אני לומד תורה, אוסף מצוות, נותן צדקה – שלא יהיה בטוח בצדקתו, כי חלילה וחס בחמש דקות של רכילות וליצנות הוא יכול לאבד בידיו את כל עמלו.

הלכות בנית סוכה – ספר הלכות חגים
א. מצווה על כל אדם לעסוק בעצמו בבניית הסוכה ובהנחת הסכך אף על פי שהוא אדם מכובד, וזהו כבודו שעוסק בעצמו במצווה ואם לא יכול לבנות בעצמו - ימנה שליח לשם כך. \כה"ח תרכה ס"ק יא\. ומן הראוי היה לברך "שהחיינו" על עשיית הסוכה, אלא שאנו סומכין על ברכת "שהחיינו" שאומרים בקידוש. \שו"ע תרמא ונו"כ שם. וטוב לומר "לשם יחוד" קודם הנחת הסכך מ"לשון חכמים" א, סי' כט\.
ב. אף על פי שיוצאים בסוכה שאולה, מצווה על כל אדם להשתדל לעשות סוכה משלו בחצרו. ומי שעושה סוכה הקב"ה מסכך עליו בעולם הבא ומגן עליו מכל מלאכי חבלה. \סידור בית שואבה אות ח' משם התיקונים, ספר הפרדס בשם רש"י כה"ח תרכ"ה ס"ק ז'\.
ג. מקום הסוכה - יבחר מקום נקי להעמיד את הסוכה. ולא יעמידנה ליד פח אשפה וכדו' מקום שיש בו ריח רע כיוון שאי אפשר לישון או לאכול או לברך במקום כזה. ויש אומרים שסוכה כזו אינה כשרה כלל. \רמ"א תרמ סע' ד ונו"כ שם\.
ד. יש להעמיד את הסוכה במקום השייך לו או במקום שיש לו רשות להעמיד את הסוכה. אמנם אם העמיד את הסוכה ברשות הרבים או במקום שאינו שלו, בדיעבד הסוכה כשרה כיוון שקרקע אינה נגזלת. \שו"ע, רמ"א תרלז סע' ג\.
ה. דפנות מעץ - בכל סוכה צריך להיות לפחות שלוש דפנות וסכך. את הדפנות אפשר לעשות מכל דבר העומד בפני הרוח, ואפילו ברזל. אמנם יש אומרים שראוי לבנות את הדפנות מעצים ולהניח אותן כדרך גדילתן \ב"ח תרל\, ואף על פי שאין כך הלכה, מי שעושה כן תבוא עליו ברכה.
ו. קישוט - יהדר ליפות את הסוכה ולקשט אותה כפי כוחו משום "זה אלי ואנוהו", ואמרו ז"ל: "התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה."
ז. סוכה על רכב - סוכה העשויה על טנדר, נגמ"ש או ספינה - כשרה, ואפשר לברך בתוכה "לישב בסוכה" בכל המקרים שמברכים בסוכה רגילה אף כשהיא נוסעת. \עיין שו"ע תרכח סע' ד וכה"ח ס"ק יד\.
