ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
ישוב קיים ערב קליטה למשפחות חדשות, בערב חולקו למשפחות מגנטים עם עיצוב שנעשה על ידי מעצבת (התובעת), ללא רשותה. רכזת התרבות העידה מטעם הישוב, ואמרה שאכן את העיצוב לקחה עובדת של הישוב מהתובעת.
לטענת התובעת הישוב אחראי לעבודת המעצבת שהיא עובדת שלו, כמו כן, היה ברור לעובדי הישוב מה מקור העיצוב כיוון שמופיע עליו כיתוב של התובעת עם מספר טלפון. על כן היא תובעת את איסוף השלטים שחולקו, יידוע כל תושבי הישוב על הפרת הזכויות שנעשתה, ופיצוי בסך 450 ₪ על שימוש בעיצוב, ועוד 50,000 ₪ על פגיעה בשם הטוב של התובעת והוצאות משפט. לטענת נציגי היישוב הם פעלו בתום לב, בנוסף הם לא יכלו ליצור קשר עם התובעת משום שהכיתוב על העיצוב לא היה קריא. הם הוסיפו שהסכימו לשלם לתובעת סכום הגון וסביר בסך 300 ₪, אך לא יותר.
פסק הדין:
היישוב ישלם פיצוי לתובעת על הפרת הזכויות בסך 4,500 ₪, וכן החזר אגרת בית הדין.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
202 - תביעה על הפרת זכויות יוצרים
203 - עו"ד שהתרשל בטיפול ברישום דירה
204 - עובש בדירה שכורה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. מעמדו ההלכתי של חוק זכויות יוצרים
בפס"ד ארץ חמדה גזית 71036 ישנה סקירה על מעמדו של חוק זכויות יוצרים, בית הדין מוסיף את דברי הרמ"א (חו"מ שסט, יא) שהכלל דינא דמלכותא חל על חוק שהוא לתקנת בני המדינה. הרב הרצוג (תחוקה לישראל ב, 72) הוסיף שיש לקבל את חוקי המדינה במקרים שהמציאות השתנתה באותם מהותי ביחס לימי חז"ל, כפי שהתרחש בתחום הקניין הרוחני עם המצאת הדפוס. גם הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז, חו"מ ט) כתב שהמנהג לאסור הפרת זכויות יוצרים. לכן בית הדין קבע שלחוק זכויות יוצרים יש תוקף הלכתי.
ב. עיגון זכויות היוצרים בהלכה
בית הדין מקבל את אחריותו של היישוב להפרת זכויות היוצרים של התובעת משום שהיא נעשתה על ידי עובדת של היישוב, בנוסף, יש בהלכה שלוש סיבות (שו"ת משפטי ארץ א, 241-243) להגנה על זכויות יוצרים, ולפי שלושתן יש לחייב את היישוב: א. גזל הזכויות של היוצר – במקרה זה הדפסת השלטים נעשתה על ידי אנשי היישוב לפיכך הם האחראים ולא מי שעיצבה את השלט. ב. הנאה מעבודת המעצבת מחייבת תשלום – במקרה זה היישוב הוא שנהנה מהעיצוב ולא העובדת שלא קיבלה תשלום על כך. ג. חיוב על בסיס חוק ותקנה – במקרה זה ראוי לקנוס את מי שהמעשה נעשה עבורו, ולא את מי שביצע אותו.
לפיכך, היישוב אחראי לשימוש שנעשה בעיצוב של התובעת.
ג. גובה הפיצוי לתובעת
התובעת ביקשה לקבל פיצוי כספי וגם החלפה של השלטים שחולקו,
לגבי הפיצוי הכספי, בסעיף 56 לחוק זכות היוצרים נקבע שניתן לחייב עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק בהתחשב בכמה פרמטרים. על סמך הפרמטרים המופיעים בחוק החליט בית הדין לפצות את התובעת בסכום גדול פי 15 מהסכום שקבעו הצדדים ביניהם בהסכם הפשרה בסך 300 ₪, וסך הכל 4,500 ₪, סכום זה נקבע כהרתעה וקנס למפר זכויות יוצרים ועל מנת ש"הפשע לא ישתלם".
מתוך סכום זה תוכל התובעת להפריש כספים לטובת החלפת השלטים שחולקו לשלטים איכותיים מטעמה אם תרצה.
דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עדו רכניץ, הרב שמעון גרבוז
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
אנחנו בצד של החזקים!
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
ארבע כוסות ושלוש מצות
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
