ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
המשל של אבא היה על תפקיד קהילות ישראל בגולה לשמר ולהנחיל את המסורת ואת המנהגים שיסודותם בהררי קודש, מבלי לטשטש את מקוריותם, עד שיבוא היום שיתקבצו נידחי ישראל וישבצו כל מנהג למקומו לפי ענינו.
יש במשל התבוננות כפולה במה שיש בידי נאמני המלך: מחד, היהלום שבידם מקורי ואמיתי - אבן מכתר המלך, חלילה שתחסר! הֶעדרה הוא חסרון בכתר. ומאידך' זהו חלק קטן בלבד, רק פרט מסוים, אבן אחת לא מלוא הכתר. האבנים מקבלות עשרות מונים של חשיבות כשהם יחד. כל אבן משתלמת לצד חברתה, היעד הוא איחוד שלמות הכתר.
זו הסתכלות גם על דרכי הלימוד השונות בקהילות וגם על השליחות האישית של כל אחד ואחד לפי נטיית לבו וכישרונותיו. יש לשמור על הייחוד של כל אחד. כל נשמה היא חלק א-לוה ממעל ממש, אות בתורה, אסור, ואף לא ניתן, לטשטשהּ ולפשרהּ. אבל ייחוד זה איננו בפני עצמו ולא לעצמו, תכליתו- להשתלב למען היחד השלם בבוא העת.
מאירים דברי הרב זצ"ל באורות (עמ' קט"ז):
"נס השלום של האידאות האלה (הדתית והלאומית), אשר בהריסותנו הגדולה מתגלות הן כל אחת בצורה בודדת במפלגות שונות, מוכרח יהיה להיות מורם סוף סוף, ובארץ התחיה יפגשו הכוחות ונושאיהם, וכל אחד ימצא בשכנגדו את השלמת פגם נשמתו"
בביטוי "נס השלום" אפשר שהרב רומז לדברי המדרש (תנחומא פקודי י"א) על הפסוקים:
"...הוקם המשכן. ויקם משה...": אמר משה: רבש"ע! איני יכול להעמידו. אמר ליה: עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאיליו וכו'"
כלומר, יש באחוד הכוחות סיעתא אלוקית ניסית, המתגלה ברעיא מהמנא.
ועוד ברב זצ"ל בפנקס י"ג, (ס"ז) מובא תהליך דומה ברמת הפרט:
"על פי רוב אין מתקבצים באיש אחד כישרונות רבים... דרך האמת שהיא דרך ה', צריך שכל אחד יחזיק בכישרונו ויכבד כישרון חברו באופן שירצה בכל לב להיות משפיע על חברו וגם מושפע ממנו בכל דרכי הטוב". (ע"ש עוד פס' צ"ו)
עם כל האמור כאן, נסייג ונזכור שלא כל יחוד- מקורי הוא. ישנו גם הפן ה-71, שהוא מחוץ לבית המדרש. לא כל שיטה היא עוד דעה, יש גם טעות בהוראה, יש אבנים מזויפות ועינו החדה של השו"ע מבחינה בהן.
על ניצוח אחוד הכוחות מופקד נעים זמירות ישראל ה"יודע נגן". וכמו המנצח בקונצרט, היודע לשלב כל כלי בזמן הנכון ובעצמה המתאימה בהרמוניה שלמה, כך מלכא משיחא יאחה את שברוננו עד ל"ויהי המשכן אחד"- "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
