ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מלך חדש ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות שמות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת תשס"ו

מלך חדש


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

פרעה מלך מצרים, תופש מקום מרכזי בפרשיות האחרונות. החל ממכירת יוסף בפרשת וישב, תהליך שהסתיים ב"וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית ל"ז לו). דרך פרשת מקץ - חלומותיו של פרעה, מינויו של יוסף כמשנה למלך. ממשיך בפגישת פרעה עם יעקב ובניו בפרשת ויגש ועד לקבלת הרשות לקבור את יעקב, שמתוארת בפסוקים הבאים:
"וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר: אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ" (בראשית נ' ד-ו).

ברור שהכינוי פרעה משותף לכל מלכי מצרים. מאידך גיסא, לא ברור האם אכן, לאורך כל התהליך הארוך, מדובר באותו אדם. דווקא מבקשתו האחרונה של יוסף מבית פרעה לתווך בינו לבין המלך משמע שאין המדובר באותה אישיות שכל כך העריצה את יוסף ומינתה אותו לשליט, כמעט ללא מצרים, על כל ארץ מצרים. גם חז"ל לימדונו, שאלמלא אזכור השבועה, יתכן ופרעה לא היה מאשר את קבורת יעקב במערת המכפלה-בארץ ישראל.

בתחילת פרשתנו הכתוב מדגיש: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (א' ח).
חכמים נחלקו בשאלה כיצד יש לפרש את הביטוי "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ". בדברי חז"ל מצאנו שתי דעות שהן חמש. בגמרא נחלקו אמוראים:
"רב ושמואל; חד אמר: חדש ממש, וחד אמר: שנתחדשו גזירותיו" (עירובין נג ע"א).

לפי הדעה הראשונה ברור למה לא ידע את יוסף. בילקוט כיוון קצת שונה ולדעתו פשר ההדגשה: "חָדָשׁ ... אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף", משמעותה היא שיוסף עצמו מלך עד לרגע זה והחידוש הוא שאין לכך המשך אלא שמצרים חזרה לשלטון הפרעונים. וז"ל:
"תניא אידך עשרה מלכים מלכו בכיפה... השלישי זה יוסף שמלך מסוף העולם ועד סופו שנאמר וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף והיו מביאין המס שלהם ומנחתם שארבעים שנה היה משנה למלך וארבעים שנה מלך מעצמו שנאמר ויקם מלך חדש על מצרים" (ילקוט שמעוני מלכים א רמז ריא).

"אבן עזרא" שלא ראה את הילקוט מסביר שפרעה החדש הוא גם מייסדה של שושלת חדשה, לכן עוד יותר ברור שלא היה קשור (ידע) ליוסף ואולי אפילו לא הכירו. הוא מביא אף סיוע לשוני לשיטתו וז"ל:
"שלא היה מזרע המלוכה, על כן כתיב ויקם, כמו כי הקים בני את עבדי (ש"א כב, ח שם מאשים שאול את יונתן בתמיכה בניסיון, כביכול, של דוד להקים שושלת חדשה)".

[במאמר מוסגר נציין, כי במצרים העתיקה עד לכיבוש הפרסי שלטו עשרות שושלות שונות, חלק ממייסדי השושלות שמרדו בפרעה שקדם להם, מצוינים בפירוש בכתוב כמו למשל "שישק" שהיה קצין נובי בצבא פרעה, מרד באדוניו וכמלך מצרים עלה על רחבעם וכבש ערים רבות מאוד בארץ ישראל (מלכים א י"ד כה-כו, דברי הימים ב י"ב ב-יב)].

לדעה החולקת, מדובר במלך שפנה לדרך חדשה והתכחש לקשרים ולחובות המוסריים כלפי יוסף ומשפחתו, כנראה, בגלל שיקולים אופרטיוניסטים. אומנם מצאנו מדרש המפרש את התפנית בדרך קצת יותר מסנגרת על פרעה ומקטרגת על עמו. וז"ל:
"רבנן אמרי למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה, אלא שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם, אלולי יוסף לא היינו חיים, כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש" (שמות רבה פרשה א ד"ה ח וימת יוסף).

לפי דעה זו ברור מדוע לא מופיעה מיתתו של המלך הקודם, לפי הנוסחה הקבועה של "המלך מת יחי המלך". לפי כל הדעות, בתחילת ספר שמות, מתחילה תקופה חדשה בתולדות האומה. תקופה בה נתפכח העם מהאשליה שניתן להבטיח את קיום האומה גם בגלות.

הבה נתפלל כי גם אותם חלקים של האומה שעדיין לא הפנימו מסר זה, יתעשתו ויצטרפו אלינו כאן,
בארצו האמיתית של יוסף העברי.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il