ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חיים שלמה בן לאה
אזכה לשבת בצל הגללים של החמור
במסכת סנהדרין (דף צח: שבפרק חלק), ישנם דיונים עמוקים ומורכבים אודות הגאולה ודרכי הופעתה בעולמנו. חכמים דנים על תקופתה מאד מיוחד ומורכבת "עקבתא דמשיחא" שהגמרא (סוטה) מתארת את אופייה ומורכבותה של תקופה שאחת הנקודות העמוקות שבה 'חוצפא ישגא' (=החוצפה תגדל).
"אמר עולא: ייתי (שיבוא) המשיח - ולא איחמיניה (ולא אראנו. כלומר, שלא יבוא בזמני). וכן אמר רבה: ייתי (שיבוא) - ולא איחמיניה (ולא אראנו). רב יוסף אמר: ייתי, (ורצוני לראותו), אף אם אזכי רק דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה (אפילו אם אזכה רק לשבת בצל הרעי של חמורו)".
עולא ורבה, שני אמוראים מרכזיים בעולם התלמוד, מגיעים למסקנה מאד ייחודית שיבוא משיח, אך בקשתם לא להיות באותו הדור שיבוא משיח צדקנו. מפני מה לא רצה רבה להיות בדור של משיח? בשאלה זו נתקשה גם תלמידו "אמר ליה אביי לרבה: מאי טעמא, למה אינך רוצה לראותו? אילימא משום שחושש אתה מחבלו של משיח - הרי אין לך מה לחשוש היות והכלל התלמודי אומר, והתניא: שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח - יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. ומר - הא יש בך תורה, והא יש בך גמילות חסדים, ואם כן, אל לך לחשוש מחבלי משיח! אמר ליה: אף על פי כן, חושש אני שמא אחטא, ויגרום החטא שלא אנצל, למרות זכות תורה וגמילות חסדים שבידי.
מה מייחד את הימים בתקופת 'חבלו של משיח'? רש"י מבאר את 'חבלו של משיח' - "פחדים וחבלים שיהיו בימיו מחיל האומות, איזו צרה באה בארץ בימיו שאתה אומר לא אחמיניה". האירועים שאנו נחווה ונפגוש אותם באחרית הימים ערב הגאולה יהיו רעים ומרים, מסעי הצלב, האינקוויזיציה, גירוש ספרד, ובדורנו, השואה הנוראה, פחד גדול מפני האירועים המזעזעים והנוראים האלה, לכן, ביקש רבה לא להיות שם.
טעמו של האמורא עולא אינו מופיע בגמרא ואולי בדרך הצעה ניתן לומר, שרבה חשש מהצרות הגשמיות שיפקדו את האומה, ועולא חשש מפני הצרות הרוחניות שיפקדו אותנו בימי 'חבלו של משיח'.
לעומת זאת, רב יוסף קיבל על עצמו בשמחה להיות בדורו של משיח, 'אף אם אזכה רק לשבת בצל הגללים של חמורו'. רב יוסף עצמו היה מוכן לראות בחבלי משיח, שלא כחכמים אחרים שאמרו 'יבוא ולא אראנו' בגלל חוזק חבלי משיח הרוחניים, אשר בודאי יבואו כאשר תגברנה התביעות החומריות של האומה, כי במשך הגלות הוזנחה הנטייה החומרית הרבה מאד, כדי להתמודד נכון בגלות, אך כעת היא נחוצה מאד. הנטייה אל החומר חשובה ונכונה, כמו גוף האדם שזקוק לחומר ולרוח יחדיו, אך חומריות שמתפרצת ללא גבולות וללא בקרה, יכולה להיות שלילית ומסוכנת. אך כאשר היא באה מעומק החיבור בין הקודש, היא מוכנה להיות חלק מהופעת האור האלוהי בעולם.
הישיבה בצל הגללים מרמזת על הצורך להתמודד עם הקשיים היותר גדולים בעולם חומרי וצרכיו מול עולם הקדושה, ואף אם יצטרך רב יוסף להגיע למפגש חריף מאד של המפגש עם הפסולת, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם והן עושות 'צל' ומחשיכות את המאורות הנובעים ממקור הקדושה של תורה ודעת אלוהים, ביקש רב יוסף לשבת שם, ובתוך החשכה ידליק את הנר מצוה והתורה אור, ומעט אור דוחה הרבה חושך, ייהפך גם הרע לטוב והקללה לברכה, כי יסוד הכשרת דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכוחות החומרים והגסים ביותר לשם הטוב והקדושה המיוחדת לישראל.
בזוהר (בראשית) "במתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא (=בבית המדרש של במשיח נאמר), מאן דלא הפיך מרירא למתיקא (= מי שלא הופך מר למתוק) , וחשוכא לנהורא (=וחושך לאור), לא ייתי הכא (=לא יכנס בהיכלו של משיח)". רב יוסף היה אומר על אמו לפני שהייתה מגיעה: "איקום מקמי שכינתא דאתיא" (=אקום לפני השכינה שבאה), רב יוסף היה מזהה את המהלכים שהם בדרך לפני שהם קורים והיה מבין את מעלתם. כך לשבת בצל הגללים של החמור, נבע מתוך ההבנה שהחזרתם של חיי החומר לאומה, הוא תהליך חשוב שבסופו הוא יתאזן הדבר ויביא ברכה גדולה לעולם, לכן, ההבנה של רב יוסף שההעדר הקדושה בחיי האומה בפרק זה של החיים הלאומים יביא איתו מערכת גדולה של חילון אבל בסופה, התפתחות גדולה של חיים מתוקנים ומאוזנים של קודש וחול החיים בכפיפה אחת. רב יוסף שהיה עיור יכול לראות בראייה פנימית את התהליכים הגדולים שיפקדו את האומה, וההבנה "שעין בעין יראו בשוב ד' ציון" העין החיצונית תזדהה עם העין הפנימית ויתגלה העולם המתוקן.
ממשיך הרב באיגרתו:
"מה שמשיג עלי, שכתבתי שאיני נפחת חלילה ממה שיש מהפושעים שמשבחים אותי, כי נאמר גם כן באברהם אבינו ע"ה: "ונברכו בו כל גויי הארץ", ואמר (מר) שאוה"ע לא חשבו ח"ו לאברהם אבינו שהוא כמותם, - יאמין לי כ"ג: גם רובם של החיצונים שמחבבים אותי יודעים ומכירים, שח"ו איני מהם ומהמיהם ושכרחוק מזרח ממערב רחקו מחשבותי ודרכי ממחשבותיהם ודרכיהם, וכן הם אומרים בפה מלא, אלא שבעל-כרחם מוכרחים הם להודות על האמת, שב"ה שכלי הולך למישרים, ושאין בלבבי ובשפתי רמיה, ושאני מלא ב"ה בכל קרבי באהבת ישראל. ב"ה אשר עשה לי את הנפש הזאת, לא מחכמתי, ולא בצדקתי, כ"א ברוב רחמיו וחסדיו שאין להם קץ ותכלית, "ואל זה יביט אל עני ונכה-רוח וחרד על דברו". וב"ה אני עושה קולות ורעשים על הטומאה במקום הנצרך, אלא שאני מדבר את דברי בסדר ובנחת, כאשר נצטוינו מעצת המלך החכם. ואין ספק אם הדר"ג ועוד גדולי-הדור שי' היו מחזקים את ידי, נלוים עמדי ונוהגים מנהגי כמה דאפשר לפי מדתם, היה שם-שמים מתקדש ורב שלום וברכה היה נשפע על ישראל ועל א"י, ורבים רבים מאד היום שבים בתשובה שלמה, והיתה באמת במהרה מתגלה בגילוי הגון צמיחת קרן ישועה לבית ישראל, ואי-אפשר כלל לצייר ולתאר את רוב הטובה והקדושה ותקון-העולם שיהיה נצמח מזה. ואני מלא תקוה בע"ה שכן יהי' וסוף כל סוף ישובו לי יראיו וידעי שמו ויכירו את טהרת-לבבי ואמתת דעותי, וכולנו נעשה אגודה אחת לעשות רצונו ית', ולהרבות אור ד' וכבודו על עמו, ועל ארץ-חמדתו, ועל כל אפסי-ארץ".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