ח. שטח הסוכה - צריך להיות לכל הפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים במרובע \56 על 56 ס"מ\. וסוכה ברוחב 40 ס"מ ובאורך של מטר אינה כשרה אף על פי ששטחה גדול יותר, כיוון שאין אפשרות לגור בה. בבתים משותפים יש לפעמים מרפסות צרות ביותר וארוכות, וצריך להקפיד שיהיה ברוחב הסוכה ובאורכה לפחות 56 ס"מ על 56 ס"מ. \שו"ע תרלד סע' א\ ולדעת החזו"א 70-70 ס"מ.
ט. גובה הסוכה - צריך להיות לפחות עשרה טפחים \80 ס"מ ולדעת החזו"א מטר\. כי זה הגובה המועט ביותר שבו בני אדם גרים \עיין ב"י תרלג ס"ק ט, שיש אומרים כי זה הלכה למשה מסיני - סוכה ה א\. ולכן אם יש פסול בדפנות במקום שהוא מעל לעשרה טפחים, ומתחת להן הדפנות כשרות, הסוכה כשרה. \שו"ע שם סע' ט\.
י. סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה \9.6 מטר\ - פסולה. \שו"ע תרלט ס"א\.
יא. מזוזה - סוכה היא דירת עראי, ופטורה מן המזוזה. \סוכה ח ב\. אך מרפסת שמשתמשים בה כל השנה, חייבת במזוזה. וגם כשבונים בה סוכה לא נפטרה המרפסת מחובת מזוזה, ולכן לא צריך אחר החג לקבוע את המזוזה מחדש. אמנם אם היתה למרפסת תקרה והסירה על מנת לבנות סוכה, טוב להוריד את המזוזה ולקובעה מחדש אחרי שמחזיר את התקרה ולא יברך על קביעת המזוזה. \אחרונים\.
יב. מוקצה - עצי הדפנות או עצי הסכך אסורים בהנאה עד אחר החג כיוון שהוקצו למצווה. ואפילו ליטול מהם קיסם לחצוץ שיניו אסור. ואפילו אם נפלו, אסורים. ולא יועיל בהם שום תנאי. \פרט לדופן רביעית במקרים מסוימים\.
יג. יכול אדם להתנות על הקישוטים שישתמש בהם בכל עת שירצה. \שו"ע תרלח סע' א, ב\. ויאמר לפני כניסת החג "איני בודל מהם כל בין השמשות של ערב יום טוב". \כלומר, אני מבדיל אותם במחשבה להשתמש בהם\.
יד. סוכה שנפלה - או נפסלה, אפשר לתקנה או לבנותה מחדש בחול המועד. והוא הדין למי שלא הספיק לבנות סוכה ואפילו פשע ולא הכין סוכה במזיד, יכול לבנות סוכתו בחול המועד. \שו"ע תרלז סע' א\.
טו. כשמפרקים את הסוכה אחרי החג, לא ידרוך על העצים ולא ישתמש בהם לדבר מגונה, משום דתשמישי מצווה הם כמו ציצית. ויש נוהגים להשתמש בעצי הסוכה לאפיית מצות או להגעלה בערב פסח. \בא"ח וזאת הברכה יא \.
טז. מה קודם? - מי שאין לו כסף למצוות, תפילין קודם למזוזה, ושניהם קודמים לסוכה. וסוכה קודמת ללולב, אלא אם כן יכול לשבת בסוכת חבירו.

