ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש הלכה פסוקה

תביעה על הפרת זכויות יוצרים

מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה:
ישוב קיים ערב קליטה למשפחות חדשות, בערב חולקו למשפחות מגנטים עם עיצוב שנעשה על ידי מעצבת (התובעת), ללא רשותה. רכזת התרבות העידה מטעם הישוב, ואמרה שאכן את העיצוב לקחה עובדת של הישוב מהתובעת.
לטענת התובעת הישוב אחראי לעבודת המעצבת שהיא עובדת שלו, כמו כן, היה ברור לעובדי הישוב מה מקור העיצוב כיוון שמופיע עליו כיתוב של התובעת עם מספר טלפון. על כן היא תובעת את איסוף השלטים שחולקו, יידוע כל תושבי הישוב על הפרת הזכויות שנעשתה, ופיצוי בסך 450 ₪ על שימוש בעיצוב, ועוד 50,000 ₪ על פגיעה בשם הטוב של התובעת והוצאות משפט. לטענת נציגי היישוב הם פעלו בתום לב, בנוסף הם לא יכלו ליצור קשר עם התובעת משום שהכיתוב על העיצוב לא היה קריא. הם הוסיפו שהסכימו לשלם לתובעת סכום הגון וסביר בסך 300 ₪, אך לא יותר.

פסק הדין:
היישוב ישלם פיצוי לתובעת על הפרת הזכויות בסך 4,500 ₪, וכן החזר אגרת בית הדין.

נימוקים בקצרה:
א. מעמדו ההלכתי של חוק זכויות יוצרים
בפס"ד ארץ חמדה גזית 71036 ישנה סקירה על מעמדו של חוק זכויות יוצרים, בית הדין מוסיף את דברי הרמ"א (חו"מ שסט, יא) שהכלל דינא דמלכותא חל על חוק שהוא לתקנת בני המדינה. הרב הרצוג (תחוקה לישראל ב, 72) הוסיף שיש לקבל את חוקי המדינה במקרים שהמציאות השתנתה באותם מהותי ביחס לימי חז"ל, כפי שהתרחש בתחום הקניין הרוחני עם המצאת הדפוס. גם הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז, חו"מ ט) כתב שהמנהג לאסור הפרת זכויות יוצרים. לכן בית הדין קבע שלחוק זכויות יוצרים יש תוקף הלכתי.

ב. עיגון זכויות היוצרים בהלכה
בית הדין מקבל את אחריותו של היישוב להפרת זכויות היוצרים של התובעת משום שהיא נעשתה על ידי עובדת של היישוב, בנוסף, יש בהלכה שלוש סיבות (שו"ת משפטי ארץ א, 241-243) להגנה על זכויות יוצרים, ולפי שלושתן יש לחייב את היישוב: א. גזל הזכויות של היוצר – במקרה זה הדפסת השלטים נעשתה על ידי אנשי היישוב לפיכך הם האחראים ולא מי שעיצבה את השלט. ב. הנאה מעבודת המעצבת מחייבת תשלום – במקרה זה היישוב הוא שנהנה מהעיצוב ולא העובדת שלא קיבלה תשלום על כך. ג. חיוב על בסיס חוק ותקנה – במקרה זה ראוי לקנוס את מי שהמעשה נעשה עבורו, ולא את מי שביצע אותו.
לפיכך, היישוב אחראי לשימוש שנעשה בעיצוב של התובעת.

ג. גובה הפיצוי לתובעת
התובעת ביקשה לקבל פיצוי כספי וגם החלפה של השלטים שחולקו,
לגבי הפיצוי הכספי, בסעיף 56 לחוק זכות היוצרים נקבע שניתן לחייב עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק בהתחשב בכמה פרמטרים. על סמך הפרמטרים המופיעים בחוק החליט בית הדין לפצות את התובעת בסכום גדול פי 15 מהסכום שקבעו הצדדים ביניהם בהסכם הפשרה בסך 300 ₪, וסך הכל 4,500 ₪, סכום זה נקבע כהרתעה וקנס למפר זכויות יוצרים ועל מנת ש"הפשע לא ישתלם".
מתוך סכום זה תוכל התובעת להפריש כספים לטובת החלפת השלטים שחולקו לשלטים איכותיים מטעמה אם תרצה.

דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עדו רכניץ, הרב שמעון גרבוז

עוד בנושא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il