הרמב"ן ביאר את עוצם מעלתה של התשובה, ותשובת ימי הדין והרחמים בפרט ובארץ ישראל שהיא "ארץ ה" באופן מיוחד, ומתוך הבנה זו של גודל התשובה וגודל החסד האלוקי שבנתינתה – לימד הרמב"ן את כובד האחריות והצורך "לנצל" את אפשרות התשובה הזו ועל החומרא הרבה שיש בהתרשלות ממנה.
בהקשר זה הרמב"ן מרחיב ללמד על עניינה ומעלתה של ארץ ישראל שבה ההשגחה האלוקית ישירה לעומת השגחתו בשאר הארצות ולשאר האומות שאותה מנהל הקב"ה דרך שרים, מלאכים מזלות וכוחות הטבע.