ונפשי כעפר לכל תהיה
על מידותיו התרומיות של חכם סלמאן סיפר הרב: שנה אחת ביום הכיפורים בבית הכנסת "אהל רחל", עלה לתורה אדם שחכם סלמאן פסק פעם לחייבו בדין. הלה ביקש מהחזן שיעשה "השכבה" למנוחת הנפטר, ואמר את שמו של חכם סלמאן, שהיה יושב בבית הכנסת! ותרעש הארץ מחוצפתו. לאחר מכן ביקש חכם סלמאן עלייה לתורה, ולאחריה ביקש מהחזן שיעשה "מי שבירך" – למי? לאותו אדם שלפני רגע עשה לו "השכבה" ברבים ביום הכיפורים! עד היכן הגיעה ענוותנות קודשו.

בהיכלא דמלכא משיחא
בוקר אחד קראו לרב לבוא לרבי ישראל אבוחצירא. כשנכנס אליו, אמר לרב: "בוא ונשתה לחיים. יש לי תקיעת כף ושבועה, שנזכה שנינו לקבל פני משיח צדקנו". הרב סיפר על עצמו, שמכוסית קטנה של ערק, כואב לו הראש שבוע. הבבא סאלי מזג לו כוס ענקית מלאה ערק וכיבדו לשתות. הרב אמר לו, שהוא צריך לנסוע מכאן לבית הדין, ושתוי אסור לו להורות. השיב לו הבבא סאלי: "תשתה, תשתה, הערק שלי לא מזיק!". הרב בירך, שתה ואמר שהיה זה פלא, שלא הרגיש כלל שום מיחוש.
לימים, בערוב ימיו של אדמו"ר בבא סאלי, קרא לרב לבוא למעונו. כשבא אליו הרב, אמר לו הבבא סאלי: "אכן הייתה לי הבטחה שאזכה לקבל פני משיח צדקנו, אבל ראיתי גזירות נוראות וקשות על ישראל חס ושלום, התאמצתי מאוד לבטל את הגזירות, וביקשתי שאלך כפרה על הדור, ולא הסכימו, כי הובטחתי לקבל פני משיח. ויתרתי על הכול למען ישראל עמך, והנני הולך כפרה, אך אתה תזכה לקבל פני משיח! נתן הבבא סאלי לרב את הגלימה שהכין לעצמו, ללובשה בבוא גואל צדק, ואמר לרב: "אתה תלבשנה בביאת משיח צדקנו ועמה שערות שנפלו מזקני, שגם חלק ממני יקבל פני משיח".
גם מרבי מאיר קיבל הרב גלימה, וסיפר שהוא נוהג להתעטף בגלימותיהם לרבע שעה בראש השנה וביום הכיפורים, כדי להכניע את לבו ולתת לעצמו מוסר בזוכרו את מעלתם וקדושתם.
עינינו תרדנה דמעה, ועפעפינו ייזלו מים, כי גדלה אשמתנו, ונפלה עטרת ראשנו, וגם הרב הסתלק מאתנו לכפר על הדור, כי תישא את ראש בני ישראל לפקודיהם (כפירוש אור החיים הקדוש שם), לקינו בכפליים. עינינו לה' צופיות, לרצון יראיו יעשה. יחיש עת לחננה, בעגלא דידן, בחסד וברחמים אמן.

מעשה הצדקה שלום
סיפר הרב, שפעם בא אליו זוג, הבעל נותן צדקות ביד נדיבה ואשתו מוחה על כך. קרא לה הרב את דברי הרמב"ם האומר שאין מגיע לאדם נזק מן הצדקה, ואמר הרב, משמע שאם פוסק מליתן עלול לבוא עליו נזק, בזה את רוצה?! שבת שלום וגמר חתימה טובה

וילך

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

ויקהל
מצוות שמירת השבת
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
אדר תשס"ז
שבעתא דנחמתא
סדר ההפטרות
תשס"ג
58 דק'
הקרקע והפירות
הלוואה ופרוזבול בשילהי שביעית
ט"ו באב
ט"ו באב
"קול צופייך" – גיליון 324
אב תשס"ה

וילך

56 דק'
שבת שובה
דרכי התשובה והשפעתה
דרשת שובה תשפ"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' תשרי תשפ"ו
30 דק'
כלי יקר על הפרשה
שתי צורות דיבור אל העo
כלי יקר פרשת האזינו
הרב חיים כץ | כ"ד אלול תשפ"ה
נצבים
נצבים וילך התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אלול תשע"ז
וילך
מנהיגות אמיתית
לפרשת וילך
הרב שלמה שושן | יז אלול ה'תשס"א

וילך

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב דוד חי הכהן
הרב יעקב שפירא
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב שמואל אליהו
הרה"ג יעקב אריאל
הרב משה ברלינר
הרב יהודה לייב גרונר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

דרכי התשובה והשפעתה

שתי צורות דיבור אל העo

נצבים וילך התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל

מנהיגות אמיתית

מי מושך בחוטים?

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

מצוות שמירת השבת

מתוך 'קול צופייך' גיליון 396

סדר ההפטרות

הלוואה ופרוזבול בשילהי שביעית

ט"ו באב

"קול צופייך" – גיליון 324

דרכי התשובה והשפעתה

דרשת שובה תשפ"ו

שתי צורות דיבור אל העo

כלי יקר פרשת האזינו

נצבים וילך התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל

מנהיגות אמיתית

לפרשת וילך

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

בדיקת קורונה בשבת

כל ההתחלות קשות

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד אמונה?

איך עושים קידוש?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין

פרשת חוקת – מי פה המציאותי

כשהבעש"ט היה דוקטור

תנור אחד לבשרי ולחלבי

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

גבולות המחנה

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

קדושת הכוהנים והיחס אליהם

סוד פרה אדומה ושירת הבאר

מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה

מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'

הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש