ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חיים שלמה בן לאה
אזכה לשבת בצל הגללים של החמור
במסכת סנהדרין (דף צח: שבפרק חלק), ישנם דיונים עמוקים ומורכבים אודות הגאולה ודרכי הופעתה בעולמנו. חכמים דנים על תקופתה מאד מיוחד ומורכבת "עקבתא דמשיחא" שהגמרא (סוטה) מתארת את אופייה ומורכבותה של תקופה שאחת הנקודות העמוקות שבה 'חוצפא ישגא' (=החוצפה תגדל).
"אמר עולא: ייתי (שיבוא) המשיח - ולא איחמיניה (ולא אראנו. כלומר, שלא יבוא בזמני). וכן אמר רבה: ייתי (שיבוא) - ולא איחמיניה (ולא אראנו). רב יוסף אמר: ייתי, (ורצוני לראותו), אף אם אזכי רק דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה (אפילו אם אזכה רק לשבת בצל הרעי של חמורו)".
עולא ורבה, שני אמוראים מרכזיים בעולם התלמוד, מגיעים למסקנה מאד ייחודית שיבוא משיח, אך בקשתם לא להיות באותו הדור שיבוא משיח צדקנו. מפני מה לא רצה רבה להיות בדור של משיח? בשאלה זו נתקשה גם תלמידו "אמר ליה אביי לרבה: מאי טעמא, למה אינך רוצה לראותו? אילימא משום שחושש אתה מחבלו של משיח - הרי אין לך מה לחשוש היות והכלל התלמודי אומר, והתניא: שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח - יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. ומר - הא יש בך תורה, והא יש בך גמילות חסדים, ואם כן, אל לך לחשוש מחבלי משיח! אמר ליה: אף על פי כן, חושש אני שמא אחטא, ויגרום החטא שלא אנצל, למרות זכות תורה וגמילות חסדים שבידי.
מה מייחד את הימים בתקופת 'חבלו של משיח'? רש"י מבאר את 'חבלו של משיח' - "פחדים וחבלים שיהיו בימיו מחיל האומות, איזו צרה באה בארץ בימיו שאתה אומר לא אחמיניה". האירועים שאנו נחווה ונפגוש אותם באחרית הימים ערב הגאולה יהיו רעים ומרים, מסעי הצלב, האינקוויזיציה, גירוש ספרד, ובדורנו, השואה הנוראה, פחד גדול מפני האירועים המזעזעים והנוראים האלה, לכן, ביקש רבה לא להיות שם.
טעמו של האמורא עולא אינו מופיע בגמרא ואולי בדרך הצעה ניתן לומר, שרבה חשש מהצרות הגשמיות שיפקדו את האומה, ועולא חשש מפני הצרות הרוחניות שיפקדו אותנו בימי 'חבלו של משיח'.
לעומת זאת, רב יוסף קיבל על עצמו בשמחה להיות בדורו של משיח, 'אף אם אזכה רק לשבת בצל הגללים של חמורו'. רב יוסף עצמו היה מוכן לראות בחבלי משיח, שלא כחכמים אחרים שאמרו 'יבוא ולא אראנו' בגלל חוזק חבלי משיח הרוחניים, אשר בודאי יבואו כאשר תגברנה התביעות החומריות של האומה, כי במשך הגלות הוזנחה הנטייה החומרית הרבה מאד, כדי להתמודד נכון בגלות, אך כעת היא נחוצה מאד. הנטייה אל החומר חשובה ונכונה, כמו גוף האדם שזקוק לחומר ולרוח יחדיו, אך חומריות שמתפרצת ללא גבולות וללא בקרה, יכולה להיות שלילית ומסוכנת. אך כאשר היא באה מעומק החיבור בין הקודש, היא מוכנה להיות חלק מהופעת האור האלוהי בעולם.
הישיבה בצל הגללים מרמזת על הצורך להתמודד עם הקשיים היותר גדולים בעולם חומרי וצרכיו מול עולם הקדושה, ואף אם יצטרך רב יוסף להגיע למפגש חריף מאד של המפגש עם הפסולת, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם והן עושות 'צל' ומחשיכות את המאורות הנובעים ממקור הקדושה של תורה ודעת אלוהים, ביקש רב יוסף לשבת שם, ובתוך החשכה ידליק את הנר מצוה והתורה אור, ומעט אור דוחה הרבה חושך, ייהפך גם הרע לטוב והקללה לברכה, כי יסוד הכשרת דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכוחות החומרים והגסים ביותר לשם הטוב והקדושה המיוחדת לישראל.
בזוהר (בראשית) "במתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא (=בבית המדרש של במשיח נאמר), מאן דלא הפיך מרירא למתיקא (= מי שלא הופך מר למתוק) , וחשוכא לנהורא (=וחושך לאור), לא ייתי הכא (=לא יכנס בהיכלו של משיח)". רב יוסף היה אומר על אמו לפני שהייתה מגיעה: "איקום מקמי שכינתא דאתיא" (=אקום לפני השכינה שבאה), רב יוסף היה מזהה את המהלכים שהם בדרך לפני שהם קורים והיה מבין את מעלתם. כך לשבת בצל הגללים של החמור, נבע מתוך ההבנה שהחזרתם של חיי החומר לאומה, הוא תהליך חשוב שבסופו הוא יתאזן הדבר ויביא ברכה גדולה לעולם, לכן, ההבנה של רב יוסף שההעדר הקדושה בחיי האומה בפרק זה של החיים הלאומים יביא איתו מערכת גדולה של חילון אבל בסופה, התפתחות גדולה של חיים מתוקנים ומאוזנים של קודש וחול החיים בכפיפה אחת. רב יוסף שהיה עיור יכול לראות בראייה פנימית את התהליכים הגדולים שיפקדו את האומה, וההבנה "שעין בעין יראו בשוב ד' ציון" העין החיצונית תזדהה עם העין הפנימית ויתגלה העולם המתוקן.
ממשיך הרב באיגרתו:
"מה שמשיג עלי, שכתבתי שאיני נפחת חלילה ממה שיש מהפושעים שמשבחים אותי, כי נאמר גם כן באברהם אבינו ע"ה: "ונברכו בו כל גויי הארץ", ואמר (מר) שאוה"ע לא חשבו ח"ו לאברהם אבינו שהוא כמותם, - יאמין לי כ"ג: גם רובם של החיצונים שמחבבים אותי יודעים ומכירים, שח"ו איני מהם ומהמיהם ושכרחוק מזרח ממערב רחקו מחשבותי ודרכי ממחשבותיהם ודרכיהם, וכן הם אומרים בפה מלא, אלא שבעל-כרחם מוכרחים הם להודות על האמת, שב"ה שכלי הולך למישרים, ושאין בלבבי ובשפתי רמיה, ושאני מלא ב"ה בכל קרבי באהבת ישראל. ב"ה אשר עשה לי את הנפש הזאת, לא מחכמתי, ולא בצדקתי, כ"א ברוב רחמיו וחסדיו שאין להם קץ ותכלית, "ואל זה יביט אל עני ונכה-רוח וחרד על דברו". וב"ה אני עושה קולות ורעשים על הטומאה במקום הנצרך, אלא שאני מדבר את דברי בסדר ובנחת, כאשר נצטוינו מעצת המלך החכם. ואין ספק אם הדר"ג ועוד גדולי-הדור שי' היו מחזקים את ידי, נלוים עמדי ונוהגים מנהגי כמה דאפשר לפי מדתם, היה שם-שמים מתקדש ורב שלום וברכה היה נשפע על ישראל ועל א"י, ורבים רבים מאד היום שבים בתשובה שלמה, והיתה באמת במהרה מתגלה בגילוי הגון צמיחת קרן ישועה לבית ישראל, ואי-אפשר כלל לצייר ולתאר את רוב הטובה והקדושה ותקון-העולם שיהיה נצמח מזה. ואני מלא תקוה בע"ה שכן יהי' וסוף כל סוף ישובו לי יראיו וידעי שמו ויכירו את טהרת-לבבי ואמתת דעותי, וכולנו נעשה אגודה אחת לעשות רצונו ית', ולהרבות אור ד' וכבודו על עמו, ועל ארץ-חמדתו, ועל כל אפסי-ארץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
